ילדותה המוקדמת של טניה קאש הייתה די רגילה עד שהגיעה לגיל 7, אז אמה עברה התמוטטות עצבים ואושפזה. שלוש שנים לאחר מכן, הוריה התגרשו, ולאחר שאביה ג'רי קיבל משמורת מלאה, היא עברה להתגורר איתו ועם בת זוגו החדשה ג'ואן.
עם מעברה של קאש לבית אביה, היא החלה ללמוד בחטיבת הביניים "קורנל" בפנסילבניה. היא התקשתה להסתגל למעבר לבית הספר החדש וסבלה מבריונות. גם בבית המצב לא היה פשוט: טניה, שלא הסתדרה עם בת זוגו של אביה, ברחה מהבית לעיתים קרובות. עם זאת, היא הצליחה ליצור בבית ספרה קשר אחד משמעותי – עם המאבטח בן ה-38, תומס הוס.
11. Tanya Nicole Kach-McCrum is an American woman who was held captive for ten years by Thomas Hose, a security guard who worked at the school she attended.
— Creepy.org (@creepydotorg) August 26, 2024
On February 10, 1996, she was confined to his home, locked in a bedroom for four years with a bucket as a toilet. Hose… pic.twitter.com/MorAVAhVc1
חבריה לכיתה לא אהבו אותו, אבל הוא הקפיד להעניק לילדה הפגיעה יחס מיוחד והצחיק אותה. הוא אפילו כינה אותה "קיטי" (חתלתולה), בשל אהבתה לחתולים. "התחלנו להכיר יותר ויותר, הוא היה מוציא אותי מהכיתה רק כדי לדבר איתי", מספרת טניה.
כשישה חודשים לאחר שהכירו לראשונה, תומס תפס אותה מבריזה משיעור. הוא הסכים לוותר לה, אבל אז החליט לעשות מעשה מטריד: הוא נישק אותה ואמר שהיא צריכה לעזוב את ביתה כדי להיות איתו לנצח. הוא אפילו אמר שיתייחס אליה טוב יותר ממשפחתה. בבוקר ה-10 בפברואר 1996, טניה – אז רק בת 14 – ברחה ועברה להתגורר בבית שבו הוס חי עם הוריו הקשישים ובנו, שהיה צעיר ממנה בשנתיים בלבד.
"הוא אנס ותקף אותי כמה פעמים ביום": הגיהינום בבית משפחת הוס
השבוע הראשון עם תומס הוס הרגיש כמו הרפתקה מרגשת: השניים חמקו מעיני כל והסתתרו שכן הוס לא רצה שבני משפחתו יידעו שטניה נמצאת שם. הוא התייחס אליה כאל מבוגרת, והם נשארו ערים עד מאוחר, הזמינו משלוחי אוכל וצפו יחד בטלוויזיה. "הייתי צעירה מכדי להבין שאני עומדת לעבור פגיעה מינית. רק שבוע אחר כך התחילה ההתעללות", סיפרה.
אביה של טניה הניח תחילה שבתו שוב ברחה מהבית, כפי שקרה כבר בעבר. אך אחרי שלא שבה במשך ארבעה ימים, הוא דיווח על היעדרותה, וטניה התפרסמה לראשונה בתור "הילדה מקרטוני החלב" – שכן בארצות הברית נוהגים לפרסם תמונות של ילדים נעדרים על קרטוני חלב כדי לסייע באיתורם. בינתיים, תומס החל להתעלל בה מינית.
"הוא אנס ותקף אותי כמה פעמים ביום", היא מספרת, ומוסיפה שתומס הכריח אותה גם לתעד את הפרטים של כל תקיפה ביומן. "הוא אמר לי שאם אכנס להריון, הוא יהרוג אותי", סיפרה טניה. "כל תקיפה הייתה כמו רולטה רוסית". האיומים לא הסתיימו שם: תומס אמר שאם הוריו יגלו אי פעם שהיא בבית הוא יחנוק אותה, והיא נאלצה להישאר בחדר השינה שלו כל הזמן, כשהיא משתמשת בדלי כדי לעשות את צרכיה. בלילות, כשכולם ישנו, הוא הותיר לה לרדת לקומה התחתונה כדי להתקלח, והרשה לה לאכול רק את שאריות המזון שלו. במהלך היום, כשיצא לעבודה, היא הייתה קוראת, צופה בטלוויזיה בשקט או מאזינה למוזיקה באוזניות כדי להעביר את הזמן.
טניה אמנם ניסתה לברוח, אך נתפסה שוב ושוב. בכל פעם מחדש תומס איים להרוג אותה ואמר לה שלאף אחד לא אכפת ממנה בכל מקרה. הוא אפילו אמר שהוריה המשיכו בחייהם. "הכפייה וההתעללות שלו היו כל כך משתקות שחייתי בפחד מתמיד שלא להרגיז אותו ולהיענש באונס או מכות", סיפרה. לבסוף, תומס הציג את טניה למשפחתו תחת הכינוי "ניקי דיאן אלן". לדברי טניה, תומס שלט במשפחתו בדיוק כפי ששלט בה, ולהוריו לא היה כל מושג שהיא מוחזקת בשבי ממש תחת אותה קורת גג.
אחרי שנים ארוכות של התעללות, תומס הרגיש שטניה כנועה מספיק והחל לאפשר לה לצאת בשעות מוגדרות. בתחילת שנות העשרים של חייה, היא מצאה עבודה בחנות נוחות מקומית, שנוהלה על ידי בני זוג בשם ג'ו וג'נט ספאריקו. כשראתה מהצד את נישואיהם המאושרים והבריאים, החלה טניה לתהות לגבי מצבה. גם ג'ו – שהיה אב לבת בגילה – החל לשאול שאלות. "הוא היה אומר לי: 'את בחורה צעירה, ההורים שלך לא נמצאים בחייך, אין לך משפחה, את חיה עם גבר מבוגר, משהו כאן לא מסתדר", היא מספרת. תחילה היא דחתה את חששותיו, אך בסופו של דבר התמוטטה וחשפה בפניו הכל.
"התחלתי לבכות ולרעוד. האשמתי את עצמי. אמרתי לו שעשיתי משהו נורא, ושהייתי עם תומס מאז שאני בת 14", סיפרה. ג'ו חיפש את טניה במאגר הילדים הנעדרים, גילה שהיא דוברת אמת, והחליט לעזור לה לברוח. היא חזרה לביתו של תומס ובזמן שניקתה את הבית, שוטרים הגיעו למקום.
זיכרונותיה של הילדה מקרטון החלב
בגיל 24 טניה שוחררה סוף סוף מהשבי. היא התאחדה עם אביה בתחנת המשטרה וקרסה לזרועותיו. להפתעתה, כשחזרו הביתה, אביה ובת זוגו הטילו ספק בסיפורה. הם לא הצליחו להבין מדוע לא ברחה מוקדם יותר, וטענו שהסיפור שלה לא נשמע הגיוני. לעומתם, אמה של טניה, שרי, שנישאה בינתיים מחדש, תמכה בבתה לאורך כל תהליך ההתאוששות שלה. טניה פנתה לטיפול, למדה תואר בניהול עסקים והוציאה רישיון נהיגה. עם זאת, ההתעללות שטניה עברה הותירה בה צלקות פיזיות ונפשיות. לאחר שנים של אונס אכזרי, היא נאלצה לעבור ניתוח לכריתת רחם, ובשל תת התזונה שממנה סבלה בשבי, לקתה בבעיות שמיעה, ראייה ובדלקת פרקים.
לאחר מעצרו, תומס הואשם בעשרה סעיפים פליליים הנוגעים לעבירות מין חמורות, ניצול קטינים ועוד, אך לא הואשם בחטיפה, שכן טניה הגיעה לביתו מרצונה. הוא הגיע לעסקת טיעון עם התביעה ונידון ל-15 שנות מאסר. במבט לאחור, טניה מצטערת על כך שהתיק לא הגיע לבית המשפט, אך בזמנו נאמר לה שלא תוכל לעמוד בזה נפשית. "הוא נידון ל-15 שנות מאסר, אבל רציתי שהוא ימות בכלא", היא אומרת היום.
תומס שוחרר מהכלא בפברואר 2022 לאחר שריצה את עונשו במלואו. הוא חזר להתגורר באותו בית שבו החזיק את טניה בשבי, ורשום כעבריין מין מורשע. טניה מתגוררת כיום במרחק של 15 דקות נסיעה בלבד ממנו, על אף החשש הקבוע שתפגוש אותו. עם זאת, היא נשואה כיום באושר לגבר בשם קארל מקרום, אותו הכירה כשעבדה ברשת K-Mart ב-2008. הם נישאו עשר שנים לאחר מכן, וטניה הפכה לאם חורגת לשני ילדיו. כיום כבר יש לה נכדים חורגים, שלדבריה מביאים לה אושר שמעולם לא חשבה שתזכה לחוות.
בשנת 2011 היא הוציאה את ספרה "זיכרונותיה של הילדה מקרטון החלב: סיפורה של טניה ניקול קאש". בהמשך, כמה סרטים תיעדו את החוויה הקשה שעברה, האחרון שבהם, "הנערה שנכלאה בקומה העליונה: סיפורה של טניה קאש", שיצא ב-2024 בהפקתה של אליזבת סמארט (שנחטפה בעצמה בסולט לייק סיטי בגיל 14, ועונתה במשך תשעה חודשים).
טניה עדיין סובלת מפוסט טראומה, התקפי חרדה, פלאשבקים, סיוטים ומיגרנות, אך מוצאת נחמה במשפחתה. מאביה, היא אומרת, התרחקה לאחר יציאת ספרה. "כל כך ניסיתי איתו. זה שובר לי את הלב כל יום", היא אומרת. כיום היא מרצה על סיפורה בבתי ספר ובארגונים כדי להעלות את המודעות לסכנת הפגיעה המינית בקטינים, ולקלות שבה היא עלולה להתרחש. "אני מנסה להעלות את המודעות לכך שזה יכול לקרות בכל מקום, ממש מתחת לאף", היא אומרת. "אימהות ואבות חייבים להיות מודעים לכך שזה יכול לקרות בחוץ או באינטרנט, בכל מקום. לי זה קרה".