שני נתונים עומדים במוקד העימות האחרון בשכר המורים – כמה מרוויחים באמת המורים הוותיקים, והאם קיים מחסור במורים.
בדיון שנערך השבוע בוועדת החינוך הוצג מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיו ישנו פער של כ-37.6% בין השכר בפועל של עובדי הוראה בשנתיים הראשונות לכניסתם למערכת, לבין השכר הממוצע למשרת הוראה, וזאת בשל העסקתם במשרה חלקית.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תש"ף, עובדי הוראה בעלי ותק של עד 10 שנים השתכרו בממוצע 7,772 שקלים בחודש, לעומת שכר חודשי של 16,177 שקלים לעובדים בעלי ותק של למעלה מ-21 שנים, וכ-18 אלף שקלים בממוצע לבעלי ותק של יותר מ-31 שנים. בנוסף, הפער בין שכרם של עובדי ההוראה הצעירים בני (25-34) לשכרם של המבוגרים (55-64), צמח ל-114% בשנת תש"ף. כך שלמעשה מדובר בפערים שאינם רק פועל יוצא של חלקיות העסקה של מורים מתחילים, אלא כאלה הנובעים גם מפערים מבניים במודל ההעסקה והתגמול.
מדובר במספרים שבארגוני ימין כלכלי דוגמת קהלת, שקיבל במה נרחבת בדיוני ועדת החינוך, אוהבים לצטט כדי להדגים את הצורך בשינוי מודל ההעסקה של המורים. לא ברור עד כמה מעניין אותם שכר המורים, כמו הניסיון לשבור את ההסכמים הקיבוציים עם ארגוני המורים השונים ולעבור לחוזי העסקה אישיים.
אולם בהסתדרות המורים טוענים שהנתונים שונים לגמרי. לטענת ההסתדרות, שיעור ההעסקה הממוצע של עובדי הוראה הוא 84 אחוזים בלבד. כלומר, רוב המורות והמורים עובדים פחות ממשרה מלאה.
משכורת ממוצעת של מורה מתחיל (עד חמש שנים) ביסודי ובחטיבת ביניים עומדת על 4,887 שקלים בלבד. מורה שהצליח לשרוד 20 שנה במערכת מגיע לשכר ממוצע של 10,927 שקלים. מעט המורים שהחזיקו מעמד באחד התפקידים השוחקים במשק במשך 35 שנה, מגיעים על פי ההסתדרות ל-14,681 שקלים בממוצע. לא סכום מבוטל, אבל רחוק ממשכורת ההיי טק שמייחסים למורים הוותיקים מהצד הנגדי.
בתגובה לטענות על הזנחת המורים המתחילים מאחור, טוענים בהסתדרות כי דרישת הארגון היא שהמשכורת המתחילה תהיה 10,000 שקלים והעלאה אחוזית לכלל עובדי ההוראה בישראל. "הסתדרות המורים מדגישה כל הזמן כי המדינה פוגעת בעובדי ההוראה גם בשכר הנמוך וגם באחוזי משרה הנמוכים", נמסר מהארגון.
יו"ר ועדת החינוך, שרן השכל, ומשרד האוצר האשימו את ארגוני המורים בכך שהמו"מ על השכר תקוע. "מופרך להאשים את ארגוני המורים במשבר החינוך. ממשלות ישראל ומשרד החינוך לדורותיו הם האחראיים על מערכת החינוך", טען מנגד יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר, מנשה לוי.
חוסר של 3,000 מורים
נושא נוסף שיש עליו מחלוקת, שזוכה להרבה פחות תשומת לב, הוא שאלת המחסור במורים. מנהלת אגף הכשרה והתמחות עובדי הוראה במשרד החינוך, איריס וולף, סיפרה בדיון בוועדת החינוך על המחסור הקשה בהוראה: " במיפוי ראשוני של החוסרים ישנו חוסר של בערך 3,000 מורים, והחוסר מתרכז בעיקר באזור ת"א והמרכז. מתחילת השנה התפטרו 392 מורים. כשבשנת 2019 התפטרו כ-90 מורים".
הנתונים האלה שכנעו פחות את נציג קהלת בדיון, ד"ר יצחק קליין. "בעשור שחלף מצבת המורים צמחה ביותר מפי שלושה ממצבת תלמידים. ההסבר לפער נעוץ בחוסר כוח אדם איכותי בתחומים מסוימים כמו מנהלים, מחנכים, מורים למתמטיקה ואנגלית", טען בדיון, וכמובן שב להציע חוזים אישיים וגמולי הצטיינות למורים.
סמנכ"לית כוח אדם, משרד החינוך, סוניה פרץ, מצאה את הפתרון ולפי דעתה כדאי "לייצר תמריצים ואופקי קידום הן למנהלים והן לצוותי ההוראה. פיקוח מקצועי מתמשך בתוך המערכת. וכמובן מתן דגש לנושא השכר ההתחלתי."