לפני מספר ימים קיבל שמעון ממן, מתנדב בארגון ידידים בשדרות, קריאה לתיקון חלון הממ"ד בביתה של תושבת העיר. כשהגיע למקום הוא גילה שהבית במצב קשה ומוזנח. שמעון התקשה להישאר אדיש למראה הקשה ואירגן צוות של מתנדבים - חלקם פועלים איתו בארגון. יחדיו הם ניקו, צבעו ושיפצו את הבית, בנוסף, הם דאגו לארגן לאישה תרומה של מיטות ומכשירים נוספים שיהפכו את הבית לראוי למגורים.
לאחר שסיים את העבודה, הוא חזר לביתו. את מה שקרה מאותו הרגע - הוא לא צפה: האישה הגיעה אליו עם פתק, וביקשה להודות לו על כל מה שעשה. שמעון סירב לקבל את תודתה ואמר שאין צורך להודות ושהכל נעשה באהבה, אך היא ענתה "לפחות תקרא את הפתק", והלכה. רק לאחר מכן, כשקרא את הכתוב, שמעון הבין שלמעשה הציל את חייה. על נייר פשוט נכתב המסר המרגש: "רציתי להרוג את עצמי היום ובזכותך לא אעשה זאת".
"האישה סיפרה לי שהיא ברחה מראשון לציון כי בעלה ניסה לרצוח אותה"
"מישהי שאלה אם אנחנו סוגרים חלונות של ממ"ד אז אמרתי שכן והגעתי לסייע", משחזר שמעון. "כשהגעתי לבית, ראיתי מקום מוזנח. האישה סיפרה לי שהיא ברחה מראשון לציון כי בעלה ניסה לרצוח אותה והוא נכנס לכלא, אך האחים שלו מאיימים לפגוע בה ולכן החליטה לברוח לשדרות. היא לקחה איתה את הילדים ותיק בגדים, שכרה בית מטונף ואספה מזרנים שמצאה ליד הפח".
שמעון מספר שכאשר הבין שהמצב מורכב וקשה, הוא התגייס לפעול לשינוי המצב. "הפעלתי חברים שיבואו לצבוע לה והדוד שלי קנה לה הכל, לא היה לה כלום בבית, לא מקרר, לא מיטות ולא סלון. 'הסלון' שלה היה שלושה כיסאות פלסטיק ופינת האוכל שלה הייתה שולחן שבור. היו עליו מצות וממרח שוקולד. בשעה 16.00 הייתי אצלה, ובשעה 20.00 כבר סיימנו לצבוע ולרהט לה את הבית".

שמעון מספר כי האישה, שהתרגשה עד דמעות, חיפשה אותו כדי להודות לו. "כשאיתרה את מקום מגוריי היא הגיעה כדי לומר לי תודה ובכתה. היא הביאה לי פתק אבל אמרתי לה שממש אין צורך ושהכל נעשה באהבה. זרקתי את הפתק לפח. היא ראתה את זה וביקשה שלפחות אקרא את הפתק. כשקראתי אותו הרגשתי צמרמורת".
עוד הוא מספר כי בעקבות המקרה הוא עירב את גורמי הרווחה, והם דאגו לאישה למקום עבודה וגם דאגו שלילדים תהיה מסגרת לימודית.
ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי הסיפור מחמם הלב מראה את מה שכבר הוכח מבחינה מחקרית – "כשהדחף האובדני עולה, אם הוא נתקל בביטוי של אנושיות, הוא לרוב שוכך - ואנשים חוזרים וממשיכים בחייהם. להבדיל, אם יש נשק זמין, מימוש הדחף ייתכן בסבירות גדולה יותר".