בשבועות האחרונים קראנו כולנו על המהפך התזונתי הגדול שעשתה נטע ברזילי באמצעות דיאטת קיטו. את השינוי הקיצוני בתזונה עשתה ברזילי בגלל חוסר איזון הורמונלי, תנגודת אינסולין ושינויים חדים במצב הרוח, והירידה שלה במשקל הייתה למעשה תופעת לוואי חיובית של השינוי הבריאותי.
כמוה, גם השף עומר מילר בחר לדבוק בדיאטת קיטו בארבע השנים האחרונות, כטיפול למחלת הקרוהן שממנה הוא סובל, ומספר בכל הזדמנות שהוא מרגיש בריא מתמיד. לאחר שנה אחת של הקפדה, סיפר בעמוד האינסטגרם שלו, המלא במתכונים קטוגניים מעולים, הפסיק להשתמש בתרופות, והוא מצליח לשמור על מצב בריאותי תקין ומשקל יציב בלעדיהן, אם כי הוא כמובן לא ממליץ לאחרים להפסיק תרופות ללא ליווי מקצועי ושיתוף פעולה מלא עם הרופא המטפל.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
גם השף עודד טלמור הגיע לתזונה קטוגנית בעקבות מחלת הקרוהן. ולאחר שנים רבות של עבודה במסעדות בארצות הברית, חזר לישראל והקים לפני כחמש שנים מותג המתמחה במוצרים לדיאטת קיטו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אין ספק שכבר שמעתם לא מעט על דיאטת קיטו בשנים האחרונות, שכן היא התפרסמה כבר לפני כשמונה שנים ואומצה בהתלהבות על ידי שלל כוכבים אמריקאים כמו האלי ברי, שדבקה בה לאורך כמה שנים, ונסה הדג'נס, שהשתמשה בה כדי לרדת במשקל לאחר שנאלצה להשמין לצורך תפקיד בסרט, אדריאנה לימה, שפצחה בה לאחר הלידות, וגם קורטני קרדשיאן, שהתנסתה בה לתקופה קצרה ושיתפה את ההתנסות באתר שלה. מרבית הסלבס אימצו את התזונה הקטוגנית לתקופה קצרה בלבד, ולא התמידו בה לאורך זמן. וזאת למעשה אחת הטענות המרכזיות נגד השיטה - קשה לעקוב אחריה ולדבוק בה לאורך זמן. אולי, כי ישנן שיטות הרזיה גמישות ומגוונות יותר, אבל למי שסובל מבעיות בריאות, יש מוטיבציה גדולה יותר להתמיד בשיטת תזונה, גם אם היא דורשת הרבה הכנה מראש וויתורים.
היום, מדברים על קשר בין תזונה קטוגנית לבין שיפור במצבים של מחלות נוירולוגיות, מחלות מעיים כמו קרוהן וקוליטיס, מחלות מטבוליות כמו עמידות לאינסולין וכבד שומני וגם מצבים פסיכיאטריים כמו דיכאון וחרדות.
מהי דיאטה קטוגנית ובמה היא שונה מדיאטת חלבונים או פליאו?
דיאטה קטוגנית היא דיאטה שמתבססת על תזונה עתירת שומן ודלת פחמימות. זאת לא דיאטת חלבונים רגילה או דיאטה דלת פחמימות רגילה, שבהן אוכלים כ-70 אחוז חלבונים, מעט שומן וירקות כמעט ללא הגבלה.
בדיאטה הקטוגנית 80-70 אחוז מהקלוריות מגיעות משומן, כ-20 אחוז מהקלוריות בלבד יגיעו מחלבון ורק 5 אחוזים מהקלוריות יגיעו מפחמימות, פחות מ-20 גרם פחמימות ביום. למי שמתאמן בצורה משמעותית מאפשרים גם 50 גרם פחמימות.
המטרה היא להכניס את הגוף למצב של קיטוזיס, המחקה צום, שבו הגוף משתמש בעיקר במאגרי האנרגיה, הם רקמות השומן, תהליך שעושה שימוש באנרגיה מטבולית וגורם גם לירידה במשקל.
השיטה הקטוגנית הומלצה כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת לחולי אפילפסיה, בעיקר לילדים חולים. עם פיתוח תרופות ייעודיות לאפילפסיה, העדיפו חולים רבים להשתמש בתרופות ולא לדבוק בדיאטה הקטוגנית, ולכן השימוש בה פחת משמעותית, אך היא עדיין מומלצת לחולים שלא מגיבים מספיק טוב לטיפול תרופתי.
בשנות ה-60 וה-70 חזרו לדבר על הדיאטה הקטוגנית, בעיקר בזכות דיאטת אטקינס. בדיאטת אטקינס יש שלב ראשון קטוגני קצר, שהרבה בכלל מוותרים עליו, אך היא נחשבת לדיאטת חלבונים משום שהיא מתבססת על תזונה עתירת חלבונים ולא על תזונה עתירת שומן. אטקינס הסביר בספרו, שהפך לרב מכר בכל העולם, על האפשרות לרדת במשקל ולשפר את המצב הבריאותי בזכות תזונה עתירת חלבונים ושומן, מה שהיה הפוך לחלוטין מהדיאטה המערבית הקלאסית שהיתה פופלרית עד אז.
לפני כעשור שוב צברה הדיאטה הקטוגנית תאוצה. בהתחלה רבים חשבו שזאת עוד גרסה של דיאטת פלאו או דיאטת חלבונים – אטקינס, אך כאמור זאת גישה תזונתית שונה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
איך נראה התפריט?
התפריט היומי בדיאטה קטוגנית מבוסס בעיקר על מזון מהחי, בעיקר בשר בקר שמן, איברים פנימיים, חמאה, ביצים וגבינות שמנות.
כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר ולהגיע למצב קיטוזיס, יש להגביל את צריכת הפחמימות בצורה משמעותית, בעיקר בתחילת התהליך. יש אפילו מומחי קיטו בעולם שממליצים להתחיל את התהליך בצום מים של 48 שעות כדי להיכנס בקלות למצב של קיטוזיס. אחד ממומחי התזונה שממליץ על קיטו בשילוב צום לסירוגין הוא ד"ר אריק ברג, הוא מדגיש את החשיבות של קיטו בריא, וממליץ לשלב שומנים בריאים יותר, חלבונים בכמות מתונה וירקות דלי פחמימות. בערוץ היוטיוב שלו, העשיר בסרטונים על הנושא, הוא טוען כי שילוב זה משפר את הבריאות המטבולית ותורם לאיזון הורמונלי.
גם ד״ר מייקל מוסלי, אחד הרופאים המפורסמים בבריטניה, הפך ממתנגד השיטה הקטוגנית לממליץ, ופיתח עם אשתו את הקיטו הים תיכונית. הספר שכתבו השניים על הגישה הבריאה שלהם לדיאטת הקיטו הפך לרב מכר מטורף, והם מבטיחים ירידה של 6 קילו בתוך 21 יום. בשיטתם יש יותר פחמימות מקיטו קלאסי כבר מהשבוע הראשון, אך הקלוריות מוגבלות ל-800 ביום בלבד. רק בשלב השני מעלים את כמות הקלוריות ובשלב השלישי עובדים על הרגלי אכילה ושימור המשקל החדש.
עוד חוקרת מרתקת שממליצה על דיאטה קטוגנית היא ד"ר ג'ורג'יה אד, פסיכיאטרית מוסמכת בוגרת הרווארד המתמחה בפסיכיאטריה תזונתית ומטבולית. היא מתמקדת בשימוש בתזונה, בעיקר תזונה קטוגנית, ככלי לטיפול ושיפור בריאות הנפש. אד מאמינה שתזונה קטוגנית יכולה לשפר תסמינים של הפרעות נפשיות כגון דיכאון, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה. במחקר שפורסם בשנת 2022 הראו ד"ר אד ועמיתיה למחקר שיישום דיאטה קטוגנית בקרב מטופלים עם מחלות נפש עמידות לטיפול אפשרי וישים והוביל לשיפור משמעותי בתסמיני דיכאון ופסיכוזה וגם במדדים מטבוליים שונים.
ויש גם לא מעט ביקורת
לשיטת התזונה הקטוגנית יש גם לא מעט מתנגדים, כולל רופאים, מומחי תזונה וספורט בכל העולם.
בין הטענות העיקריות של המתנגדים לשיטה:
- זוהי דיאטה קיצונית ולא מאוזנת שיכולה להביא לחוסרים תזונתיים, מאחר שהיא כמעט לא כוללת קטניות, דגנים ופירות וחסרה בוויטמינים ובסיבים תזונתיים.
- היא עלולה להעלות את רמות הכולסטרול – כאן הדעות חלוקות היות שישנם מחקרים שהראו עלייה ברמות ה-LDL לעומת מחקרים שהראו שיפור במדדים לבביים.
- היא קשה לביצוע לא מתאימה לטווח הארוך – ביקורת נפוצה היא שקשה להתמיד בדיאטה לאורך זמן. היא דורשת משמעת קפדנית והגבלות רבות. רבים מתקשים לעמוד בכך ולכן נשברים ומתקשים להגיע לתוצאות או לשמור עליהן לאורך זמן.
- יש לה השפעה על המצב הרגשי והימנעות חברתית – ישנם מקרים שבהם ההגבלות התזונתיות גורמות לאנשים לתחושת חסך ולהתעסקות אובססיבית ולא בריאה עם התזונה. יש שמזהירים שהתפריט הנוקשה גורם גם להתבודדות חברתית והימנעות ממפגשים חברתיים.
- השפעה על האיזון ההורמונלי, בעיקר אצל נשים – דיאטה קטוגנית עלולה לפגוע באיזון ההורמונלי אצל נשים ולגרום לשיבושים במחזור ולירידה בתפקוד בלוטת התריס. במקרים מסוימים הגוף מגיב לסטרס תזונתי, מה שמשפיע לרעה על רמות האנרגיה והפוריות, לכן אני לא ממליצה לנשים על דיאטה קטוגנית, אלא מעדיפה שיטת תזונה מתונות יותר שמתאימות לנשים ומובילות לאיזון הורמונלי מותאם גיל.