עם חזרתם של אחרוני החטופים החיים בעסקה הנוכחית, ראוי לציין את קליטתם המרשימה והמקצועית בבתי החולים. גורמי המקצוע מסבירים שמדובר בטיפול מורכב, מולטי מערכתי, שכולל היבטים פיזיים ונפשיים, ונשען על מגוון אנשי מקצוע. לכן ראוי שיעשה על ידי צוות ייעודי מנוסה ומיומן שהוכשר מראש. למרות זאת, עולות שאלות שנוגעות בחיי השגרה הרפואית של כולנו: על סמך אילו קריטריונים נבחרו בתי החולים? מדוע לא היה נכון לקלוט את השבים בבתי החולים שקרובים פיזית לגבול עזה, למשפחה ולקהילה? מדוע לסורוקה וברזילי הוחלט לפנות רק חטופים במצב קריטי? והאם זה אומר שבתי חולים כמו מאיר או הדסה, טובים מספיק לטיפול באזרחים בשגרה, אך אינם טובים מספיק לקליטת החטופים?
עם חזרתם של ששת החטופים בשבת, ולקראת סיום חלק א' בעסקה הנוכחית, אי אפשר שלא להתרשם מההערכות המקצועית של משרד הבריאות, לטובת קליטתם של השבים בבתי החולים בישראל. מדובר באירוע ראשון מסוגו בטיפול בחטופים, שאין לו תקדים או פרוטוקול רפואי עליו נשענים, כאמור. משרד הבריאות אסף במהלך השנה וחצי האחרונות את כל הידע שנצבר, כתב פרוטוקולים, ושכלל אותם לתוך מציאות חדשה ולא מוכרת, ולקראת השבים הבאים. בצר לנו, הפכנו למדינה שכותבת היסטוריה רפואית בנושא החטופים, ושמרכזת ידע שלא היה קיים בעולם, ולכן נחשבת למובילה ולקובעת סטנדרטים רפואיים במקרים דומים בעתיד. עם זאת, נשאלת השאלה המתבקשת, מה עמד מאחורי החלטת משרד הבריאות לפנות את השבים לארבעה בתי חולים במרכז, שנקבעו מראש כנכונים ביותר לקלוט את החטופים בעסקה הנוכחית ובעסקה הקודמת? נציין כי פנינו למשרד הבריאות בבקשה להבין מהן ההחלטות שעומדות לנגד עיניהם בבחירת בתי החולים, אך במשרד הבריאות סירבו לתת הסבר או לראיין את הגורמים הרלוונטיים.
עפ"י החלטת משרד הבריאות בתי החולים איכילוב, שיבא, שניידר (שכולל את הצוותים מבילינסון וגהה) ואסף הרופא נבחרו עם תחילת מימוש העסקה הנוכחית לקלוט את השבים, אלא אם בבדיקה הרפואית הראשונית בבסיס הקליטה ברעים, יוחלט להעבירם לבתי החולים סורוקה או ברזילי שממוקמים בדרום הארץ, כי מצבם קריטי ואינו מאפשר הטסה. אין ספק כי החלטת משרד הבריאות לקחה בחשבון גורמים רבים לטובת קליטה מיטבית, הכוללת גם תשתיות לצורך סגירה ובידוד של מחלקות שלמות, וצוות רפואי מתאים ומנוסה. עם זאת, לא לגמרי ברור מדוע בתי החולים סורוקה וברזילי, שטיפלו בפצועי המלחמה, לפעמים תחת אש, אינם יכולים לקלוט את החטופים בכל מקרה, גם כשמצבם יציב? מדוע בעצם מוטסים השבים לטיפול במרכז הארץ? למה מה שנכון לשגרת תושבי הדרום, ברמה הרפואית אינו נכון לטפל בחטופים?
את הלוגיקה שבהעברת חטופים שמתגוררים במרכז, כמו התצפיתניות ששוחררו ושפונו לבילינסון, אפשר להבין, אך מדוע החטופים מקיבוצי העוטף שמתגוררים כיום בכרמי גת, כפר עזה, רוחמה או קיבוץ חצרים, מוטסים לבתי החולים במרכז, למרות שמשפחתם וקהילתם מתגוררים בדרום? אם יש בסיס לוגי מאחורי ההחלטה על הטסה לבתי חולים במרכז, מדוע לא נבחרו בתי החולים הדסה או מאיר לקלוט את השבים? משיחות עם אנשי המקצוע, נדמה שגם פוליטיקה התערבבה בשיקולים ועבור האזרח הסביר, שמתגורר בפריפריה או במרחק מה מהמרכז, הבחירה יכולה להעיד על כך שבתי החולים הסמוכים אליו, נחשבים לפחות ראויים, על אף שבשגרה הם נחשבים אובייקטיבית למצוינים.
"בית חולים על" - המחלקות והצוותים שנדרשים לטיפול במצב המורכב של השבים
בכיר מבית חולים במרכז הארץ, מספר ל- Mako בריאות על השיקולים שלדעתו עמדו בבסיס ההחלטה של משרד הבריאות: "בארץ ישנם בתי חולים שמוגדרים כ"בתי חולים על". ההגדרה מתבססת על כך שאלו בתי חולים עם מחלקות שנחשבות ל"יקרות" מבחינה תפעולית כמו מחלקת כוויות, השתלות ונוירו-כירורגיה, ושאין אותן בבתי חולים קטנים ובינוניים. לדבריו, בתי החולים שנבחרו לקלוט את השבים הם "בתי חולים על". "הפוליטיקה נכנסה אחרי שבנובמבר 23 הכינו מחלקה ייעודית בבית החולים שניידר לקליטת הקשישות, האימהות והילדים ששבו בעסקה הראשונה. המחלקה בשניידר, שצברה ניסיון בעסקה הראשונה יועדה תחילה לקלוט את כל השבים, אך בתי החולים הגדולים במרכז, התקוממו נוכח ההחלטה ודרשו לקלוט גם אצלם חטופים". הוא מסביר שקליטת החטופים בהיבט השיווקי, מעלה מאוד את היוקרה של בית החולים בארץ ובעולם, ושההקפדה על ציון שמו וסמלו של בית החולים בתקשורת משמעותית ביותר עבור בתי החולים שנבחרו לקלוט את השבים.
"בתי החולים במרכז הטובים בארץ? לא בהכרח מתכתב עם המציאות"
"בחירת בתי החולים לקליטת השבים היא חלק מהפוליטיקה במשרד הבריאות כי לצורך הדוגמא, אין רפואה יותר טובה באיכילוב מאשר בהדסה והמרחק הפיזי ביניהם לא קריטי, ולכן לא אמור להוות שיקול", מסביר פרופ' זאב רוטשטיין, בכיר מערכת הבריאות לשעבר, יו״ר וועדת סל התרופות בהווה ומנכ״ל בתי החולים שיבא והדסה לשעבר. לדבריו, המערכת הרפואית עושה מאז ה- 7/10 עבודת קודש שמערבת את כל הנשמה והלב, כשהיא רושמת דף מפואר בהיסטוריה הרפואית של השבים, ובהיסטוריה של עם ישראל. עם זאת הוא מסביר שלמרות הקליטה המפעימה, ההחלטה היכן יקלטו השבים נלקחה על סמך קריטריונים שנקבעו במשרד הבריאות ושסביר שישנם גם שיקולים פוליטיים בבחירתם. "לדעתי, אין יתרון לאף בית חולים אחד על האחר". עם זאת, בתי החולים שנבחרו התכוננו בכל היבט אפשרי. הם פתחו מחלקות ייעודיות, הקצו שטח מתאים, הכשירו מנחת פעיל וגייסו ואימנו צוותים". לשיטתו מדובר ב"זכייה" עבור בתי החולים הללו, בין היתר בגלל הפרסום הבינלאומי, היוקרה, והגדלת התרומות. "ההחלטה של משרד הבריאות מעבירה מסר לציבור בסופו של דבר, שבתי החולים שנבחרו לקלוט את השבים הם הטובים ביותר בארץ, מה שלא בהכרח מתכתב עם המציאות".
הוא ממשיך ומסביר שלמרות התחושה הלאומית הקשה, ברמת ההערכות הרפואית לא מדובר במסות גדולות של שבים, ולכן אפשר וניתן היה לקלוט אותם בבית חולים אחד ולא לפזר אותם במספר בתי חולים. כדוגמה להחלטה התמוהה בעיניו, הוא מדבר על הטסת השבים במסוקים לבתי החולים במרכז: "הטסת השבים היא אינה החלטה רפואית, מפני שעד היום אף אחד מהשבים לא באמת היה צריך פינוי מוסק. בניגוד לנהלי המלחמה, החיסכון בזמן שבהטסה (פחות משעה), אינו קובע לעניין חיים ומוות. לדעתי הפיזור היה מלאכותי, ואפשר היה להעביר את כל השבים לבית חולים אחד, למעט מקרים ספציפיים, כמו במקרה של החטוף יאיר הורן, שהתאחד באיכילוב עם אביו שעבר שם השתלת כליה".
אולי ההחלטה על בתי החולים שנבחרו נובעת מהשיקול שמדובר ב"בתי חולים על"?
"נכון, במשרד הבריאות ישנה חלוקה של קטגוריות לבתי חולים קטנים, בינונים ובתי חולים על. עם זאת, ברמה הרפואית החטופים אינם זקוקים לבתי חולים על, ובהנחה שכן, הרי בתי החולים סורוקה, רמב"ם והדסה הם בתי חולים על, אז למה הם לא נבחרו? לעומתם אסף הרופא שנבחר לקלוט את השבים התאילנדים אינו בית חולים על, לגביהם לא לגמרי ברור מדוע הופרדו משאר השבים".
"ישנן שמועות ודיבורים לגבי טוהר ההחלטה"
זה כנראה טבעי שכולם רוצים לקחת חלק בפיסת ההיסטוריה שמתרחשת בארץ, עדיין נשאלת השאלה מדוע בתי החולים שממוקמים בדרום הארץ טובים לשעת חירום ולשגרת חיי האזרחים, אינם מספיקים לקליטת השבים. בשנה וחצי האחרונות, ועקב מלחמת חרבות ברזל, הצוותים הרפואיים בבתי החולים סורוקה וברזילי עובדים סביב השעון, קולטים את הפצועים מהחזית העזתית, ומעניקים טיפול רפואי שבשגרה לאזרחי הדרום. בעסקה הנוכחית הם יועדו לקלוט את השבים, רק אם יחזרו במצב קריטי ושאינו מאפשר הטסה לבית חולים במרכז. לפיכך, הם נמצאים בכוננות קליטת שבים בכל שבת מהשעה 8 בבוקר ועד לשחרורם על ידי נציגי צה"ל ומשרד הבריאות. בעסקה הראשונה בנובמבר 24, בית החולים סורוקה הכין מתחם ייעודי ורשם פרוטוקולים כשקלט חטופים ששבו ביניהם איתי ומיה רגב, ואף הציל את חייה של אלמה אברהם, ששוחררה מהשבי במצב קריטי. "ישנן שמועות ודיבורים בנוגע לטוהר ההחלטה" אומר בכיר בבית חולים בדרום הארץ: "אנחנו לא יודעים מה הקריטריונים, אבל נראה שפוליטיקה מעורבת, כי ההחלטה לא ממש ברורה, הרי קהילת קיבוצי העוטף קרובים פיזית לבתי החולים בדרום".
"טיפול מורכב שהוא בגדר אמנות ואומנות"
"להבדיל ממדיניות פינוי הפצועים במלחמה בעזה, המדיניות שנקבעה לגבי קליטת השבים היא הנכונה ואין בליבי עליה", מסביר פרופ' חזי לוי, מנכ"ל בית חולים ברזילי. "מדובר בטיפול מאוד מורכב שהוא בגדר אמנות ואומנות שמשלבת רגישות רבה בפן הפיזי המנטלי. גם לגבי הטיפול במשפחות". לשיטתו, ההחלטה של משרד הבריאות הסתמכה על מספר גורמים ביניהם ניסיון מצטבר, יכולת הכנה מוקדמת לקליטת השבים ומשפחותיהם וטיפול מולטי דיסציפלינארי ורב מקצועי, שמשלב מערכות רבות וטופוגרפיה שתייצר צניעות, פרטיות, תחושת בית ומרווח - תוך הענקת מרחב סטרילי ובטיחותי. אלו הסיבות שבגינן נכון שהקליטה תתרחש בבתי החולים הגדולים יותר ותישען על צוות שטיפל בשבים בעבר וצבר ניסיון מצטבר מאירוע לאירוע".
מה לגבי ההחלטה להעביר אליכם אם המצב קריטי?
"גם הצעד הזה נכון בעיני. אנחנו וסורוקה נמצאים בכוננות עד לבדיקה רפואית ישראלית מדוקדקת שמתרחשת בבסיס רעים. עפ"י ההחלטה נקלוט שבים רק באירוע דחוף כגון אירוע לבבי, אירוע מוחי, או התדרדרות גופנית מפתיעה, ולכן אנחנו ערוכים עד להודעת צה"ל והמשרד עם כל הצוות המתאים לאירועים מסוג זה.
מה זה אומר? שבתי החולים שנבחרו טובים יותר מסורוקה או ברזילי?
"לא, כי עצם העובדה שסומכים עלינו לקבל את השבים במצב חירום, אומרת לכאורה שאנחנו יודעים ומבינים כיצד לטפל. בתי החולים בדרום מעולים, ולצורך הדוגמא, בברזילי יש מערך לב, מערך ריאות ומערך נוירולוגי מהטובים בארץ, אך שמדובר בקונסטלציה שמורכבת מתהליך שנסמך על ניסיון קודם, המדיניות היא נכונה בעיני. אנחנו כותבים היסטוריה רפואית בישראל, הרפרנס והניסיון הישראלי יהוו מדד לכל אירוע דומה, אם יתרחש בעתיד" מסכם פרופ' לוי. "ידע האזרח הסביר שזה שאנחנו נבחרנו להיות בכוננות חירום, רק מראה שהרמה שלנו מעולה. ברמה האישית, אני שמח שהשבים אינם מגיעים אלינו בעסקה זו כי זה אומר שהם יכולים לעלות על טיסה – משמע מצבם הפיזי יציב".
- ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה עד לפרסום הכתבה.