לנה ליאני, תלמידת כיתה ט' בבית ספר בתל אביב, הייתה ימים ספורים לפני מבחן האמצע של הקורס שהיא עוברת כחניכה במד"א. בין היתר, היא למדה במהלכו כיצד לזהות תסמיני שבץ.
כשחזרה מבית הספר לביתה, היא הבחינה כי אביה רפאל מתנהג בצורה מוזרה: "הוא לא דיבר בצורה ברורה, עשה תנועות מוזרות ונפל על הספה", משחזרת לנה.
לאחר שחשדה כי ייתכן שמדובר בשבץ, לנה הפגינה תושייה והחלה לפעול לפי הכללים שאותם שיננה למבחן המכונים FAST-ED - היא בדקה אם צד אחד של הפנים שלו נפול, אם זרוע אחת חלשה מהשנייה או עם יש חוסר תחושה, אם הדיבור שלו משובש, וגם ניסתה להבין מתי התחילו התסמינים ואם יש סטייה של המבט. "אמרתי לאמא שלי שאנחנו חייבות לקחת אותו לבית החולים", מספרת לנה.
בהגיען לבית החולים, זיהו הרופאים כי לא מדובר בשבץ, אלא בחיידק מסוכן במוחו המכונה פנוימוקוק. "כשהגענו לבית החולים הרדימו והנשימו את אבא שלי. אמרו לנו שללא הטיפול המהיר, ייתכן מאוד להיות שאבא שלי כבר לא היה איתנו היום, כי הוא היה במצב מסכן חיים".
רפאל אושפז במשך כחודש בטיפול נמרץ ובמחלקה הנוירולוגית, ולאחר מכן כשלושה שבועות נוספים במחלקת השיקום. כעת, כשיצא מכלל סכנה וכבר שוחרר לביתו, לנה אומרת: "אני מרגישה גאה בעצמי שהלכתי למד"א ושהיו לי את הכלים להבין שמשהו לא בסדר. אני חושבת שכולם צריכים להכיר את הכלים הבסיסיים שמאפשרים לזהות מצבים מסכני חיים. לא דמיינתי שזה יקרה ושאוכל להציל את החיים של אבא שלי".