סרטן השד הוא הגידול השכיח ביותר בקרב נשים בעולם המערבי וגם בישראל. גילוי מוקדם, והתערבות לשם מניעת המחלה בקרב נשים בסיכון מוגבר, יכולים להציל חיים.
היות שהשכיחות בקרב נשים גדולה פי מאה בהשוואה לגברים, נתמקד הפעם בקהל הנשי. לפי נתוני הרשם הלאומי בישראל, בשנת 2021 אובחנו 5,143 מקרים חדשים של סרטן שד פולשני - כשליש מסך גידולים פולשניים בקרב נשים. בנוסף, אובחנו 809 נשים נוספות עם גידול ממוקד (In-situ) בשד שלא פלש לרקמה ולכאורה ללא פוטנציאל להתפשטות.
שכיחות המחלה עולה אחרי גיל 50 ורק אחוז אחד מהמאובחנות הוא בנשים מתחת גיל 30. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים יהודיות בהשוואה לערביות, בייחוד עם העלייה בגיל.
בשנות ה-90 הוקמה בישראל תוכנית לגילוי מוקדם, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות, שעודדה בדיקות סקר ממוגרפיה. כיום כ-70% מהנשים מאובחנות עם גידול ממוקד או ממוקם לשד, קרוב ל-30% עם גידול המערב קשרי לימפה, ורק אחוזים ספורים עם גידול שהתפשט לאיברים נוספים.
הסיבה להופעת הגידול אינה ידועה ברב המקרים, ובמרביתם לא נמצא רקע תורשתי. ישנן נשים שהסיכוי שלהן לחלות גבוה במיוחד (נחשב כאשר הסיכון שלהן לחלות במהלך חייהן 20% ומעלה) - ובכללן נשים נשאיות למוטציה בגנים BRCA1/2 ולעיתים בגנים נוספים, נשים עם קרובי משפחה מרובים שחלו בסרטן השד, וגם נשים שעברו טיפולי קרינה בחזה בגילים 30-10 שנה. ישנן גם נשים עם עליה בינונית בסיכון לחלות (מוגדר בסיכון מעל 1.7% ב-5 השנים הקרובות), ובינהן נשים עם ממצאים של שגשוג יתר בביופסית שד (כמו LCIS) או כאשר הסיפור המשפחתי פחות משמעותי. אלו רק דוגמאות ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הערכת הסיכון וההמלצות האישיות.
בדיקות סקר – למי מומלץ ומתי?
המלצה לבדיקות סקר עבור נשים בריאות בישראל משתנה בהתאם לקבוצת הסיכון. כדאי לזכור שמרבית הנשים אינן נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה.
בדיקת ממוגרפיה
לאישה בסיכון ממוצע, קיימת בישראל תוכנית סקר לביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילים 74-50. בקרב נשים עם סיפור משפחתי של קרובת משפחה שחלתה בסרטן השד (או שתי קרובות מדרגה שניה שחלו לפני גיל 40) מומלץ לבצע ממוגרפיה שנתית כבר החל מגיל 40 או עשור טרם המועד שבו חלתה קרובת המשפחה (לא מקובל לבצע לפני גיל 30 ללא התייעצות כירורג). כשמדובר בנשאיות למוטציות הקשורות בעלייה בסיכון ב-BRCA1/2 מבצעים לרוב בדיקת ממוגרפיה שנתית מגיל 30 (לסירוגין עם בדיקת MRI). בקרב נשים שעברו טיפולי קרינה לחזה בגיל צעיר מקובל להתחיל בסקר כ-8 שנים ממועד הקרינה ולא לפני גיל 25.
לגבי בדיקות סקר בנשים בנות 49-40 שאינן בקבוצת סיכון מוגבר, ישנה אי-אחידות באשר להמלצות האיגודים השונים. בישראל הבדיקה טרם הוכללה בסל עבור נשים אלו והן נדרשות להשתתפות עצמית בעת הבדיקה.
בדיקת MRI שד
הבדיקה מומלצת כבדיקת סקר בקרב נשים בסיכון גבוה מאוד (למעלה מ-20% במהלך החיים). בנשאיות למוטציות ב-BRCA1/2 לרב מתחילים מגיל 25 שנה ובנשים שהוקרנו לחזה כ-8 שנים מהקרינה ובתנאי שגילן מעל 25 שנה.
בדיקת אולטרה-סאונד שדיים
בדיקה זו אינה נחשבת בדיקת סקר, אולם ייתכן שהרופא הרדיולוג במכון שבו מתבצעת בדיקת הממוגרפיה יבקש לבצעה בשל מבנה צפוף של השדיים. בנשים שעברו הכנסת שתלי סיליקון, בדיקה זו מתבצעת מדי שנתיים-שלוש החל מ-6-5 שנים לאחר הכנסת השתלים, או בכל פעם שמתבצעת בדיקת ממוגרפיה אם האישה הגיעה לגיל שבו מבצעות בדיקות סקר.
מה לגבי בדיקות גנטיות?
בישראל קיימת תוכנית לביצוע בדיקות דם גנטיות עבור נשים באוכלוסיות שבהן קיים סיכוי מוגבר לזהות בבדיקה פשוטה ממצאים שאינם תקינים בגנים BRCA1/2 – כלומר לנשים יהודיות ממוצא אשכנזי, והחל מספטמבר 2025 גם לנשים ממוצא אתיופי. הבדיקה דורשת הצהרה של הנבדקת לגבי המוצא שלה (מספיק של אחד מההורים) ורצוי לבצע אותה אחרי גיל 25. הזכאות לבדיקה היא חד-פעמית במהלך החיים ואינה דורשת הפניה של יועץ גנטי.
נשים שקרובי משפחתן נמצאו נשאים למוטציה בגנים המעלים סיכון לחלות בסרטן השד, ונשים עם סיפור משפחתי של גידולי שד וגידולים נוספים ללא קשר למוצאן, יכולות לפנות לייעוץ גנטי.
מודעות לשינויים בשדיים
מומלץ לכל אישה בוגרת להיות מודעת לשינויים בשדיים שלה. תחושת גוש בשד, דמם מהפטמה או בלוטת לימפה מוגדלת בבית השחי – כל אלה מחייבים לגשת לבדיקה אצל כירורג.
התערבות להפחתת סיכון לחלות
כיום קיים מידע אודות האפשרות להפחתת הסיכוי של נשים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד: שימוש בתרופות אנטי-אסטרוגניות במשך מספר שנים, הוא טיפול שמתאים לחלק מהנשים (למשל לאלו עם ממצאים בביופסית שד של LCIS), וניתוח מונע להסרת שדיים הוא אפשרות עבור נשאיות, בייחוד אם הן כבר חלו בסרטן השד מתחת גיל 40. לנשים בסיכון מוגבר מומלץ גם לבצע בדיקות שד סדירות הכוללות גם בדיקת כירורג מדי חצי שנה.
אורח חיים בריא
כידוע, אורח חיים בריא מסייע להגן על הגוף מפני מחלות שונות. שמירה על משקל תקין, אכילה של מזון הכולל ירקות ופירות, פעילות גופנית סדירה והמנעות מצריכת יתר של אלכוהול – כל אלה הם הגורמים המומלצים לשמירה על הבריאות הכללית וכן למזעור הסיכוי לחלות בסרטן השד.
הכותבת היא ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי, ראש תחום אונקולוגיה, מכבי שירותי בריאות