תלמידי בית הספר יהודה המכבי בתל אביב כמעט שלא נתקלו בחייהם במבחנים או בשיעורי בית. כעת, בחינה של תוצאות בחינות המיצ"ב הארציות של משרד החינוך מראה כי התלמידים הגיעו להישגים גבוהים, שלא נופלים ואף עולים על אלה של תלמידים מרקע כלכלי דומה שמתורגלים באופן קבוע בבחינות ובשיעורים.
מעבר לכך, בשניים מתוך שלושת המבחנים, אנגלית, עברית ומתמטיקה, ההישגים שלהם היו גבוהים יותר. כמו כן, הם הביעו תחושות חיוביות יותר כלפי בית הספר, המורים, החברים והלימודים. למעשה, ברוב המדדים שמצביעים על מוטיבציה, סקרנות, תחושת מסוגלות ולמידה איכותית, בית הספר מדורג מעל הממוצע הארצי, גם ביחס לבתי ספר בעלי מעמד כלכלי דומה.
לפי מנהל בית הספר, אדר ארד, הנתונים החשובים יותר שעולים מהמיצ"ב מצביעים על כך שבזכות שיטת הלימודים בבית הספר, התלמידים מאושרים וסקרנים יותר, ובעלי קשרים טובים יותר עם המורים שלהם מאשר בבתי ספר אחרים.
בית הספר יהודה המכבי הוקם ב–2014. זהו בית ספר צומח שזכה לכינוי "בית הספר השקוף" מפני שכל קירותיו הפנימיים שקופים, אך התפרסם בזכות שיטת הלימוד שמיושמת בו המבוססת על פרויקטים. לפי השיטה, רוב הלימודים בבית הספר נסמכים על למידה עצמית ולמידה בקבוצות, כמעט ללא שינון או הרצאות פרונטליות של המורים.
ביהודה המכבי אין מבחנים. התלמידים וההורים מקבלים הערכה שוטפת מהמורים, אך לא באמצעות ציונים וכמעט שאין בו שיעורי בית.
מדובר בבית ספר ממלכתי וציבורי שאינו ממיין תלמידים, אין בו תשלומי הורים מוגזמים והוא פועל לפי כל כללי משרד החינוך. בשנה שעברה פורסמה ב–TheMarker כתבה על בית הספר ושיטת הלימודים הייחודית שמיושמת בו, בה אמר ארד כי הוא פשוט מנצל את האוטונומיה הניהולית שהוענקה לו על ידי משרד החינוך.
"אני מעדיף ילדים סקרנים, בטוחים בעצמם ומאושרים על פני ילדים שיודעים לבצע חילוק ארוך במינימום זמן. אלה היסודות להצלחה בחיים לאדם שלם בעל רמת מסוגלות גבוהה שבעתיד יכול ללמוד מה שהוא רוצה", אומר ארד ל–TheMarker.
הציון הממוצע של תלמידי יהודה המכבי במבחן המיצ"ב בעברית היה 78, בהשוואה לציון ממוצע של 74 בבתי הספר דוברי העברית ול–76 בקרב תלמידים מרקע כלכלי גבוה, הדומה לזה של תלמידי יהודה המכבי. 36% מתלמידי יהודה המכבי הצטיינו במבחן לעומת 25% מהתלמידים בכל הארץ. מניתוח ההישגים עלה כי הם הצטיינו במיוחד בחלק במבחן שעסק בהבנת הנקרא, הדורש מהם יכולת פרשנות וניתוח.
הציונים באנגלית היו מרשימים הרבה יותר. הציון הממוצע של תלמידי יהודה המכבי היה 85, בהשוואה לממוצע של 65 בכל בתי הספר בארץ, וגבוה יותר גם מהממוצע של התלמידים בעלי רקע כלכלי דומה, 69. הציון ממקם את תלמידי בית הספר בעשירון הגבוה ביותר ברמת ההישגים באנגלית בכל הארץ, כש–66% מתלמידיו הצטיינו במבחן, לעומת 26% בכל הארץ. הציונים היו גבוהים מאוד בכל חלקי המבחן, הבנת הנשמע, הבנת הנקרא והבעה בכתב.
כמו כן, הביעו תלמידי בתי הספר והמורות שביעות רצון מהדרך שבה בית הספר פועל, אך בחלק מהתגובות לכתבה ביקרו את בית הספר בטענות שונות: שללא מבחנים לא ניתן להעריך את מצבם של התלמידים; שלא צריך להחליף את שיטת הלימודים המסורתית שהניבה הצלחות בעבר ושלמידה ללא מבחנים ושיעורי בית תקשה על תלמידי בית הספר בשלבים מאוחרים יותר בחיים, בתיכון ובהשכלה הגבוהה.
"התלמידים מוכנים לחטיבת הביניים"
"כל הילדים הגיעו להיבחן בבחינות המיצ"ב. כולם סיימו את המבחנים בזמן ובתחושה טובה", אומר ארד. "זה אומר שלמרות שהתלמידים לא נבחנים בשגרה, הם יודעים להתמודד עם מבחנים והם בטוחים בעצמם וביכולות שלהם. אני גאה בתוצאה. ללמד תלמידים איך להיבחן במבחנים זה קל יותר מאשר ללמד אותם ללמוד ולשתף פעולה אחד עם השני".
למרות זאת, היתה זאת הפעם הראשונה שבה נערכים מבחני המיצ"ב בבית הספר והוא התקיים רק בכיתות ה'. נוסף על כך, אף על פי ששיעור ההשתתפות במבחן היה גבוה, שכבת הלימודים היתה קטנה, כך שמדובר בתוצאות ראשוניות.
ארד עצמו נזהר שלא להתבשם. לדבריו, "מדובר באינדיקציה ראשונית מעודדת. אני מברך על התוצאות והן בהחלט מבשרות טובות, אבל אנחנו רחוקים מלנוח על זרי הדפנה ויודעים שיש עוד נקודות לשיפור. עדיין לא פיצחנו את השיטה ויש עוד הרבה עבודה לפנינו. גם ללא המיצ"ב, אנחנו יודעים מהי רמת השליטה של הילדים בחומר. אנחנו בודקים אותה כל הזמן, אבל בדרכים אחרות ובלי ציונים. אנחנו רואים איך התלמידים מתמודדים בשיעור ואיך הם מתמודדים עם מטלות אישיות".
השיטה של למידה מבוססת פרויקטים מתחילה לתפוס מעמד בישראל
"יש דברים שהשיטה טובה עבורם ויש דברים שלהם היא פחות מתאימה. החוכמה היא לדעת מתי להשתמש בה וביתרונות שלה ומתי לחשוב על חלופות, כמו למשל במתמטיקה. את ההשראה לשיטת הלימודים בבית הספר קיבלתי מביקור ב'היי־טק היי' בסן דייגו, שם התרשמתי מהחשיבות שיש לשיטה כשמיישמים אותה כשיטה המרכזית בבית הספר".
זו השנה הראשונה שבה בוגרי בית הספר יעלו לחטיבה. יש לך חששות?
"אין לי חששות. אני חושב שהם מוכנים. נמשיך לעקוב אחרי הבוגרים ונהיה בקשר. בסך הכל כל הבוגרים שלנו התקבלו לחטיבות למרות שלא היו להם תעודות, וגם התלמידים שביקשו להתקבל לכיתות ממיינות למדעים ואומנויות הצליחו להתקבל".
בית הספר גדל בשנה האחרונה. האם אפשר ליישם מודל כזה גם בבית ספר גדול?
"בשנה הבאה יהיו כאן 21 כיתות. זה בית ספר גדול אבל אני מאמין שאפשר. נמצא את הפתרונות הארגוניים כדי לקיים את השיטה הזאת גם בבית ספר גדול".
בשנה שעברה ביקר TheMarker בבית הספר מיד לאחר שהתלמידים נבחנו במבחני המיצ"ב. "עשינו את המיצ"ב השנה עם אפס ילדים בוכים", אמר אז אדר. "קיימנו שיח שאמר שחשוב לדעת את החומר, אבל שזה לא גורלי ושהמערכת רואה אותם כאנשים מורכבים ומעניינים בעלי היבטים רבים וכך הלחץ ירד. עשינו הכנה למיצ"ב בדרך שלנו. למשל, המיצ"ב בוחן כתיבה טיעונית, אז עשינו את זה באמצעות כתיבת עיתון לבית הספר".
"כל מנהל יכול ליישם את השיטה שלנו"
לעומת ההישגים בעברית ובאנגלית, הציון בבחינות במתמטיקה הסתכם ב–67, בדיוק כמו הציון הארצי הממוצע, אבל כאשר משווים אותו לציון הממוצע במתמטיקה של תלמידים מהרקע הכלכלי הגבוה הוא נמוך ב-6 נקודות, 73.
ארד טוען כי ההישגים של תלמידי בית הספר במתמטיקה רק מחזקים את החשיבות של שיטת הלימוד בבית הספר. "אנחנו עדיין בית ספר צומח ויש דברים שצריך לשפר. לימודי המתמטיקה הם המקום היחיד בבית הספר שבו החדשנות לא נכנסה. בתחומים שבהם עבדנו בצורה חדשנית ושיטתית ראינו בשורה, אבל במתמטיקה עדיין לא הצלחנו למצוא את הנוסחה המנצחת. אנחנו עדיין מנסים לייצר נוסחה להגברת המוטיבציה בלימודי מתמטיקה. כל העולם מנסה לפצח את האתגר הזה".
אולי יש בעיה עם תוכנית הלימודים במתמטיקה?
"אין לי בעיה עם תוכנית הלימודים. השאלה היא איך אפשר להגביר את המוטיבציה ואת העניין של התלמידים בלימודי המתמטיקה. לדעתי זה חסר בכל המדינה. לצד זה יש גם מחסור אקוטי במורים למתמטיקה".
איך הצלחתם להסתדר בלי שיעורי בית ומבחנים?
"התועלת של שיעורי הבית היא מאוד מוגבלת. הם לא מקדמים את ההישגים של התלמידים ולכן לא צריך לתת להם כזאת חשיבות, כאילו שהם אלה שישפרו את המצב. יש בכל זאת חשיבות בלעזור לתלמידים לפתח מיומנות של לימוד עצמי ואנחנו מעודדים קריאה או הקראה של סיפורים וספרים. מבחנים, כמו שיעורי בית, הם למעשה פרקטיקה אחידה להערכה של תלמידים שבעצם מגדילה את הפערים בין התלמידים ופוגעים במוטיבציה. בגלל זה אנחנו בוחרים בפרקטיקות הוגנות ויעילות יותר, שמרחיבות את יכולות התלמידים ומגבירות את המוטיבציה שלהם".
משרד החינוך לא מחייב בעריכת מבחנים וחלוקת שיעורי בית?
"לא. זה לא קיים. חוזרי המנכ"ל של משרד החינוך מאפשרים לא פחות משהם מגבילים. הם בוחרים בקפידה את מה שהם אוסרים ומותירים מרחב מספק כדי ליצור".
אז כל מנהל יכול ליצור בתי ספר כמו שלך, גם במצב הקיים?
"כן. יש אוטונומיה שניתנת למנהלי בתי הספר היסודיים ואפשר למנף אותה ולרתום אותה למטרות כאלה. צריך גם לרתום את קהילת המורים וההורים לתוך השינוי הזה, שהוא לא פשוט עבור כל ההורים".
ויש להניח שגם לא למורים.
"המורים כאן חיים את השגרה הזאת. יש לי הערכה רבה ליכולת שלהם ליצור הרבה מתוכני הלימוד, להשקיע המון מחשבה ולקחת אחריות על מה שהם מלמדים. זה לא מובן מאליו להניח את ספרי הלימוד בצד וליצור תכנים באופן עצמאי. מורים טובים בבתי ספר אחרים מרבים לעשות את זה, אבל כאן כמעט כל המורים נדרשים לזה כל הזמן".
אז בעצם כל מנהל יכול להשתמש במודל הזה?
"בבית הספר שלנו הצלחנו לקיים את זה בזכות רוח גבית תומכת מהפיקוח של משרד החינוך, עיריית תל אביב וקהילת ההורים, אחרת זה לא היה מתאפשר. צריך המון אורך רוח ואנחנו כל הזמן מתקנים ומשפרים. באתי לפה עם ידע, אבל גם למדתי תוך כדי וביקשתי עזרה. בסך הכל מדובר בשאלה של אמון יותר מאשר במשאבים ובכסף".
יכול להיות שההישגים בבית הספר נובעים מהרמה הכלכלית של הורי התלמידים ולא משיטת הלימודים?
"לפי הנתונים, התלמידים כאן מצליחים גם בהשוואה לתלמידים מרקע כלכלי זהה ואפילו מצליחים יותר בחלק מהמקרים".
אז אתה מאמין שאפשר ליישם מודל לימודים כזה בהצלחה גם בישוב ממעמד כלכלי נמוך יותר?
"אני מניח שכן אבל בהתאמות מסוימות. ילד הוא ילד בכל מקום והרציונל של השיטה נכון. אפשר להרחיב את אפשרויות הלמידה של כל ילד ולאפשר לו חוויות הצלחה. אנחנו רואים שילדי החינוך המיוחד משתלבים בבית הספר שלנו בצורה טובה וחווים כאן הצלחות".
תלמידים שמחים ופחות אלימים
נראה ששיטת הלימודים וההווי בבית הספר היטיבו עם התלמידים. בבחינות המיצ"ב 90% מהם אמרו שיש להם תחושות חיוביות כלפי בית הספר, כלומר, הם אוהבים ללמוד בו, לעומת 78% מתלמידים ברמה כלכלית דומה ו–80% אמרו שבית הספר מעורר בהם תחושת סקרנות, לעומת 72% בבתי הספר מהרמה הכלכלית הדומה. "הנתון הזה גבוה בגלל היחסים של התלמידים עם המורים, שהם מאוד טובים", קובע ארד.
ואכן, 76% מתלמידי בית הספר אמרו שיש להם יחסים קרובים עם המורים, לעומת 64% מהתלמידים ממעמד כלכלי זהה. 83% מתלמידי יהודה המכבי אמרו שהם חשים שלמורים אכפת מהם ולא רק בהקשר של לימודים, לעומת 70% בקרב תלמידים בני אותו מעמד כלכלי. 86% מהתלמידים דיווחו גם על יחסי חברות טובים ביניהם, לעומת 73% מהתלמידים מהרקע הכלכלי הדומה. 98% מהילדים אמרו שיש להם עם מי לשחק בהפסקות, לעומת 88% מתלמידים במעמד כלכלי דומה.
נוסף על כך, 85% אמרו כי הם אוהבים את בית הספר, לעומת 73% בממוצע ארצי. 96% אמרו שלא היו עוברים לבתי ספר אחרים, לעומת 83% בממוצע ארצי. 89% אמרו כי טוב להם בבית הספר. "אנחנו שמים דגש קבוע על פיתוח היחסים בקרב התלמידים ובין התלמידים למורים, גם במהלך השיעורים והלמידה. הסיפור בבית הספר הוא קודם כל חברתי ורגשי", אומר ארד, "זה מה שחשוב לילדים".
רמת האלימות בבית הספר נמוכה למרות שאין בו תקנון משמעת, שלפי ארד "מפחית מסמכויות המורה". 86% מהתלמידים אמרו שבית הספר פועל לשיפור תחושת הביטחון שלהם ו–100% מההורים אמרו שיש להם אוזן קשבת בבית הספר ושיעור דומה דיווחו על קשר קבוע עם המורים.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
הבונוס לעובדי סודהסטרים אחרי האקזיט: 18 אלף שקל לעובד
השיווק האגרסיבי עובד: הביטוח המיותר שהכניס לחברות 1.8 מיליארד שקל
הורים - כל מה שצריך לדעת
