גלית הררי, תושבת מודיעין ואם לשלושה, הייתה בטוחה שהיא סובלת מהתקף אסתמה כשחשה לחץ בחזה ובחילות בדרך לעבודה. אלא שכשהגיעה למוקד טרם רפואה דחופה במודיעין, היא גילתה שמדובר בהתקף לב חמור שסיכן את חייה. בזכות זיהוי מהיר וצנתור דחוף שבוצע בתוך פחות משעתיים, חייה ניצלו. "מיד הכנסנו אותה לחדר הלם, שם התברר שהיא בהתקף לב פעיל. למקום הוזעקה ניידת טיפול נמרץ ותוך 90 דקות היא כבר הייתה אחרי צנתור בבית חולים. הודות לזיהוי המהיר חייה ניצלו", אומר חביב גבאי מנהל המוקד.

גלית, עובדת כמנהלת הזמנות במלון סמוך לזכרון יעקב. כבר 20 שנה היא קמה מספר פעמים בשבוע בשש בבוקר, נוסעת לשחות בבריכה בעיר, ומשם ממשיכה צפונה לעבודה - כמעט מאה קילומטרים לכל כיוון. "שחיתי כמה בריכות, יצאתי, התקלחתי ואפילו עשיתי פן", היא משחזרת, "ואז פתאום הרגשתי לחץ בחזה. חיכיתי קצת, אבל זה לא עבר".

בדיקת אק
בדיקת אק"ג, אילוסטרציה|צילום: 123RF‏



"נכנסתי לרכב והתלבטתי מה לעשות. לנסוע לעבודה? הביתה? למוקד? אני גרה די קרוב למוקד של טרם בשבילי זה כמו ללכת למיון. בדרך התחלתי להרגיש בחילות ומועקה בחזה. זה נראה לי כמו התקף אסתמה, אבל התנהג קצת שונה. זה לא היה כאב רגיל", היא ממשיכה, "בשלב הזה עוד היתה לי התלבטות אם לעלות הביתה לנוח קודם, ומזל שלא עשיתי את זה אחרת לא יודעת מה היה קורה. עצרתי את הרכב והקאתי בצד הדרך. התחלתי להרגיש דחיפות למהר ולהגיע לטרם.

"אותתי עם היד לרכבים שעצרו ליד בית ספר סמוך שיזוזו. מיהרתי להגיע. איך שהגעתי ממש בתוך דקות הכניסו אותי לחדר הלם. עוד לפני שהבנתי מה קרה כבר הייתי באמבולנס. משם נכנסתי ישר לחדר צנתורים, אפילו לא עברנו במיון. תוך פחות משעתיים הייתי אחרי הצנתור. חשבתי על אסתמה לא חשבתי לרגע שזה יכול להיות התקף לב", היא מספרת. 

איך תזהו התקף לב?

ד"ר זאב ווימהפיימר, המנהל הרפואי של טרם, מסביר כי בציבור הרחב הסברה היא שכל התקף לב בא לידי ביטוי בכאב קלאסי של לחץ בחזה אבל התקף לב יכול לבוא לידי ביטוי בשורה של תסמינים לא אופייניים. לפעמים ללא כאב כלל. "לעיתים התקף לב יכול לבוא לידי ביטוי דווקא בכאבי גב, בכתף, בזרוע לא רק בשמאל אלא גם בימין. ויכולים להיות כאבים בשיניים, בלסת או בצוואר".

במקרה של גלית, למשל, יכול להתרחש קוצר נשימה בלי כאבים. "מהסיבה הזאת במוקדי טרם גיבשנו פרוטוקול שלפיו יש לבצע בדיקת אק"ג בכל המקרים שבהם יש תסמינים לא אופייניים, למשל כשמישהו מתלונן על חולשה או על בחילות והקאות בלי כאבים", הוא מוסיף

לנשים יש סיכוי גבוה יותר לאבחון שגוי

לדברי ד"ר ווימפהיימר, לאורך עשורים רבים נשים לא הוכללו מספיק במחקרים רפואיים בטענה שהשינויים ההורמונליים (במחזור, בהריון ובגיל המעבר) מקשים על איסוף וניתוח הנתונים. כתוצאה מכך, תסמיני התקף לב "קלאסיים" התבססו על גברים בעוד שהתסמינים השכיחים אצל נשים, כמו בחילות, כאב בלסת או חולשה, נחשבו ל"יוצאי דופן". זאת הסיבה שהדימוי המקובל להתקף לב התקבע  כ"כאב בחזה ובזרוע וכתף שמאל".

"גם היום, הסיכוי שנשים יאובחנו באופן מוטעה מכיוון שהתסמינים הלא אופייניים המיוחסים לחרדה או לבעיות בעיכול גבוה יותר מה שמוביל במקרים רבים לאיחור בטיפול. לכן, חשוב שהציבור יהיה ערני לתסמינים הנוספים", מסביר הרופא. 

"חשוב לי שאנשים יהיו מודעים לגוף ויהיו ערים כשיש תחושות לתחושות לא רגילות. כל אחד מכיר את הגוף שלו ויודע כשמשהו לא תקין. עדיף ללכת ולבדוק. לי את הציל את החיים", מסכמת גלית.