סוף השנה כבר כאן ואנחנו רגע לפני קבלת התעודות. אם הילד שלכם יגיע, קצת חושש, כדי להראות לכם את התעודה, עצרו רגע וחשבו "עד כמה התעודה מעידה על הילד או הילדה שלנו?"
התעודה לא מייצגת ולא מעידה על כל מה שיש בילד שלי. היא לא קובעת כמה הוא חכם, כישרוני או יצירתי.
היא עוד משהו ממנו, היא מספרת חלק מהסיפור שלו וממערכת היחסים שלו עם עצמו ועם מערכת החינוך.
יש ילדים שהתעודה אכן משקפת את השקעתם, אחריותם ואת היכולות שלהם.
אבל אצל רוב הילדים זה עובד אחרת.התעודה לא מעידה על יכולות ולא משקפת כישורים,לא מעידה על רמת ההשקעה, ולא על אחריות או חריצות.
אני מכירה המון ילדים אחראים, משקיענים מלאים ביכולות וכישורים, שבית הספר חווה אותם כבעלי יכולות נמוכות או עצלנים אבל זו לא עצלנות אמיתית. זו עצלנות מדומה, זו עצלנות ששומרת עליהם מלהיפגע, זה מנגנון הגנה - כי קשה להם, כי אין להם אומץ, כי הם מפחדים לא להצליח, כי הם לא מאמינים בעצמם מספיק, כי הם חוו כל כך הרבה כישלונות שכבר אין להם כוח, הם הרימו ידיים, הם עייפים.
לנו ההורים יש הר של ציפיות מהילדים, אנחנו זורקים עליהם את כל החלומות, הרצונות והמשאלות שלנו ומצפים שנגשים אותם דרכם ואז, כשזה לא עובד, אנחנו חווים תסכול ואכזבה וכאב - על מה שהילד שלנו לא!
והילד שלנו הוא המון כן ומלא ביש, שלא גילינו, ושאנחנו לא תמיד מכירים. במקום שנחגוג את כל מה שהילד שלנו כן,אנחנו כואבים ומתוסכלים מכל מה שהילד שלנו לא.
אז איך משנים? מה עושים?
בואו נחשוב רגע מה הילד שלכם היה רוצה? הילד שלכם היה רוצה להצליח! הילד שלכם היה רוצה שההורים שלו יהיו גאים בו. שיתפעלו ממנו. שיתלהבו ממנו. בכל ילד יש קסם, ייחודיות, משהו מיוחד שאיתו הוא הגיע לעולם הזה. אנחנו רק צריכים לגלות אותו.
זה יכול להיות בתחום הספורט, בתחום החברתי, בעולם הדיגיטלי, בשפות, ברובוטיקה, בריקוד, בשחייה, בכתיבה, בציור, בעיצוב. הילי שלי כל כך כישרונית בריקוד, היא מבלה שעות בסטודיו, היא משקיעה וחווה הצלחה שהופכת אותה לגבוה יותר, וחזקה יותר ומיילי שלי מציירת כל כך יפה, החדר מלא בציורים שלה שמסגרנו, היא הולכת לחוג ציור וחוזרת עם יצירה ביד וגאווה בלב.
ברגע שנמצא את הקסם, אנחנו נהפוך את הילד שלנו למומחה בתחומו, נעצים, נחזק, נאפשר, נתלהב ונתפעל. אל תישארו תקועים ומקובעים. תשחררו את התפיסה שיושבת לנו במוח שאם הילד לא תלמיד טוב אז הוא לא מוצלח, והוא לא יצליח בחיים.
אם יהיה לו ביטחון עצמי ואמונה ביכולות ובכישורים שלו, יהיה לו אומץ לנסות איפה שקשה יותר, איפה שמפחיד יותר, איפה שפעם הוא לא הצליח.הוא לא יתמוטט כשהוא יפול, ולא ירים ידיים כשהוא יכשל כי הוא יכיר את כל הכישורים האחרים שבו.
אם אנחנו נאמין בו, הוא יאמין בעצמו.
הכותבת היא שלי מילר, מדריכת הורים ומטפלת משפחתית.
