שוק ספרי הילדים פורח מאז ומתמיד. הורים לפעוטות ולילדים בגיל הרך מצטיידים בלהיטים החדשים לצד הקלאסיקות הישנות, והילדים הנלהבים מחכים לשעת הסיפור לפני השינה. אבל אז הילדים הולכים לבית הספר, לומדים לקרוא ובאופן פרדוקסלי מגלים פחות ופחות עניין בכריכות קשות. הגלישה באינטרנט אטרקטיבית יותר, הצפייה בטלוויזיה בולעת את הזמן, והעיסוק בספרים נוטה להידחק לפינה נידחת בלוח הזמנים היומי.
"ילדים בגיל צעיר בדרך כלל אוהבים ספרים. הבעיה היא במעבר מהגן לכיתה א'", אומרת ורד שלאוזר, מומחית לעידוד הקריאה ומחברת הספר "לגעת בסיפור". "בכיתה א'-ב' הם עוד מרצים את הסביבה ואת ההורים, אבל בסביבות גיל תשע מתחיל המרד הגדול. הם עוזבים את הקריאה לגמרי. הילדים התרגלו לשמוע לפחות סיפור אחד ביום, והתרגלו לכך שהסיפורים מלווים את הנושאים הלימודיים כמו בגן, וכעת הם רואים שהקריאה הופכת לטכנית, לכלי לימוד".
מה אפשר לעשות כדי שילדים ימשיכו את מסורת הקריאה בבגרותם? ראשית, חשוב להנחיל את אהבת הקריאה מגיל צעיר. שלאוזר טוענת שכדאי להתחיל להקריא לילדים ספרים עוד במהלך ההיריון, מהחודש החמישי.
היא מספרת כי אחותה הקריאה לעובר שלה את הספר "העץ הנדיב" ובכל פעם שהגיעה לשורה מסוימת חשה בבעיטה. כשהתינוק נולד, היא המשיכה להקריא לו את הספר, והבחינה שהוא מתחיל לצחוק בכל פעם שהגיעה לאותה השורה. "הקריאה היא לא דיבור רגיל", היא אומרת. "היא קשורה לאינטונציה, להפסקות, להתאמות. עובר שומע כל מה שמתרחש סביבו".
הניחו את הספרים על מדפים נמוכים
גנן הילדים עידן נצר, ממליץ להקריא לילדים ספר לפחות כחצי שעה בכל יום. לטענתו, מחקרים הוכיחו כי הקראת ספרים תורמת להתפתחות השפה. ומעבר לכך - הם נותנים מענה לצורך רגשי. "אם פעם הסיפורים היו בעיקר אגדות, היום הם מתעסקים בכל מיני נושאים שקשורים להתפתחות הילד ולסיטואציות בחיים כמו אח חדש, מעבר דירה או הורים גרושים", אומר נצר.
לדבריו, מעבר לקריאה עצמה, ישנה חשיבות גדולה גם לחוויית הישיבה המשותפת עם ההורה, האחים או הסבים והסבתות, ולפעולת ההקראה האינטימית. "זה כמעט כמו לידה", הוא מוסיף. "משהו יוצא מאחד ועובר לשני. קשה להרוס ספר כשמקריאים אותו לילד. אפילו מי שאין לו חוש משחק או לא יודע להקריא, יכול לקנות את כל עולמו, גם אם הספר מונוטוני".
האווירה בבית צריכה להיות מכוונת לספרים ולקריאה. נצר ממליץ להימנע מלהציב ספרים על מדפים גבוהים, אליהם אין לילדים קטנים גישה, למרות החשש שהספר ייקרע או ייפגם. "לא צריך לפחד מזה", הוא אומר.
"כמובן שכדאי לחנך ילדים לשמור על הספר, אבל אפשר להדביק ספר או לקנות חדש. ספר צריך להיות נגיש לילד, כדי שהוא לא יצטרך עזרה להוריד אותו מהמדף. פתאום בגיל שלוש הוא יכול להוריד מהמדף בחדר את הספר ולקרוא אותו מהזיכרון. זאת הוכחה לכך שההורים עשו את העבודה כמו שצריך".
גם שלאוזר ממליצה להציב את הספרייה במקום מרכזי ובולט בבית ולא מאחורי דלת או מזנון. "כדאי להראות שיש מקום לספר בבית", היא אומרת. "להחליט שהספרים ועידוד הקריאה הם ערך חשוב, שאנחנו רוצים להנחיל לילדים שלנו". הדוגמה האישית חשובה גם היא. ילדים שרואים ספרים מפוזרים בבית, וצופים בהורים שלהם עסוקים בקריאה, יהפכו בסבירות גבוהה למבוגרים קוראים בעצמם. "כשאני אומרת להם - אני רק מסיימת את הדף ובאה, או משתפת את הילדים בספרים שאני קוראת בזמן ארוחת הערב, זה מראה להם שזה דבר חשוב", אומרת שלאוזר.
אל תוותרו על חווית הקריאה המשותפת
נצר מתרעם על כך שספרים לעתים קרובות מקושרים לענישה, וההכרח לשמור על השקט. לדבריו, בגנים ובבתי ספר רבים החדר בו מצויים הספרים הוא חדר שקט. "הספרייה צריכה להיות במרכז הגן ולא בצד", הוא אומר. "ילד נמשך לספר, זה מספיק מעניין בשבילו. כשהוא שקוע בו וצולל לתוכו שום דבר לא אמור להפריע לו. בבית, הוא יכול לקרוא ספר אפילו בסלון, כשהטלוויזיה דולקת. זה לא חייב להיות מקום שקט".
להמלצתו, כדאי להמשיך בחוויית ההקראה המשותפת גם כשהילד כבר יודע לקרוא, בגילאי 5-6. "חשוב לאפשר לילדים לקרוא, אבל חשוב גם להמשיך להקריא. זהו זמן איכות שלא כדאי לוותר עליו".
שלאוזר מקריאה ספרים לילדתה בת ה-11, בעיקר ספרים בהמשכים. הבת הגדולה, בת ה-13, גם היא מקשיבה לפעמים לסיפורים. לאחרונה החליטה שלאוזר להקריא להן את הספר "אורה הכפולה" שזכור לה מילדותה. "ככל שהילדים גדלים, אנחנו משקיעים בהם פחות זמן איכות", היא אומרת. "אבל הם כל כך זקוקים לקשר הזה, לנתינה, לחום של לספר את הסיפור לפני השינה".
בגיל קצת מבוגר יותר, במיוחד בגילאי בית ספר, שלאוזר ממליצה בחום לשלב פעילות חווייתית בעקבות ספרים, כדרך לעידוד הקריאה. "ילדים מדמיינים את עצמם בתוך העלילה, מזדהים עם דמות מסוימת, ואם לוקחים משם משהו משמעותי, החוויה מתעצמת", היא מסבירה. "לדוגמה, אם הופיע בספר מאכל, אפשר להכין אותו יחד איתם. אם ספר מתעסק בעוגות כמו הספר 'אבא עושה בושות' של מאיר שלו, אפשר להכין עם הילדים עוגת קצפת". שלאוזר ממליצה על פעילות כזו לפחות פעם בשבוע, ולטענתה "זו מתנה לכל החיים".
איך בוחרים ספר לילדים?
עידן נצר ממליץ:
- כדאי לבחור ספרים שמתאימים לתקופה ההתפתחותית של הילד או לסיטואציה מסוימת בה הוא נמצא כמו הולדת אח חדש, פחד ממפלצות, קשיים חברתיים, ולא בהכרח להיצמד לספרים נחמדים. ספרים שמציגים את הבעיה כמו שהיא ולא מנסים ליפות את המצב יעוררו הזדהות, ויספקו לילד לגיטימציה למה שהוא מרגיש.
- מומלץ מאוד לרפרף בספר לפני הרכישה. כשהולכים עם הילד לבחור ספר, כדאי לקחת בחשבון שייתכן שהוא יבחר בספר פופולרי לפי דמויות בטלוויזיה, כזה שלא בהכרח ייתן מענה לצרכים ולרצונות שלו.
- ספרים ארוכים הם לא תמיד מוצלחים יותר. חשוב לבדוק שהספר נעים, שהוא מתאים לילד, וכדאי לשים לב לשפה - ספרים רבים מכילים טעויות דקדוקיות כמו בלבול בין זכר לנקבה. אפשר לקנות אבל כדאי להיות מודעים, ואפילו לתקן בספר עצמו אם צריך. התמונות חשובות לא פחות מהמלל. בייחוד כשמדובר בילדים קטנים בגילאי שנתיים-שלוש, לכן כדאי גם לבחור ספרים עם ציורים ברורים ולא מרוחים.
