2,129,562 מיליון תלמידים חזרו לבתי הספר ולגני הילדים לאחר חופשה בת כחודשיים ופתחו באופן רשמי את שנת הלימודים תשע"ד. מתוכם, כ-150 אלף ילדים הלכו הבוקר בפעם הראשונה לעבר בתי הספר והחלו את לימודיהם בכיתה א'.
מנתונים שמפרסם משרד החינוך, כ-950 אלף תלמידים יחזרו היום לבתי הספר היסודיים, כ-280 אלף לחטיבות הביניים ו-385 אלף לחטיבות העליונות. למעלה מ-100 אלף תלמידים יחלו היום את לימודיהם בכיתה י"ב וצפויים לעזוב את מערכת החינוך עם תום השנה. לגני הילדים ישובו היום כ-430 אלף ילדים.
שר החינוך שי פירון ומנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר פתחו כבר אתמול חדר מצב לרגל פתיחת שנת הלימודים, במטרה לאפשר פתיחה מיטבית ומסודרת של השנה ולתת מענה לכל סוגיה שתעלה בעקבות שובם של התלמידים ללימודים. חדר המצב פועל גם הבוקר בין 06:30 ל-10:00 ומספר הטלפון בו: 1212-234567.
לי-ים שומן, בן חמש ושמונה חודשים, עולה היום לכיתה א' 2 בבית הספר "ישגב" ברמת החייל. הילקוט כחול לפי מה שאבא בחר. לארוחת עשר הוא הביא בייגלה עם לבנה שאבא הכין לו ורגע לפני שהלימודים מתחילים הוא מספר לנו "אני מאוד מתרגש מזה שאני מתחיל ללמוד. אני הכי טוב בחשבון, במדעים, בתורה ובאנגלית. חשבון אני הכי אוהב. למדתי קצת מאבא וקצת לבד בעצמי. לפעמים בארוחת הערב עם אחותי הגדולה שעולה היום לכיתה ו' אנחנו שואלים אחד את השני שאלות וככה אני לומד. אבא אומר שאני כבר לא צריך ללכת לכיתה א' בגלל זה".
"לדעתי בית ספר יותר שווה מהגן"
אביו נתי שליווה את לי-ים לבית הספר מתרגש, אבל כנראה שקצת פחות מבנו: "היינו בחו"ל וחזרנו רק ביום חמישי כך שאת כל ההכנות עשינו כבר בחודש יולי. הלכנו שנינו לבחור את העטיפות, לקנות את הקלמר ואת כלי הכתיבה. היום הוא מתרגש הרבה יותר ממני".
מיקה מנוח, בת השש, תלמד בכיתה המקבילה בא' 3. היא מצויידת בילקוט ורוד של הלו קיטי שבחרה בעצמה ובסנדוויץ קוטג' וירקות בפיתה. "אני הכי אוהבת ספורט, והכי פחות חשבון. כי אחותי עושה לי לפעמים בית ספר בבית ואני אף פעם לא טובה בזה", היא כבר קובעת ומאוד מתרגשת "כיף להגיע לכיתה א'! אני שמחה מאוד".
רומי, אחותה של מיקה, הלומדת בכיתה ו' באותו בית הספר, מתרגשת בשביל אחותה. בבוקר היום הראשון ללימודים היא עומדת עם שלט ועליו הכיתוב "שלום כיתה א'", ומתכוננת לטקס קבלת הפנים לילדי כיתה א' שהכינו בבית הספר. "נתתי לה טיפים ואני מתכוונת לבוא אליה בכל הפסקה. אני חושבת שיש לה ריכוז מצוין ושהיא תצליח בהמון מקצועות".
אופק לוי בוזגלו, בן שש, עולה לכיתה א' 2 כשהוא אוחז בילקוט של צבי הנינג'ה ובתוכו ספרים וסנדוויץ' עם נקניק לארוחת העשר. "אני בחרתי את הילקוט לבד", הוא אומר ומספר שהוא נרגש, "אני מתרגש. לדעתי בית ספר יותר שווה מהגן וגם ראיתי את המורה שלי והיא נראית יפה. אני חושב שאני אהיה טוב בעיקר במקצוע עברית".
סהר כרמלי, תהיה בת שש בעוד כחודש וכבר מתייצבת לשיעור הראשון שלה בכיתה א' 3 בבית הספר. "בחרתי את הילקוט הוורוד הפרחוני שלי בעצמי והבאתי בתוכו תפוח וחומוס בלחמנייה", היא אומרת ומוסיפה: "כיתה א' זה מרגש, זה כיף ואני שמחה בעיקר לפגוש את המורה שלי דבורה. אני יודעת כבר לקרוא ספר אחד שלם כי פשוט שמעתי אותו כבר אלף פעם. אני חושבת שאני אוהבת פחות מתמטיקה כי בת הדודה שלי, שעולה לכיתה ב', אמרה שזה המקצוע הכי מעצבן".
"הגן יותר כיף"
טליה וולף, בת שש וחצי עולה לכיתה א' 2 ומתייצבת גם היא עם תיק ורוד של "הלו קיטי" שבתוכו סנדוויץ שהכין לה אבא. "אני הכי אוהבת שוקולד אבל אני לא יודעת מה הוא שם לי בפנים", היא אומרת ומוסיפה: "אני שמחה והכי מתרגשת מהמורה שנראית לי יפה וחמודה. אני חושבת שאהיה טובה בלימודים".
גבריאל, אמא של טליה, מספרת על ההכנות: "בעלי ואני חילקנו את המשימות בינינו. אני קניתי את הספרים והוא הכין את הסנדוויץ וקנה לה את הילקוט. זאת הבת השלישית שלנו, כשהבת הגדולה בכיתה י' והבן כבר בכיתה ז', ולכן אנחנו קצת פחות מתרגשים כבר. הילדים הגדולים גם עוזרים. אחיה הגדול ישב איתה והסביר לה איך זה להיות בכיתה א' וגם הכין ועטף איתה את המחברות. יש האצלת סמכויות בבית", היא צוחקת.
מי שלא כל כך מרוצה מהמצב החדש הוא יובל ירקוני, שעולה גם הוא לכיתה א'. הוא קצת פחות נלהב מהמעבר לבית הספר החדש והגדול. "אני מרגיש בסדר אבל הגן יותר כיף", הוא אומר, "המורה נראתה לי ככה-ככה".
"בכל פעם אני לא נרדמת ביום שלפני הלימודים"
המורות חנה שליו ונועה הויברגר מתייצבות בבית הספר קצת לפני השעה שבע וחצי ומספרות שהן מתרגשות לא פחות מהתלמידים. "אנחנו מתרגשות מאוד", אומרת שליו, מחנכת כיתה ג', "עבודה מרובה לפנינו. בטוחה שנעשה חיל".
"לא ישנתי כל הלילה, כמו בכל שנה במשך שלושים השנים האחרונות", מוסיפה הוירברגר, מחנכת כיתה ד', "בכל פעם אני לא נרדמת ביום שלפני הלימודים ולא משנה כמה זמן עובר. מצטרפים אלינו השנה שני תלמידים חדשים ואני מתרגשת מאוד לפגוש אותם".
אברהם בונונמו, שומר בית הספר מספר כי זאת השנה השלישית שהוא עובד בבית הספר. "אני מה זה מתרגש. אני מרגיש כבר כאילו אלה הנכדים שלי ויש לי כבר שישה משלי. יש כאלה שאני מלווה כבר מכיתה א'. בהתחלה הם מגיעים לבית הספר חצי אילמים, לא אמרו שלום אבל לימדתי אותם שזה חשוב. היום הם כבר מגיעים בבוקר ומחבקים אותי", הוא אומר וצוחק.