סקר חדש חושף נשירת שיער מוגברת בקרב אנשי כוחות הביטחון בישראל: מהנתונים עולה כי כ-68% מאנשי כוחות הביטחון סובלים מנשירת שיער בשנה האחרונה. 37% מהם סובלים מנשירה בעוצמה בינונית עד גבוהה. עוד מתברר כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשי המילואים (69%) לעומת אנשי השירות הסדיר והקבע (64%). כשליש מהם (32%) שוקלים לפנות לטיפול מקצועי.
המחקר, שנערך באמצעות מכון רושינק, בחן 402 אנשי ביטחון יהודים בני 40-18, ובוצע בין 23 בפברואר ל-4 במרץ השנה. שני הגורמים המרכזיים שזוהו בקרב המשתתפים הם מתח מתמשך ומחסור במנוחה. גורמים נוספים שדווחו הם תזונה ירודה והפרעות בשינה.
פרופ' אייל וינקלר, מומחה לכירורגיה פלסטית ומנהל מרפאות 'וינקלר קליניק' ומרפאת השיער NUYU, שיזם את המחקר, מגדיר את הבעיה כ"מגפה שקטה", המובילה למאות מקרים חדשים מדי חודש.
לדבריו, מטרת המחקר הייתה לבחון את היקף תופעת נשירת השיער בקרב כוחות הביטחון, לאחר שהתקבלו במרפאתו פניות רבות מחיילים בשירות סדיר ומילואים. "ביקשתי לבצע מחקר המתבסס על נתונים אמינים ועדכניים ולא על התרשמויות כלליות. אגב, נכחנו כי גם אזרחיות ואזרחים רבים מרגישים ירידה באיכות ובריאות הקרקפת והשיער – תופעה שהתגברה לנוכח המלחמה הממושכת", הוא מציין.
המתח הוא גורם מרכזי
כפי שמעידים הנתונים, קיים הבדל מסוים בין שיעור אנשי המילואים שמתלוננים על התופעה לבין אנשי הסדיר. ההבדל נראה קטן יחסית (5% בלבד), אך כשבוחנים אותו בהקשר הרחב יותר, מתגלית תמונה מעניינת לדברי וינקלר. "מה שמפתיע בנתונים הוא שלמרות הבדלי הגיל, הפער אינו גדול יותר. באופן טבעי, היינו מצפים לראות פער משמעותי יותר לאור העובדה שחיילי הסדיר צעירים בהרבה מאנשי מילואים. העובדה שהפער הוא רק 5% מרמזת על כך שגורמי הלחץ והעומס בשירות הסדיר משפיעים בצורה חריפה על עניין הנשירה, מה שמעלה באופן סטטיסטי את הסיכוי של הצעירים לסבול מהתופעה שבד"כ מטרידה יותר את האוכלוסייה המבוגרת שאצלה נשירת שיער גנטית כבר מתחילה להופיע".
כמו כן הוא מציין כי כשבוחנים את עוצמת הנשירה, רואים שאנשי המילואים מדווחים על נשירה במידה רבה או חלקית בשיעור של 39%, לעומת 30% בקרב אנשי סדיר וקבע. "זה כבר פער משמעותי יותר שתואם יותר את ציפיית הגיל. נתון זה משקף לא רק את השפעת הגיל, אלא גם את העומס הייחודי שחווים אנשי מילואים ואולי את המעברים החדים שבין החיים האזרחיים לבין השירות האינטנסיבי במילואים. לצד אחריות משפחתית ותעסוקתית מקבילה, נוצר מתח מצטבר שעשוי להחמיר תופעות של נשירת שיער", אומר פרופ' וינקלר.
.
חשוב להבהיר כי הסקר מתבסס על תפיסות סובייקטיביות של המשתתפים ולא על אבחנות רפואיות. "משיבי הסקר העריכו את הסיבה העיקרית לנשירה בשנה האחרונה, ורובם דיווחו על מתח מתמשך ומחסור במנוחה כגורמים המרכזיים", מציין פרופ' וינקלר.
עם זאת, הוא מציין כי הקשר בין מתח מתמשך לבין נשירת שיער מגובה במחקרים רפואיים רבים. "מחקרים מצביעים על הקשר בין עקה (stress) כרונית לבין נשירת שיער", מסביר פרופ' וינקלר. "המתח עלול להשפיע על מחזור הצמיחה של השיער ולהאיץ נשירה. גם מחסור בשינה ותזונה לקויה, שדורגו גבוה בסקר, מוכרים בספרות המקצועית כגורמים התורמים לנשירת שיער. הניסיון הקליני שלנו במרפאותינו מחזק את הממצאים הללו - אנחנו בהחלט רואים התגברות משמעותית בפניות על רקע נשירת שיער בתקופות של מתח מוגבר".
הטיפול בתופעה, לדבריו, כולל טיפולים ממוקדים לעידוד צמיחת שיער לצד התייחסות לגורמים - ניהול מתח, שיפור איכות השינה והמלצות לתזונה נכונה בתנאי שטח.
"חשוב להבהיר שמעבר לפן האסתטי, התופעה משפיעה על הביטחון האישי ורווחת המשרתים, ובהחלט ראויה להתייחסות רצינית ומקצועית ברמה הלאומית", הוא אומר לסיום.