נתונים חדשים שמתפרסמים השבוע מציגים תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל. דו"ח שנתי מקיף של "המרכז להכשרה חינוכית", שסקר את שנת הלימודים תשפ"ה, מראה על זינוק מצטבר של 67% בביקוש להכשרות מקצועיות בתחומי החינוך המשלים – עוד לפני שהחלה ההסלמה הביטחונית מול איראן. לפי הדו"ח, הביקוש השנה עלה ב-37.5%, המשך למגמת האצה חדה שנרשמה כבר בשנתיים האחרונות.
הסיבות לכך הן שילוב של פערים מערכתיים, מחסור בכוח אדם והשלכות ישירות של אירועי ה-7.10. בעוד מערכת החינוך מדווחת על ירידה של 22% בכניסת מורים חדשים ותחלופה של 20% מהצוותים, הדרישה לשירותים פרטיים כמו אבחונים, הוראה מתקנת או אימון רגשי הולכת וגוברת. כשהמענה הציבורי לא מספיק – הציבור מוצא פתרונות אחרים.
טראומה רגשית ונסיגה לימודית
הדו"ח מתאר מציאות שבה מאות אלפי ילדים מתמודדים עם פוסט-טראומה בעקבות אירועי 2023 – מגורשים מבתיהם, מתמודדים עם גיוס הורים למילואים ותחושת חוסר יציבות מתמשכת. במקביל, זמני ההמתנה לשירותי בריאות הנפש עומדים על ממוצע של 6.5 חודשים – והפערים הלימודיים רק הולכים ומעמיקים.
הנתונים לא משאירים מקום לספק: במהלך השנה האחרונה נרשמה עלייה של 45% בביקוש להכשרות בתחום אימון לילדים עם ADHD, עלייה של 42% בייעוץ שינה, 40% בהוראה מתקנת באנגלית, ו-35% בביקוש להכשרות באבחון דידקטי. הדרישה לאנשי מקצוע מיומנים מגיעה בעיקר מערי הפריפריה, אך ניכרת גם במרכז – כשהמגזר הפרטי ממלא את הוואקום שהשירות הציבורי משאיר אחריו.
המורים רוצים עצמאות
הדו"ח מצביע על שתי קבוצות עיקריות שמובילות את גל ההכשרות: מורים פעילים שמבקשים להקים קליניקות פרטיות כדי להתמודד עם שחיקה ואתגרי תעסוקה, ואנשים שמבצעים הסבה מקצועית – חלק מהם מההייטק או ממדעי החברה – ומחפשים תעסוקה יציבה ובעלת משמעות.
לפי ההערכות, בשנת תשפ"ו (2025–2026) צפויה עלייה נוספת של 25%–40% בביקוש להכשרות, בעיקר בתחומים שדורשים מומחיות גבוהה כמו אבחון דידקטי, הוראה מתקנת וטיפול רגשי. מגמה זו, רק תלך ותגבר – כל עוד מערכת החינוך הרשמית לא תדע לתת מענה עמוק לצרכים האמיתיים של הדור הבא.
"השנה אנחנו עדים לשינוי בעומק ובקנה מידה שלא ראינו בעבר. אם בעבר הגיעו אלינו אנשי חינוך בעיקר כדי לשדרג את ארגז הכלים המקצועי שלהם לעבודה בכיתה, היום אנחנו מזהים שהמניע המרכזי הוא הצורך בביטחון ובעצמאות כלכלית", אומרת רויטל גונן, מנכ"לית המרכז להכשרה חינוכית, "נתון מובהק הוא ש-78% מהמורים הפעילים שהוכשרו אצלנו השנה ציינו את הרצון לבנות אפיק הכנסה נוסף כמטרה מרכזית".
לדבריה, הם לא נוטשים את המקצוע שהם אוהבים; הם ממציאים אותו מחדש תחת מודל תעסוקה עצמאי: "מורה בבוקר, יזם בערב". המודל הזה, שנובע משחיקה ומתנאי ההעסקה במערכת, מאפשר להם להמשיך ולתרום למערכת הציבורית מתוך מקום של בחירה ולא רק מתוך הכרח. "החזון שלנו הוא לתת לאנשי החינוך המצוינים האלה כלים אמיתיים לשינוי, הן בקריירה האישית שלהם והן ביכולתם להשפיע באופן מקצועי ומיידי על חוסנן של הילדים והמשפחות בישראל".