חוזרים ללימודים (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
אכלו לי שתו לי|צילום: אימג'בנק/GettyImages

איחורים והברזות

נגמרו הסוללות בשעון המעורר, ההורים יצאו מוקדם לעבודה, ואני המשכתי לישון.

פשוט התעוררתי מאוחר/שכחו להעיר אותי.

חשבתי שכבר עברנו לשעון חורף/ לא ידעתי שעברנו לשעון קיץ/ מה, אין דבר כזה שעון סתיו?

הייתי אצל הרופא.

הייתי אצל האחות.

כל הלילה הייתי בפייסבוק עם חברים, ניסיתי לפתור ביחד את התרגילים. לא הצלחתי לקום לשיעור.

בדרך לבית ספר מצאתי חתול קטן ועזוב. לא יכולתי להשאיר אותו ברחוב. חזרתי אתו הביתה, נתתי לו אוכל ומים, פיניתי לו מקום במרפסת.

האוטובוס איחר.

לא שמעתי את הצלצול.

    חוזרים ללימודים (צילום: John Lund/Sam Diephuis, GettyImages IL)
    אה, חשבנו שהשיעור התבטל|צילום: John Lund/Sam Diephuis, GettyImages IL

    שיעורים ועבודות

    שכחתי את השיעורים בבית/בבית של חבר שהכנתי אצלו.

    ישבתי במשך שעות ולא הצלחתי לפתור את התרגילים. אני לא מבין את החומר.

    לא ידעתי שהיה צריך להכין להיום. חשבתי שהשיעורים הם לשיעור הבא.

    חשבתי שהיה צריך לעשות רק עד עמוד 30/ חשבתי שאם היה צריך לעשות עד עמוד 30, אז זה לא כולל גם את עמוד 30, כי זה עד.

    אחותי הקטנה ציירה לי עם מרקר שחור על כל המחברת.

    הכלב עשה לי פיפי על המחברת שנייה אחרי שסיימתי להכין שיעורים (שדרוג של הוא אכל לי אותה).

    הייתי חולה. לא אמרו לי שהיו שיעורים.

    היה וירוס במחשב וכל העבודה נמחקה/הייתה תקלה בכבלים ולא היה אינטרנט כל היום

    בטעות הכנתי מערכת של יום אחר.

    אחותי התחתנה אתמול/חגגנו לה יומולדת/סיימה טירונות/חזרה מטיול בחו"ל, ופשוט לא הספקתי להכין.

    אני אדם טוטאלי. אני חייב להתמסר ב-200% לנושא העבודה שכל כך נוגע ללבי, ואני חייב לקבל לפחות שבוע נוסף על מנת לעשות עבודה שאני שלם איתה לחלוטין.

    שיעורי ספורט

    אין לי תלבושת (קורה, לא?)

    אתמול אכלתי מלא במבה ועכשיו הטרנינג לא עולה עליי.

    אני חולה/כואבת לי הרגל/קיבלתי מחזור/מתחתי את השריר (עובד בפעם-פעמיים הראשונות בלי אישור מרופא).

    יש לי פתק מההורים. בכתה. אבל היא נעולה.

      חוזרים ללימודים (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
      כל הלילה הייתי בפייסבוק. לא הצלחתי לקום לשיעור|צילום: אימג'בנק/GettyImages

      העתקות במבחנים

      אה, חשבתי שזה מבחן עם מחברת פתוחה.

      אבל המורה, הוא ביקש ממני מחק!

      זה לא אני, זאת הפזילה.

      זה לא אני, זה הוא שכל הזמן תוקע את המבט במבחן שלי (תיזהרו, ככה מאבדים חברים).

      שליף? לא, זו רשימה למכולת שאימא דחפה לי בכיס.

        תלבושת אחידה

        בדיוק עברנו דירה, ולא הספקנו לפרוק את הקרטון שבו התלבושת.

        כל החולצות בכביסה.

        החולצה הזאת, בחיי שהיה עליה סמל, אבל לא יודע לאן הוא נעלם פתאום.

        מה, אין פה בימי שישי תלבושת חופשית?

        אני מיוחד. אני לא יכול להיות כמו כולם.

        זאת פעם אחרונה.

           

          >>יש לכם תירוצים טובים? אל תשמרו אותם לעצמכם. תכתבו אותם בתגובות ותהיו חברים טובים.