לאנשים שמכונים לעיתים "עמידים לירידה במשקל" (weight loss resistant) לא ניתנה עד כה מספיק תשומת לב מחקרית. הם נצמדים להנחיות התזונתיות, משנים הרגלים, אך עדיין לא יורדים במשקל. כעת מגלים החוקרים: הגוף שלהם עובר שינויים פנימיים עמוקים ומדידים – גם אם המשקל נותר בעינו.
מחקר חדשני שנערך בהובלת חוקרים מתחומי הרפואה, האפידמיולוגיה, התזונה והביולוגיה המערכתית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד והמרכז הרפואי באוניברסיטת לייפציג, שפורסם בכתב העת ""European Journal of Preventive Cardiology, מערער על תפיסה רבת שנים שלפיה הצלחה בדיאטה נמדדת רק לפי ירידה במשקל. גם מי שלא מצליח לרדת במשקל יכול להפיק תועלות בריאותיות משמעותיות – וזו הזדמנות להגדיר מחדש מהי הצלחה בתוכניות לשינוי אורח חיים.
"התרגלנו לראות ירידה במשקל כסמן עיקרי לבריאות, אבל זו לא כל התמונה. גם אנשים שלא יורדים במשקל יכולים לשפר את מצבם המטבולי ולהפחית סיכון למחלות. זהו מסר מעודד, לא כישלון"
ד"ר ענת יסקולקה מאיר, אוני' הרווארד
המחקר מבוסס על ניתוח משולב של 761 משתתפים רנדומליים משלושה ניסויים קליניים פורצי דרך וארוכי טווח שנמשכו לאורך 18–24 חודשים. הניסויים התזונתיים לירידה במשקל כללו רק שינויים בסגנון חיים ללא תוספים או תרופות ונערכו בקרייה למחקר גרעיני בדימונה. לאחר ירידה משמעותית תוך שישה חודשים ועלייה חלקית בחזרה, בתום 18-24 חודשי הניסוי, כשליש מהמשתתפים הצליחו לרדת מעל 5% ממשקלם, וכשליש ירדו עד 5%. עם זאת, כשליש מהם – על אף היענות גבוהה להנחיות המחקר בנוגע לתזונה ואורח חיים בריא – לא ירדו כלל במשקל ואף עלו מעט, אך גם, מתברר, הפגינו שיפורים מטבוליים משמעותיים.
בקרב אותם משתתפים עמידים לירידה במשקל, שנמצאו מעט מבוגרים יותר וברובם נשים, נצפו עליות ברמת הכולסטרול הטוב (HDL), ירידה בהורמון הלפטין (סמן לתכולת רקמות שומן), ואף הפחתה בשומן הפנימי הבטני לפי בדיקות MRI – מדדים שמעידים על שיפור במצב כלל הגורמים התורמים להתפתחות מחלות לב ו/או סוכרת.
במטרה להבין מה גורם להבדלים בין אנשים, שולבו במחקר כלים מתקדמים הבודקים את המנגנון הגנטי (כלומר, סמנים אפיגנטים כמו שינויים כימיים ב-DNA ובדיקות OMICS של המולקולות המטבוליות (כמו סוכרים וחומצות שומן) והחלבונים בגוף, כדי להבין תהליכים ביולוגיים ומצבים בריאותיים. החוקרים מצאו 12 סימנים הקשורים לתפקוד הגנים שחזו הצלחה או כישלון בירידה במשקל לאורך זמן - ממצא שיכול להוביל בעתיד להתאמה אישית של דיאטות ואורח חיים.
בקרב שליש מהציבור תיתכן עמידות לירידה במשקל
"בעוד שנמצאו גם סמנים אפיגנטיים היכולים לצפות עמידות לירידה במשקל, המסר החשוב לבריאות הציבור הוא כי בקרב לפחות שליש מהציבור תיתכן עמידות לירידה במשקל", מסבירה החוקרת הראשית פרופ' איריס שי, "כלומר השינוי לסגנון חיים בריא יותר לא ישתקף בהפחתה מספקת במשקל אבל כן יתרחשו שינויים משמעותיים בשומן התוך בטני, בשומן התוך כבדי, בהיקף המותן ובפרמטרים המבטיחים בריאות קרדיומטבולית טובה".
"המחקר שלנו מציע פרספקטיבה חדשה על הצלחה קלינית", תורמת גם ד"ר ענת יסקולקה מאיר, דיאטנית קלינית וחוקרת פוסט-דוקטורט בהרווארד, "התרגלנו לראות ירידה במשקל כסמן עיקרי לבריאות, אבל זו לא כל התמונה. גם אנשים שלא יורדים במשקל יכולים לשפר את מצבם המטבולי ולהפחית סיכון למחלות. זהו מסר מעודד, לא כישלון".
המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: מגיבים עם ירידה משמעותית, ירידה מתונה, ועמידים לירידה במשקל. יש לציין כי גם המשתתפים בירידה מתונה הראו שיפורים במדדים כמו היקף מותניים, טריגליצרידים, תנגודת לאינסולין, לחץ דם ואנזימי כבד.
עוד גילו החוקרים כי כל קילוגרם שירדו היה קשור לעלייה של 1.4% בכולסטרול הטוב וירידה של 1.4% בטריגליצרידים, ירידה של 2.5% באינסולין, 2.8% בלפטין וירידה של 0.5 יחידות באחוז השומן כבדי – לצד שיפורים בלחץ הדם ובאנזימי כבד.
ד"ר גל צבאן, קרדיולוג וחוקר קליני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמאיו קליניק, ארה"ב, מציין: "זוהי אוכלוסייה שלרוב מוזנחת ולא מובנת. המחקר שלנו מראה שגם כשאין ירידה במשקל – הגוף מגיב, לעיתים בעוצמה ובעומק שלא נראים לעין."
המחקר הנוכחי ייחודי בעצם שילוב הנתונים משלושה ניסויים קליניים שנערכו בישראל, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, עם היענות גבוהה של משתתפים בעלי פרופיל מטבולי רחב. משתתפים אלה חולקו לדיאטות שונות: דלת שומן, דלת פחמימות, ים-תיכונית וים-תיכונית ירוקה (העשירה בתה ירוק ומנקאי ודלה בבשר אדום), עם רישום חינם והדרכה לפעילות גופנית בחדר כושר – אך בכל הדיאטות, אם כי לא באותו היקף, נצפתה אותה תופעה: יש אנשים שעומדים בתוכנית ועוקבים אחרי ההנחיות – אך משקלם לא משתנה, אף על פי שגופם משתפר מבפנים.