לפני כשבוע ישנו ילדי משפחת דרוקר (כל השמות האמיתיים שמורים במערכת) מהיישוב קדומים ביחד בממ"ד. בבוקר שלמוחרת התעוררה נעמי, אם המשפחה לקול בכי חרישי והניחה כי בתה התעוררה כי חששה מהאזעקות. אולם, כשנכנסה לחדר היא הבינה שהקולות ששמעה בקעו מגרונו של נועם, בנה בן ה-7.
"חשבתי שהוא חולם חלום רע כי הוא עשה קולות מתוך שינה", היא מספרת בראיון ל- mako בריאות. ניסיתי להרגיע אותו, ליטפתי אותו ואמרתי לו בעדינות 'בוקר טוב חמוד אמא פה'. הוא אומנם ילד שלרוב מתקשה להתעורר, אבל הפעם הבנתי שמדובר בסיפור אחר – ראיתי שהוא לא מגיב ופתאום התחיל לגלגל עיניים".
בשלב זה נעמי הבינה שמדובר במקרה חירום. "יוסי, בעלי בדיוק חזר הביתה מהמילואים. צעקתי לו שמשהו קרה לילד. הרמנו אותו והוצאנו אותו לסלון, הרמנו לו רגליים וניסינו לשטוף את הפנים – ניסינו לעשות כל מה שאנחנו יודעים אבל הבנו שזה לא עובד". במקביל התקשרה נעמי למוקד מד"א, שם החלו הנחו אותם כיצד לפעול. יוסי הבין שבנו אינו נושם והחל מיד בפעולות עיסוי לב. במקביל, נעמי ביקשה מבנה, אחיו של נועם, לרוץ מהר לקרא לשכנה, הדס רוחם, חובשת ומתנדבת ב"איחוד הצלה" ובמד"א.
היא מתארת את הרגעים הדרמטיים: "תוך שניות הבית נכנס למצב של חמ"ל מבצעים. בין לבין היינו צריכים להיכנס לממ"ד כדי להרגיע את שאר האחים שנבהלו מהסיטואציה וביקשנו מהם להישאר שם. הדס הצטרפה לבעלי, החליפה אותו בעיסויים והזעיקה את כל כונני ההצלה ביישוב. למקום הגיעה גם עטרת שרעבי, שכנתם של המשפחה, מנהלת סיעוד בקופת החולים ביישוב.
בין הכוננים נמנו גם ענבל אגסי, אחות אחראית במיון ילדים במרכז רפואי מאיר, המתנדבת מזה שנים במד"א ובעלה - שמוליק מתנדב 'איחוד הצלה', סטודנט לאחיות באקדמיה לאחיות, גם כן במאיר."כשהגעתי אליהם הצטרפתי מיד לפעולות ההחייאה. לא היה דופק והוא לא נשם, הרכבתי לו עירוי במקום", מספרת אגסי. "שריה מילצקי, מתנדב 'איחוד והצלה' הגיע עם מכשיר הדפיברילטור (מפעם), והנשים את נועם באמצעות מפוח ידני. חיברנו את המדבקות של הדפיברילטור ואז שמוליק הגיע ובדיוק קיבלנו התרעה מהדפיברילטור המורה לתת שוק חשמלי", היא מתארת את הרגע המלחיץ.
"זה היה ממש כמו בסרטים. ברגע אחד החזה של נועם חזר לעלות ולרדת"
ענבל אגסי, אחות
אגסי מסבירה שהצוות הנחה את כל הסובבים להתרחק, ואז ניתן השוק. "זה היה ממש כמו בסרטים, ברגע אחד החזה של נועם חזר לעלות ולרדת ואז הבנו שהוא חזר לחיים. שמנו עליו מסכת חמצן, ראינו שהדופק חוזר ואחרי שתי דקות כבר הגיעה ניידת טיפול נמרץ והוא פונה למאיר".
לדבריה, כעת הם מבינים שנועם סבל מהפרעת קצב קטלנית. "הלב שלו למעשה הפסיק לעבוד, עד לרגע שבו השוק החזיר אותו לפעולה. יש לי הרבה ניסיון ברפואת ילדים דחופה, ואני יודעת כמה מקרה כזה הוא נדיר. הסיכוי שילד בגיל כזה יעבור אירוע לבבי דרמטי כזה, כשאין לו שום רקע ידוע הוא מאוד קטן, וגם העובדה שהוא הצליח לצאת מזה מדהימה. העובדה שמדובר בילד שאני מכירה מהיישוב אף הגבירה את הסטרס ואת הדאגה. אני שמחה ששמוליק היה בבית, הוא משרת במילואים חודשים רבים, והגיע במקרה לאזור לצורך התנסות בבית חולים כחלק מלימודי הסיעוד שלו". אגסי מציינת שבמסגרת תפקידו כראש סניף איחוד והצלה בשומרון, שמוליק אחראי, בין היתר, על הצבת מכשירי דפיברילטור ביישוב. "המקרה הזה מוכיח את מה שאנחנו כבר יודעים – שמדובר במכשיר מציל חיים, בייחוד כשמדובר ביישובים מרוחקים".
הפרעת קצב קטלנית – "כל שנייה קריטית"
ד"ר אהוד רוזנבלום, מנהל המחלקה לרפואה דחופה ילדים במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, מסביר על המצב הנדיר שסיכן את חייו של נועם: "מדובר בהפרעת קצב קטלנית שחייבת להיות מטופלת בזמן המהיר ביותר ובאופן הנכון כדי למנוע מוות. בזמן ההפרעה חמצן אינו מגיע לרקמות ולאברי הגוף כולל למוח, ולכן כל שנייה קריטית. הדבר החשוב ביותר במצב כזה הוא מענה של שוק חשמלי, שמטרתו היא להסדיר את קצב הלב. אם אין אפשרות כזאת, יש להתחיל בעיסויים על מנת שיחליפו את פעולת הלב עד מתן השוק".
לדבריו, סיכויי ההישרדות של ילדים החווים אירוע דום לב מחוץ לכותלי בית החולים נמוכים מאוד ומוערכים מתחת ל-10%. גם העובדה שנועם מצליח להתאושש מהמצב היא נדירה.
עוד מסביר ד"ר רוזנבלום כי זמינות מכשירי הדפיברילטורים בשטח היא קריטית לצורך הצלת חיים. "בשנים האחרונות אנחנו רואים יוזמות לחקיקה בנושא ופרויקטים של ארגוני הצלה, חברות ועיריות הפועלים להנגיש מכשירים מצילי חיים אלו במקומות רבים. חשוב לציין כי מדובר במכשירים קלים לתפעול שאינם מיועדים לשימושם של אנשי צוות רפואי ולמעשה כל אחד יכול להשתמש בהם על מנת להציל חיים. העובדה שהאבא החל בעיסוי לב לצד הפעילות המצוינת של ענבל ושל צוות ההצלה בשטח, ובזכות הדפיברילטור ששמוליק דאג לפזר בישוב – הובילו לכך שחיי הילד ניצלו".
"תמונת האנשים שעושים לו עיסויים לא יוצאת לי מהראש", אומר אביו יוסי. "ראיתי את הגוף הקטן שלו נמחץ וחששתי מהגרוע מכל. זה קורה בתוך רגע, ואין לך שום הכנה מוקדמת אבל ידעתי בתוך לבי שזה לא הסוף. ראיתי את עצמי לוקח אותו לבית חולים ושהסיפור הזה לא נגמר בסלון שלנו".
אמו נעמי, מוסיפה שמדובר בילד בריא וחזק. "ערב לפני הוא עשה גלגלונים בסלון ושיחק בכדור. אין לי ספק שהייתה פה השגחה עליונה, וזכינו לשליחים שיצילו אותו. בעלי היה בבית, שמוליק היה בבית, אני שמעתי את הקולות מהחדר של הילדים ולא התמהמהתי, כולם הגיעו בשניות ופעלו בסנכרון. חשוב לנו להודות לכולם, וגם לבורא עולם. אחד הלקחים שהפנמנו מאותם רגעים מלחיצים הוא שלמרות הלחץ והפניקה ברגע הקשה, חשוב לפעול בקור רוח, להתעשת ולבצע עיסויים. אני חושבת שזו פעולה שכל הורה צריך לדעת לעשות".
ד"ר דגנית אדם כהן, מנהלת טיפול נמרץ ילדים במרכז, מציינת שכעת נועם מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים, עובר ניטור צמוד ומקבל טיפול תרופתי וכן נמצא בבירור מקיף לגבי המקור להפרעת הקצב שחווה.