לקראת עסקת החטופים והפסקת האש שצפויה להיכנס לתוקפה כבר בתחילת השבוע הבא, היום (חמישי) מפרסם משרד הבריאות את הפרוטוקול למענה הרפואי הראשוני הנדרש לטיפול בשבים.
במשרד מציינים כי מאז קליטת השבים בעסקה הקודמת שהסתיימה בדצמבר 2023 ובמהלך השנה האחרונה, התקיימו דיונים עם הגורמים המקצועיים, לצורך הפקת לקחים וחידוד תהליכי הטיפול בשבים. "ניכר כי אירוע החזרה מהשבי דורש הערכה וטיפול מיידיים בבית חולים ולאחר השחרור, המשך טיפול ומעקב ארוכי-טווח על כלל היבטי בריאות - רפואיים, נפשיים וסוציאליים. על המענה להיות מקיף וממושך, בדגש על התאמה אישית ותוך הקפדה יתירה על שמירת הפרטיות", הם מסבירים בפתח הפרוטוקול.
במסמך, שנשלח מטעם ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, מפורטים מספר עקרונות הקשורים למתחם הטיפול בשבים, ניהול המידע הרפואי, מעטפת הליווי לכל שב, הנחיות לטיפול רפואי והכנה והנחיות לשחרורו מבית החולים. הפרוטוקול נשלח לבתי החולים הצפויים לקבל את החטופים השבים. לפי משרד הבריאות, ארבעה בתי חולים במרכז הארץ ייקלטו את השבים - שיבא (תל השומר), איכילוב, אסף הרופא ובילינסון. בתי החולים ברזילי וסורוקה יהוו לטענת המשרד "יעדי קיצור", כלומר יתנו מענה לשבים שמצבם הרפואי קשה ומורכב, ודורש מענה רפואי מיידי. עם זאת, ד"ר מזרחי ציינה כי בשלב זה, עדיין לא נקבע אילו מבתי החולים יקלוט את השבים בפעימה הראשונה. היא הדגישה כי בשל העובדה שבכל פעימה יוחזרו מספר קטן יחסית של חטופים, הם יתקבלו באותו בית החולים.
לפי ההנחיות, מתחם הטיפול ינוהל במיקום נפרד מיתר המטופלים המגיעים לטיפול בבית החולים, ובכלל זה במחלקה לרפואה דחופה. "על המתחם לאפשר טיפול בכל אחד מהשבים בחדר יחיד, יחד עם בני המשפחה והמלווים", נכתב בפרוטוקול.
במשרד מתייחסים גם לכיבוד שייכנס למתחם השבים, בשל החשש מ"תסמונת ההזנה מחדש", תסמונת מטרידה המתבטאת בשרשרת של שינויים מטבוליים המתרחשים עקב חשיפה מחודשת של הגוף להזנה. "יש לאפשר כיבוד לבני המשפחה במתחם. יחד עם זאת נדגיש כי מבחינה רפואית, מורכבות הזנת השבים גדלה ביחס לאירועים קודמים לנוכח שהות בת למעלה מ-15 חודשים והחשש מתת-תזונה קיצונית והתפתחות סינדרום הזנה מחדש. מומלץ להסביר את חשיבות הנושא למשפחות השבים ואף להוסיף לחדרי השבים הסבר כתוב". במשרד הבריאות מציינים בנוסף כי יש להקפיד על היגיינת ידיים לנוכח חשש לנשאות לגורמים פתוגניים.
הקפדה על פרטיות
הפרוטוקול מתייחס גם לפרטיות השבים, ולפיו, אין להכניס כתבים או צלמים למתחם הרלוונטי. "כל הודעה לעיתונות וסיקור תקשורתי יהיו בתיאום ובאישור מראש של דוברות משרד הבריאות", קובע המשרד. הם מציינים כי יש להדריך בנושא גם את משפחות השבים ואורחיהם כי "צילום במתחם ופרסום חומרים במדיה חברתית עלולים להביא לפגיעה בשב".
אמש פרסמנו כי במטה משפחות החטופים שלחו מכתב פנייה למנכ"ל משרד הבריאות, אגף כוח האדם בצה"ל ומנהלי בתי החולים, בדרישה לשמור על פרטיות השבים ובני משפחותיהם. במטה הסבירו כי בעבר היו עדים להפרות סודיות והפרות פרטיות, גם מצידם של אנשי מקצוע בכירים. "הפעם, כאשר מדובר בזמן כה רב שחלף, עם כל משמעויות הדבר, דרישתנו לשמירה על סודיות ופרטיות השבים ובני משפחותיהם היא חד-משמעית ובלתי מתפשרת", כתבו.
לגבי ניהול המידע הרפואי של השבים, אומרים במשרד הבריאות כי מידע זה יועבר לבית החולים בהקדם האפשרי בהתאם לרשימת השבים הנקלטים. "לנוכח משך הזמן הארוך מעת לקיחתם בשבי, יש להקפיד ולהעמיק במידע זה, מוקדם ככל שניתן, על מנת להכיר את הבעיות הרפואיות לעומקן ובכלל זה את המשמעויות הנובעות ממניעת טיפול לאורך זמן או הופעת סיבוכים והעדר טיפול רפואי נאות בהם". גם כאן הם מדגישים את חשיבות השמירה על פרטיות השב. " לצורך ניהול קליטת השבים השב המתקבל בבית החולים ייקלט במערכת המידע החירום ויוגדר כ'אחר'". לשם כך, הם אף מבקשים מבתי החולים להגביל ככל הניתן, כניסת גורמים, שאינם מטפלים ישירות בשבים, לתיק הרפואי, ולא למסור לתקשורת פרטים בנוגע למצבם הרפואי של השבים.
הטיפול הנפשי
לאחר כ-15 חודשים בשבי, במשרד הבריאות שמים דגש על טיפול נפשי רציף הנדרש מרגע הגעתם של השבים לבתי החולים, וככל שניתן על ידי מעטפת קבועה של אנשי מקצוע. "יש לבצע הערכה פסיכיאטרית לכל הפחות בתוך יממה מקליטת השב", נכתב בפרוטוקול. "בכל ממצא של תסמין נפשי חריג, יש לערב גם את הרופא המומחה המטפל בשב, על מנת לשלול תחלואה גופנית המתבטאת בתסמינים נפשיים. חשוב לשמור, ככל הניתן, על רצף טיפולי נפשי". הם מוסיפים כי עובדת סוציאלית של בית החולים תתלווה למהלך הטיפול בשבים בהקדם האפשרי, ותנהל שיחה עם השב ועם בני המשפחה ומלווים נוספים לטובת "התרשמות מעוצמת המצוקה הנפשית". בהתאם למקרה ובמידת הצורך, היא תמליץ על הערכה או התערבות נפשית מוקדמת או נוספת של פסיכיאטר או פסיכולוג.
המשרד מדגיש בפרוטוקול את היקף האסון שחוותה מדינת ישראל, וככלל זה את חשיבות התיעוד ואיסוף הראיות הפורנזיות. "הרופא המשפטי ייפגש עם השב ויבדוק אותו, במידת הצורך, במהלך שהותו בבית החולים על מנת לוודא תיעוד משפטי הולם הנוגע לשהותו בשבי".
הבדיקות הרפואיות שיעברו השבים
במשרד הבריאות מציינים כי בדיקה ראשונית תתבצע מיד בהגעתו של השב לבית החולים, "לשם שלילת מצב רפואי המחייב התערבות מידית". הם מוסיפים כי השבים יבדקו על ידי אחות ורופא מומחה ברפואה דחופה, ובמידת הצורך ע"י רופא מקצועי המותאם לגיל השב. "במקרה של נשים, יש עדיפות לרופאה ואחות", נכתב בפרוטוקול.
בהתאם לבדיקה ולממצאים, הצוות הרפואי יחליט על הצורך בבדיקות מעבדה, בדיקות דימות או בדיקות יועץ, ההכרחיות לצורך שלילת מצב המחייב התערבות מיידית, "עוד בטרם המפגש עם המשפחה". לדבריהם, מומלץ לבצע בדיקת שתן ודם לרעלנים. עוד נכתב כי כל שב יעבור הערכה תזונתית מלאה, כולל ביצוע בדיקות מתאימות לאבחון תת-תזונה וחסרים ספציפיים, בין השאר מגנזיום וויטמינים שונים.
ההמלצה לביצוע בדיקת היריון
הפרוטוקול מתייחס גם לאחד הנושאים המורכבים וקשים שעליהם דובר לאורך שהותם של החטופים בשבי – התעללות מינית ואונס שעוברים הן הנשים והן הגברים. "מומלץ כי לכלל הנערות/נשים בגיל הפוריות תבוצע בדיקת BHCG (בדיקת הריון). במקרה שהבדיקה חיובית יש לפעול על פי הנחיות מקצועיות ובכלל זה הנחיות הצוות הפורנזי". כמו כן, במשרד הבריאות אומרים כי כעיקרון מנחה, יש לשקול בדיקות למגוון רחב של מחלות זיהומיות, כולל בדיקות למחלות מין.
הם מוסיפים כי יש לשקול התערבות מקצועית נוספת בהתאם להערכה הקלינית כדוגמת: רפואת נשים, ייעוץ גריאטרי, רופא שיניים/פה ולסת, רופא עיניים, מקצועות בריאות, בדיקות ראיה ושמיעה. במשרד מציינים כי נרכשו מכשירי עזר לשמיעה אשר יינתנו לשב מיד עם חזרתו ארצה. כמו כן, לנוכח מקרים קודמים של שבים שסבלו מפקקת ורידים עמוקה (קריש דם באחד מוורידי הגוף העמוקים), הם כותבים כי על בתי החולים לשקול לבצע בדיקות רלוונטיות לאבחון.
"לאחר סיום הבירור והטיפול, תתקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך אשפוז או שחרור, והשלמת המענה הרפואי בקהילה", נכתב בפרוטוקול. לפי משרד הבריאות, נוכח המצב שהביא בחלק מהמקרים לפיזור קהילת תושבי העוטף בערים שונות, רצוי להמליץ לשב ולמשפחתו לשהות בבית החולים זמן נוסף לטובת התארגנות, ולפי המלצת גורמי המקצוע לפי יש לשמור על רצף של לפחות ארבעה ימי אשפוז במתחם הייעודי. הם מדגישים כי תמונה אחות מתאמת טיפול מטעם הקופה המבטחת לכל שב, שתרכז את המשך הטיפול והמעטפת הרפואית הנדרשת.
ד"ר מזרחי אומרת כי המלצת משרד הבריאות לארבעה ימי אשפוז נובעת גם מניסיון העבר עם שבים אחרים. "שבים ששוחררו מוקדם מבתי החולים ציינו שזה היה מוקדם מדי לצאת. השבים לא בהכרח מכירים מה קרה לבני משפחה אחרים שלהם, מה קרה במדינת ישראל בתקופה הזו ולא ברור למה בדיוק היו חשופים במהלך השבי. בית החולים מאפשר אווירה יחסית סגורה עם גישה למשפחה".
לסיכום, ממליצים במשרד הבריאות להקים בבית החולים מערך מרפאת שבים רב-מקצועית המאפשרת מעקב רפואי מלא. "ככלל, מכלול הטיפולים הוא באחריות הגורמים בקופת החולים, אולם התעדוף הקליני הוא לשימור רצף טיפול עם הצוות הרב-מקצועי בבית החולים, ככל שהמרחק מאפשר זאת ושהשב מעוניין בכך. יש לדאוג לקיום ליווי ומעטפת נפשית גם לצוותים המטפלים".
בתדרוך כתבים, הדגישה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, כי המשרד ובתי החולים נערכים למבצע חטופים מורכב יותר מהפעם הקודמת, לנוכח שהותם הממושכת של החטופים בשבי. "468 ימים לעומת 54 ימים זה משמעותי". לדבריה, תסמונת ההזנה מחדש היא אחת הסוגיות המשמעותיות שאליהן הם נערכים, וגם סוגיית הטיפול נמרץ עומדת על הפרק. "בהחלט ייתכן שיהיו מקרים שיאלצו טיפול אינטנסיבי יותר". ד"ר מזרחי ציינה כי סביר שהאירוע יהיה מורכב יותר גם בהיבט הנפשי. "יכול להיות שיהיה צורך במסגרות דמויות לאשפוז רפואה נפשית. אנחנו ננסה להכיל את הדברים במסגרת מתחמי השבים בבתי החולים, ולתת שם את מקסימום הטיפול הנפשי, כולל מסגרת דמוית אשפוז ארוך-טווח. אם יהיו חירום שיאלצו אותנו לצאת מהמתחם לחלקים אחרים של בית החולים, זה יקרה".
ד"ר מזרחי אומרת לסיום: "הלב שלי מאיץ מיום שני האחרון ובכל יום בכמה פעימות יותר, אני מתרגשת ברמה האישית. אני מניחה ששותפים לתחושה הזאת אזרחים רבים ובוודאי מערכת הבריאות כולה. אני מאחלת לכולנו שהמבצע יעבור בשלום ושכולם יגיעו בריאים ושלמים".