חוויות סף מוות מעוררות תמיד שילוב של פחד, סקרנות ותדהמה. אבל הסיפור של ננסי דניסון, עורכת דין מארצות הברית, הצליח לטלטל גם את הספקנים הגדולים ביותר. בשנת 1994, במהלך בדיקה רפואית שגרתית, ליבה הפסיק לפעום – והיא הוגדרה כמתה קלינית למשך עשר דקות.

"הלב שלי פעם מהר מדי – ואז פשוט הפסיק", היא שחזרה. האירוע התרחש בעקבות תגובה קטלנית לחומר ההרדמה. היא שכבה מחוסרת הכרה בחדר הטיפולים – אבל לדבריה, התודעה שלה נשארה ערה לחלוטין.

"מצאתי את עצמי במקום אחר – בין חיים למוות", תיארה. "התודעה שלי לא כבתה. להפך. היא נפתחה". לדבריה, היא התקבלה שם בידי ישויות אור שלא היו אנושיות, אלא מעין אנרגיות שזכרו אותה היטב וידעו כל פרט על חייה.

"ראיתי את ההיסטוריה של כדור הארץ, כאילו הקרינו לי סרט תיעודי של כל מה שקרה אי פעם", אמרה. תוך כדי, היא יכלה לראות את גופה מלמעלה – ולחוש נוכחות של אור חזק שמילא אותה בתחושת אהבה טהורה, ללא שיפוטיות או אשמה. באותו רגע ננסי הבינה שהחיים האנושיים הם רק ההתחלה.

"הוצפתי באהבה, באושר ובתחושת שייכות מוחלטת", סיפרה. היא קיבלה, לדבריה, אזהרה ברורה: "אם תבחרי להישאר בגוף – תסבלי". אבל למרות זאת, היא החליטה לחזור. "רציתי לספר לכל מי שמוכן לשמוע מה באמת קורה אחרי שמתים. המוות איננו סוף – הוא התעוררות למהות האמיתית שלנו".

מאז אותו אירוע, ננסי שינתה כיוון. היא עזבה את המשרד היוקרתי ופתחה משרד עצמאי קטן, כדי שתוכל להקדיש זמן להעברת המסר שלה. מבחינתה, כל מה שלא נובע מאהבה – זמני וחסר משמעות. היא מנסה לחיות בפשטות, להיות יותר חומלת ופחות מרוכזת בקריירה.

"המוות הוא לא הסוף, הוא חזרה הביתה", אמרה. "אהוביך ממשיכים להתקיים – גם כאן וגם שם. אף אחד לא נשאר לבד". המסר האחרון שלה פשוט אך עוצמתי: "תתמקדו באהבה – בכל אדם שאהבתם, בכל רגע שהרגשתם אהובים, ובשמחה שמחכה לכם גם אחרי שהחיים נגמרים".