בעקבות המלחמה: החמרה במצבם של שורדי הנובה. "עלייה חדה במקרי קצה ורגרסיה במצבים הנפשיים"

בהתמודדות המתמשכת של שורדי הטבח בנובה ב-7 באוקטובר, נדמה שלא משנה כמה זמן עובר - הפצע עודו פתוח, והמציאות ממשיכה להכאיב. בשבוע שעבר, על רקע ההסלמה הביטחונית מול איראן והאזעקות הבלתי פוסקות, חזרו חלק מהשורדים אל תוך מעמקי הטראומה.

א', שורדת מסיבת הנובה, ניסתה ליטול את חייה בתוך התקף של ייאוש והצפה של הטראומה. אומנם היא מכירה את מערכת בריאות הנפש והייתה בקשר טיפולי רציף מאז השבת השחורה - אך הסגר הפתאומי, האזעקות החוזרות והנשנות והלחץ סביבה הובילו אותה לתחושת ייאוש עמוקה. א', שבדרך כלל נמצאת בקשר מיטיב עם המטפלת שלה, ניסתה ליצור קשר, אך הרגישה שהיא לבד במערכה. היא מצאה את עצמה במיון, מבולבלת ואבודה - והמטפלת שלה, יחד עם מערך החירום של עמותת "לב בטוח" שמלווה חלק מהניצולים, ליוו אותה ואת בן זוגה, מצאו עבורה מענה של חלופת אשפוז רלוונטי - וכל זה על רקע ההסלמה והריצות למרחבים המוגנים.

ג', שעזב משרה בכירה בהייטק ומתגורר שוב בבית הוריו, מתקשה להיאחז בטיפול ולהחזיק שגרה. למעשה, עם הישמע האזעקה הראשונה ברעים, הוא לא חזר לעצמו. ג', לא הצליח להתמסר לתהליך הטיפולי ולבסוף ויתר. בחברת ההייטק שבה עבד עד 7 באוקטובר, שומרים לו את המקום - אך הוא לא מצליח לתפקד ליותר מכמה ימים ברציפות. 

מאדם עצמאי שמחזיק דירה ומשרה בכירה, הוא חזר לגור בבית הוריו - ובמהלך הזמן הזה הוא צבר חובות ואיבד זכויות בעבודה. כמו כן, הוא נכנס ויוצא ממסגרות טיפוליות מיוחדות - והאופק השקט לא נראה לעין. הוא תלוי כעת בתרופות וחומרים על מנת להצליח לישון. הצורך להוכיח ועדה אחר ועדה, את אשר הוא מרגיש - מוביל אותו בכל פעם מחדש לנפילה ולמרות שהוא נמצא בטיפול העמותה, הוא מתקשה לעבור לשלב טיפולי נוסף - גמילה.

גם ש', בן 34, שחווה מאז מספר אפיזודות פסיכוטיות, מנותק מהמשפחה ונאלץ להמשיך לעבוד. העבודה שלו מציבה אותו ברמת חשיפה גבוהה למתרחש והוא לא מפסיק להתחכך עם הציבור ועם הסכנה של טילים והאזעקות. הוא לא הצליח להחזיק טיפול בגלל עומס רגשי, אך בסיוע צוות העמותה לאחרונה עבר גמילה - וכעת הוא רוצה לחזור לטיפול כי הוא מרגיש שהוא מתפרק מהמציאות. עם כל זה, הוא מתמודד בזמן שזוגתו עתידה ללדת בקרוב.

רגרסיה חמורה, קושי לתפקד והחמרה בתסמינים 

הסיפורים הללו משקפים תופעה של רגרסיה חמורה במצבים הנפשיים, קושי לתפקד, החמרה בתסמינים - וזאת בעקבות המצב הביטחוני ששורר במדינה מאז השבת השחורה. בעמותת "לב בטוח" שמלווה את שורדי הטבח, מדווחים על עלייה חדה בפניות, במקרי קצה ובתחושת חוסר האונים - של השורדים, בני המשפחות וגם של המטפלים. יאיר גרינבאום, ממייסדי העמותה, מומחה במזעור נזקים והתערבות במצבי קצה ומנהל את מערך מקצי הקצה, מתאר בשיחה עם mako בריאות אילו דיווחים התקבלו מאז ההסלמה ולמה מצבם הורע.

אילו דיווחים מתקבלים מתחילת המלחמה על מצב הניצולים?
"ישנם שורדים רבים המדווחים על רגרסיה במצבם, ואף חמור מכך. המערכים שלנו העובדים בצורה שלובה מזהים זאת עבור המטופלים בירידה בהתמדה, בחומרת תסמינים או הימנעות כוללת מטיפול. מדובר בסיטואציה שבה מופעלים טריגרים רגשיים שמקשים על המצב הנפשי ובמקביל יש חוסר סדר ולעתים כאוס בסביבה היומיומית של השורד. אנשים שנאלצים לצאת מהבית שלהם ולעבור למקום מוגן יותר, שגרה שמשתבשת ושהייה ארוכה בבית עם בני המשפחה. אלו דברים שמוציאים את כולנו מאיזון מסוים וכשזה פוגש טריגר טראומתי, זה מייצר קושי רב אף יותר.

"המאפיינים העיקריים של טראומה על ההתנהלות מתבטאים בקושי להחזיק שגרה, קושי עמוק לנהל אורח חיים סדור כזה המאופיין בסדר יום, יציבות רגשית ותפעול של משימות שגרתיות. כאשר המציאות האובייקטיבית של המלחמה מממשיכה להוות איום וחבריהם עודם בשבי ואף חלקם מגויסים למילואים ומאבדים גם שם חברים - כל המתואר הופך לבלתי נסבל. עצם החזקת השגרה הטיפולית הופך למשימה ענקית, כשהם מצליחים בעיקר לשרוד. ישנה עלייה בתופעות של שימוש בחומרים, מתח ועצבנות שלעתים גולשים לאלימות וכו'. אוכלוסיות שחוו טראומה ונמצאות בסיטואציה מורכבת, רגישות יותר למצב ויש עלייה בהתנהגויות האלו".

למה המלחמה רק מרעה את מצבם?
"בשביל שורדי המסיבות המלחמה לא הפסיקה לרגע ולרבים מהם החוויה הטראומטית עדיין מתקיימת. השבוע וחצי האחרונים הם עוד עליית מדרגה, אבל צריך לקחת בחשבון ששורדי ה-7 לאוקטובר מנסים להירפא מטראומה תוך כדי מלחמה כבר שנה וחצי. חשוב להבין שמסלול ההחלמה מחוויות טראומטיות יושב במהותו על  עבודה מול תסמינים: קיטוע של המציאות הפרטית, קושי להיות בקשר, קושי בארגון  ותפקוד, קושי להיחשף לסביבה, המענות מעשייה ומגע עם הכאב, חוויה שהעולם 'מסוכן', חוסר אמון במערכות וכדומה. 

"אל מול זה מתקיים הטיפול בפוסט טראומה - אין טיפול תרופתי אלא עבודה עדינה ומורכבת, חשיפה הדרגתית ומכוונת צרכים, תוך כך הרגלה למציאות החדשה ורכישת כלים לחיים לאורה של הטראומה. כאשר ישנה חזרתיות של איום, כמו המלחמה רבתי וזו באיראן בפרט, כל החוויות האלו מקבלות תוקף משמעותי. העולם הופך שוב מסוכן, המערכות לא מתפקדות, יציאה מחוץ לבית משמע הסכנה מהותית, קשרים הופכים מקור לכאב וסבל וכן הלאה. המציאות של נפש פוסט טראומטית בתוך יום יום של מלחמה זה למעשה התגשמותו של הסיוט עצמו. מה שהשתנה עכשיו, זו העוצמה של הטריגרים שבאה לידי ביטוי בחשש וחרדה שמלווים לאורך כל היום, התעוררויות מאזעקות באמצע הלילה והשגרה שהשתבשה לגמרי".

היו מקרים של פגיעה ישירה בבתים של שורדים?
"אנחנו יודעים על לפחות שתי שורדות שחוו פגיעה ישירה בבניין שלהן ונאלצות בנוסף לכל הקושי, להתמודד עם סיטואציה בירוקרטית מורכבת תוך כדי שהמקום הבטוח ביותר שלהם נפגע. יש גם כאלו שפשוט עברו זמנית למקום אחר, כדי להימצא בקרבת ברחב מוגן וגם זה מערער את שגרת היומיום שלהם במקום שהם הכי צריכים את השגרה והבית שלהם".

איך המערכות השונות מתמודדות עם המצב?
"מערכות בריאות הנפש מיובשות כבר שנים רבות. מפרוץ המלחמה אנחנו עדים להתגייסות משרדי הממשלה, אך האתגרים הם עצומים. בשבועות האלו הטיפולים עוברים לזום ונפגע שוב הקשר האישי, המשאבים האישיים של השורדים ושל המטפלים כמעט ואינם כבר לאחר תקופה ארוכה של מלחמה.  כך שלמרות פעילויותם הנמרצת והעבודה הצמודה עם משרד הבריאות והביטוח הלאומי, ישנם עדיין מקרים מיוחדים להם עדיין אין פתרונות, ומהם אנחנו חוששים".

"חשוב מאוד גם לשים לב למצבם של בני משפחות השורדים", הוא מוסיף. "מדובר באנשים שסוחבים איתם טראומה משנית ואין כמעט גורמים המתייחסים למצבם. גם עליהם הסיטואציה הנוכחית שדורשת שהות ממושכת בבית, לעתים יחד עם השורד עצמו מייצרת קושי רב ולצערי אנחנו מכירים מקרים מאוד מורכבים של בני משפחה שהגיעו עד לכדי אובדנות. במצב מלחמתי כמו עכשיו צריך לשים לב אליהם באופן מיוחד".

עמותת "לב בטוח" הוקמה לתת מענה ייחודי לשורדים והשורדות של מסיבות 7 באוקטובר. מדובר אוכלוסייה הנפרסת על כל רחבי הארץ, מגיעה מכל השכבות בחברה וברובה חיה את עולם המסיבות והחופש של אירועים בטבע. בעקבות אופי ומשך הטראומה נוראית שחוו רוב רובם של הטיפולים מחזיקים אי אלו מאפייני קצה -הימנעות משמעותית וקושי לתמיד בטיפול, חוסר אמון במערכת ובבירוקרטיה הכרוכה בקבלת שרותיה, קושי מהותי בתפקוד בסיסי והחזקת תהליך הטיפול, ריבוי צרכים מבית וכדומה.

בקצוות הפעמון של אוכלוסייה זו נמצאים מקרים המצריכים מעבר למענה הבסיסי של העמותה, הכולל טיפול פרטני (טיפולי ושיקומי), טיפול קבוצתי, טיפול פסיכיאטרי, טיפולי גוף-נפש ומערך החזקה למשפחות (טיפול פרטני וקבוצות שיתוף). מקרים אלו מצריכים "חליפה מותאמת אישית" של טיפול, כזו שמשקיעה שעות רבות בהבנה של צרכים, ניתוח ועיבוד המציאות של חייהם שקדמו ל7.10 וזו שאחרי, הדרכה והכוונה של המשפחות ובני בנות הזוג, חיבור למענים טיפוליים מיוחדים כמו מרפאות ייעודיות, חלופות אשפוז, מחלקות בביה"ח, שרותי רווחה מורכבים, ביטוח לאומי, מכוני גמילה ובעיות שימוש והרשימה רק גדלה. מערך הקצה מלווה בצורה אישית את המטופלים, המטפלים ואת המשפחות שלהם מרגע בו עולה הצורך ועד מציאת המענה ההולם ביותר, בתוך ומחוץ לעמותה.

שורדי המסיבות ובני משפחותיהם שחשים מצוקה כלשהי, מוזמנים לפנות ל"לב בטוח" לקבלת סיוע נפשי.