לפני כשלושה שבועות החל דוד מוטעי בן ה-36, מפונה מקריית שמונה שמתגורר בימים אלה בטבריה, לסבול מכאבים קשים בגפיים ומקשיים בהליכה. "זה הגיע משום מקום", הוא מספר בריאיון ל-mako בריאות. "תוך כמה שעות התחילו גם נמלולים בשתי הידיים, כאילו הן רדומות". מוטעי פנה תחילה לרופא המשפחה, שהפנה אותו למחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי צפון (פוריה).
כשהגיע לבית החולים הוחלט לאשפזו באופן מיידי, מחשש שזו בעיה שמקורה במוח. "עשו לי בדיקת MRI וראו שיש נפיחות באזור חוט השדרה ונתנו לי סטרואידים", מספר דוד. ואולם, מצבו רק המשיך להחמיר. "זה היה ממש כמו שיתוק בידיים וברגליים. הייתי חלש, והגוף שלי הרגיש כמו ג'לי. לא יכולתי ללכת או להחזיק משהו בלי שהוא ייפול לי מהיד, והגוף רעד ללא הפסקה".
בשלב זה הזמין הצוות הרפואי את ד"ר ליאור מרום, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה במרכז רפואי צפון, להתייעצות. לאחר שבחן את בדיקת ה-MRI של דוד, אבחן ד"ר מרום כי מוטעי סובל מתסמונת המכונה בשפה הרפואית "מיאלופתיה צווארית", שמתבטאת בלחץ עצבי קשה על חוט השדרה הצווארי. "זו תסמונת שאינה שכיחה במיוחד, סך הכל כ-10% מהפגיעות בעמוד השדרה נובעות ממנה".
ד"ר מרום מסביר כי חוט השדרה הצווארי הוא למעשה "כבל" שמעביר את המתח ואת הפקודות מהמוח לארבע הגפיים. "ככל שהפגיעה במיקום גבוה יותר, כמו בצוואר במקרה של דוד, כך גובר הסיכון לפגיעה משמעותית בתפקוד הגפיים, דבר שיכול להוביל לנכות של ממש ולמנוע פעולות בסיסיות, כמו הליכה, שליטה על הסוגרים ואכילה באופן עצמאי". עוד הוא מוסיף כי הסובלים מהתסמונת מתמודדים גם עם כאבים בגפיים.
הסיבה השכיחה ביותר להופעת התסמונת, אומר ד"ר מרום, היא דיסק (רפידה בין החוליות של עמוד השדרה) שבולט ממקומו ולוחץ על מערכת העצבים, אם בעקבות אירוע קודם של פריצת דיסק בצוואר, חבלה כתוצאה מתאונת דרכים, גידול שפיר או ממאיר בצוואר, או זיהום.
לטענת מוטעי, לפני כעשר שנים אובחן עם פריצת דיסק צווארית. "הרופאים לא חשבו לעולם שזה יגיע למצב כזה. אז זה הסתכם בזריקה להקלת הכאב, וזה עבר עד שזה התפרץ עכשיו". ד"ר מרום מציין כי ישנם לא מעט מקרים שבהם אבחון התסמונת מתעכב לזמן ממושך. "למרבה הצער, חולים בתסמונת הרבה פעמים מפוספסים בקהילה, משום שהרופאים לא ממש יודעים כיצד להתייחס לתלונות שלהם, או למי להפנות אותם. תחילה הם חשים בפגיעה מוטורית קלה בלבד, ולפעמים הם מסתובבים כך במשך חצי שנה או יותר, עד שהמצב מידרדר. הם מקבלים את האבחון מאוחר מדי, וזה משפיע גם על יכולת ההתאוששות שלהם בהמשך".
"נשארתי אופטימי"
בעקבות הממצאים, ומצבו החמור של מוטעי, החליט ד"ר מרום על ניתוח צוואר מיידי. "אנחנו אף פעם לא יודעים אם בעקבות הניתוח המטופל יחזור לתפקוד מלא. מטרת הניתוח היא בעיקר לעצור את ההידרדרות, וכל מה שמעבר הוא בונוס. יש מקרים שבהם המצב אמנם לא מחמיר לאחר הניתוח, אך המטופלים נשארים באותה רמת נכות ומוגבלות".
הניתוח נערך בשבוע שעבר בהצלחה. במהלכו, הוסר הדיסק הלוחץ בין החוליות, ובמקומו הוכנס תותב קבוע. "זהו הליך כירורגי עדין מאוד, והסיכון הגדול הוא שייגרם נזק נוסף עקב תזוזה לא נכונה במהלך הסרת הדיסק", מסביר ד"ר מרום, "לאורך כל ההליך אנחנו מנטרים את מצבו הפיזיולוגי של המטופל וההולכה העצבית באמצעות אלקטרודות שמחוברות אליו, ערים לכל אות חריג שמתקבל, ויודעים להתאים את עצמנו".
"מטרת הניתוח היא בעיקר לעצור את ההידרדרות, וכל מה שמעבר הוא בונוס. וכמה שעות אחרי הניתוח כבר אמר שהוא מרגיש את הידיים. ההתאוששות שלו הייתה מעוררת השתאות"
ד"ר ליאור מרום, המרכז הרפואי צפון
באופן יוצא דופן, שהצליח להפתיע אפילו את הצוות המנוסה, בתוך יום אחד בלבד חזר דוד לתפקוד כמעט מלא. "לא נתקלתי בהתאוששות מהירה כזאת בעבר", קובע ד"ר מרום, "הוא בקושי היה מסוגל ללכת או להזיז את הידיים, וכמה שעות אחרי הניתוח כבר אמר שהוא מרגיש את הידיים. ההתאוששות שלו הייתה מעוררת השתאות – תוך יום הוא כבר הלך במחלקה. אומנם הוא עדיין סובל מירידה בתפקוד, אבל מצבו לאין ערוך הרבה יותר טוב". לדבריו, אי אפשר להצביע על סיבה יחידה וחד משמעית להתאוששות המהירה. "אנחנו מעריכים שיש קשר לעובדה שהוא אדם בריא וצעיר בדרך כלל, וכן לכך שאובחן בשלב יחסית מוקדם".
יממה אחת בלבד לאחר הניתוח שוחרר דוד לביתו כשמצבו טוב. בימים אלה הוא עובר שיקום, הכולל ריפוי בעיסוק וטיפולי פיזיותרפיה. "אני רק עכשיו מתחיל לעכל שכל זה קרה לי", מסכם דוד. "זאת הייתה תקופה קשה של פחד וחוסר ודאות, לא ידעתי מה יהיה איתי, אבל נשארתי אופטימי, אמרתי לעצמי שעברתי כבר דברים בחיים ואעבור גם את זה".