בשבוע שעבר ניגש יונה (שם בדוי), כבן 40, למרפאת מקור ברוך של הכללית במחוז ירושלים, והתלונן על כאבים בכף היד. ד"ר מיכאל מיכיילביץ׳, מומחה באורתופדיה וכירורגיה כף היד, איבחן אותו וציין כי הוא סובל מדלקת בגיד.
כיוון שבמקרים כאלה הטיפול המקובל מתבצע באמצעות זריקת קורטיזון, הרופא שאל את יונה אם הוא סובל מאלרגיה לרכיב כלשהו, ויונה השיב בשלילה. כיוון שהד"ר אכן לא ראה אזכור לתגובה אלרגית בתיקו הרפואי, הוא החל לטפל בו באמצעות הזריקה וביקש שיישאר במרפאה לצורך השגחה, כמקובל.
יונה נותר להשגחה בחדר האחיות, אלא שאז החל לסבול מתסמינים מטרידים: קשיי נשימה, חולשה וגרד בעיניים. בשלב זה, האחיות הבינו שככל הנראה מדובר בתגובה אלרגית המחייבת טיפול מיידי, והן החלו להכין את עגלת ההחייאה, ולבדוק את מדדי לחץ הדם והסטורציה של יונה.

במקביל, הן התקשרו למד"א וגם קראו לד"ר מיכיילביץ׳ לגשת בדחיפות כדי לסייע ליונה. יחדיו, החל הצוות להכין את יונה למתן תרופות ונוזלים, הזריק לו אדרנלין כמקובל במקרה של תגובה אלרגית, ובתוך כך הזעיקו גם רופא נוסף שנכח באותו הבניין. עד שצוות מד"א הגיע יונה כבר התייצב ומצבו השתפר.
"תגובה אלרגית נדירה ביותר"
"שם המשחק היה טיפול מיידי", אומר ד"ר מיכיילביץ׳. הוא מספר שהרופא המתמחה שהגיע למקום כדי לסייע במאמצי ההחייאה הוא לא אחר מאשר בנו, ד"ר רונן מיכיילביץ׳. "ברגע שמזמינים רופא ואומרים שהחולה מידרדר במדדים, אתה מבין שאתה נכנס לאירוע אחר ולמציאות שדורשת קבלת החלטות מהירות בהתאם למצב", הוא אומר. "זו אומנם לא שגרה של רופא מומחה לאורתופדיה שעובד במרפאה בקהילה, אבל מאחר שצוות המרפאה שלנו מתורגל לתפקוד במצבי חירום כאלה תפקדנו במהירות ובמקצועיות הנדרשת". אגב, לדבריו, תגובה אלרגית חריפה לקורטיזון היא נדירה ביותר, ולכן המקרה הפתיע מאוד את הצוות.

לגבי הסיטואציה שכללה גם מפגש משפחתי מזדמן עם בנו הוא אומר: "לא ידעתי שבני עובד באותם הרגעים במרפאה הסמוכה, ולכן כשהוא הגיע לסייע באירוע זאת הייתה הפתעה נוספת, אבל שמחתי מאוד שדווקא רונן עלה כי ידעתי שהוא מתורגל בנושאי חירום ובעל ידע נרחב בנושא. התייחסתי אליו במהלך האירוע כרופא נוסף ויחד המשכנו בטיפול בחולה לצד צוות האחיות. אחרי שמצבו של המטופל התייצב, קלטתי סופית שזה בני. שהאירוע הסתיים הסתכלתי עליו מהצד והייתי גאה מאוד בתפקודו".