פעימה אחרי פעימה משתחררים החטופים מידיהם האכזריות של מחבלי חמאס ומוחזרים לביתם. תמונותיהם של אוהד בן עמי, אלי שרעבי ואור לוי כשהם יוצאים מהשבי כחושים וחלשים, הן עדות לסבל הבלתי יתואר שעברו במהלכו, ויש שהגדירו אותו כ"שואה בת ימינו".
השבויים שכבר חזרו מעזה מספרים על התופת שעברו, על עינויים פיזיים ופסיכולוגיים ובעיקר – על הרעבה מתמשכת. לפי דיווחים שונים, המחבלים נוהגים להגביר את קצב הזנתם של החטופים בימים שלפני שחרורם, אולם מומחה שעמו שוחחנו, מבהיר כי מדובר בסיטואציה שעלולה לסכן את חייהם.
"תסמונת ההזנה המחודשת" שעליה כבר דיווחנו, היא תופעה מסוכנת שנגרמת כתוצאה מהאכלה מרובה לאחר תקופה ממושכת של הרעבה. רון שטרנפלד, תזונאי קליני, דוקטורנט באפידמיולוגיה ורפואה מונעת במעבדתו של פרופ' יפתח גפנר באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי הזנה אגרסיבית שכוללת קלוריות מרובות זמן קצר אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה הייתה צריכה מועטה של קלוריות, עלולה לגרום להפרעה במאזן המלחים (אלקטרוליטים בגוף). "ראינו את זה בתקופת השואה – אנשים ששרדו את הנורא מכל הוזנו באופן מסיבי ולעיתים מצאו את מותם בעקבות זאת. מאז התופעה הזאת זכתה לשם 'תסמונת ההזנה המחודשת', בעקבות ההבנה כי מדובר במצב מסכן חיים".
שטרנפלד מסביר כי פרוטוקול הטיפול באנשים שהורעבו במשך תקופה ממושכת, כולל הזנה איטית ומתונה, והוא מיועד למנוע את הסכנה הטמונה בתסמונת. לדבריו, הזנה בסיטואציה מורכבת כזאת נקבעת בהתאם לדרגת החומרה של השורד, וכן לפי בדיקות הדם שלו. הבעיה, אם כן, עלולה להיגרם כאשר לא מקפידים על נוהל כזה.
מצב מסוכן שעלול להוביל לסכנת חיים מיידית
לפי שטרנפלד, מצב שבו השורד נתון לשיקוליהם הבלעדיים של שוביו, שאינם מתחשבים בכללי ההזנה הנדרשים כרוך בסיכון משמעותי. "אם אנשים שהוחזקו במשך תקופה ארוכה הורעבו והשובים שלהם מזינים אותם באופן מסיבי ימים לפני שחרורם, זה עלול לגרום לעלייה חדה ברמות הגלוקוז בדם, בזמן שרמות האשלגן והזרחן עלולות לצנוח באופן דרמטי, בשל הפרשת אינסולין מוגברת. חוסר איזון שכזה עלול לגרום להפרעות בקצב הלב ולסכנת חיים מיידית".
עם זאת, הוא מציין כי למרות החשש, ייתכן שאפשר להתעודד מעט מהעובדה שלא ראינו את החטופים האחרונים ששוחררו מובהלים בדחיפות לבתי חולים קרובים יותר. "העובדה שלא ראינו אותם מוסעים במהירות לסורוקה או לברזילי, היא כנראה ההוכחה שהם לא היו בסכנת חיים מיידית". סברה נוספת שהוא מעלה, קשורה לעובדה שהם טופלו באופן מיידי עם חברתם לכוחות הישראליים. "יכול להיות שהם היו במצב מאוד לא טוב בגלל העובדה שהזינו אותם יותר בימים לפני השחרור, אבל קשה לדעת. אם זה באמת היה המצב, יכול להיות שנתנו להם איזושהי 'עזרה ראשונה' שכוללת למשל נטילת תוספי ויטמין 1B – מדובר בוויטמין חשוב מאוד להישרדות".
אגב, לגבי מה שעומד מאחורי הרעיון, כלומר בהקשר לכוונה האפשרית של מחבלי חמאס לגרום לשבויים להיראות במצב סביר יותר לפני שחרורם, מבהיר שטרנפלד: "לא באמת ניתן לבצע שינוי מהותי במראה החיצוני בכמה ימים או לתקן הרעבה קיצונית בזמן כל כך קצר, ולכן האקט הזה לא ברור ובעיקר לא כל כך רלוונטי".