אתמול בלילה (ראשון) הודיע משרד הבריאות על חולה חצבת שחזר מלונדון לארץ. חקירה אפידמיולוגית העלתה כי החולה שהה במקומות שונים במרכז הארץ. במשרד הדגישו כי מחלת החצבת היא מחלה נגיפית מידבקת ביותר שמתבטאת בחום, הרגשה כללית רעה, נזלת ופריחה ועלולים להיות לה סיבוכים קשים ואף מסכני חיים.
ההודעה מתפרסמת ברקע הדיווחים השונים ברחבי העולם אודות התפשטות הנגיף. בארה"ב דווח לאחרונה על מאות חולים שאותרו ברחבי האזור: בניו מקסיקו, טקסס, אוקלהומה ועוד. מעל 600 מקרים נספרו עד כה גם בקנדה, רובם באונטריו, שם נספרו כבר 661 חולים מאז תחילת השנה. כמו בארצות הברית, גם בקנדה רוב החולים הם ילדים אינם מחוסנים. הנגיף אותר גם בקונגו, שם נספרו מתחילת השנה כבר מעל 12 אלף חולים.
"אנחנו מודאגים ממה שקורה בחו"ל, משום שהעולם הוא כפר גלובלי קטן, וכפי שראינו בתקופת הקורונה – מה שקורה במקום אחד עלול להשפיע על מה שקורה במקום אחר", אומר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה ודיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. "אני חושב שהדאגה העיקרית כרגע היא ארה"ב, כי התחלואה שם יחסית נרחבת, ומאחר שישנן עשרות טיסות שיוצאות לאזור מישראל, זה בהחלט מטריד".
מה המשמעות לכך שאותר חולה חצבת גם בישראל?
"מצד אחד, אפשר להתעודד בעובדה שרוב האוכלוסייה בארץ מחוסנת ולכן לא סביר שנראה פה מגפה. חיסון לנגיף הניתן בשתי מנות מגן על הגוף ב-97%. מצד שני, יש אוכלוסייה שחשופה לסיכוני החצבת: מדוכאי חיסון, נשים בהריון, קשישים ותינוקות מתחת לגיל שנה. צריך להבין שמדובר באחד הווירוסים הכי מידבקים שיש – די בכך שאדם שוהה באותו החדר שבו שהה חולה כדי להידבק ממנו. הנגיף עמיד באוויר ויכול להתקיים עד כחצי שעה".
עד כמה הנגיף מסוכן?
"התסמינים האופייניים מתבטאים בחום, שיעול, נזלת, פריחה ודלקת עיניים. הבעיה היא שעלולות להיות השלכות ארוכות-טווח - אחד מתוך 20 ילדים מפתח דלקת ראות, 10 אחוז מפתחים דלקת אוזניים שבחלק מהמקרים מובילה לחירשות ואחד מתוך אלף ימות מהנגיף. כמו כן, אחד מתוך אלף חולים מפתח דלקת מוח חריפה בתוך כעשור מההחלמה. מדובר במצב שעלול להיות קטלני. אגב, החולה עלול להדביק בארבעת הימים שלפני הופעת הפריחה ועד מספר ימים לאחר שהיא חולפת".
מה מומלץ לציבור לעשות לנוכח העובדה שחולה אותר פה?
"הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לוודא שמחוסנים. החיסון יכול למנוע את כל הסיבוכים שצוינו או לפחות לצמצם אותם באופן משמעותי. כפי שראינו ברחבי העולם – מרבית החולים שאותרו לא היו מחוסנים. מדובר בחיסון שקיים כבר עשרות שנים, הוא בטוח ופשוט לשימוש ואני לא רואה כל סיבה שלא להתחסן".
האם ידוע על חולים נוספים שנדבקו מהחולה שאותר בארץ?
"סביר מאוד שאנשים נחשפו לחולה, אך לא ברור אם הם פיתחו מחלה פעילה, ולשם כך נועדה החקירה האפידמיולוגית. מי שחושש שהוא שהה לצד החולה צריך לדווח על כך וגם לוודא שהוא מחוסן. אם יש חשש ניתן להתייעץ עם איש מקצוע ולשקול מנת חיסון נוספת בהתאם לצורך".
פרופ' כהן מציין כי כדי שתהיה "חסינות עדר" באוכלוסייה צריך ש-95% ממנה יהיו מחוסנים. "יש מקומות כמו ירושלים, למשל, ששם שעור המחוסנים הוא מתחת ל-90% ולכן פוטנציאל ההדבקה שם הוא יותר גדול. במקרה כזה עדיין אין חשש להתפרצות מגפה אבל בהחלט עלולים להיווצר 'כיסים' של אוכלוסייה לא מחוסנת שבה הסיכוי להידבק גדל באופן משמעותי, וזה מטריד מאוד כי מדובר בחיי אדם".