כשסבא שאול טס לארה"ב לבקר את נכדיו, שמתגוררים בניו יורק, הם לוקחים אותו לביקור בספארי ועל הדרך מלמדים אותו את שמות החיות באנגלית. את הסיפור בחרוזים לילדים ולמבוגרים על יום משפחתי קסום בספארי כתבה גלית מרקל (57), ישראלית המתגוררת בשני העשורים האחרונים בניו יורק.
"כתבתי את 'ספארי באנגלית' לפני כעשור, ומאז הוא ישב אצלי הרבה שנים במגירה ולא היה לי את האומץ להוציא אותו", מספרת גלית, "כשהבת שלי סיפרה לי שהיא בהריון, והבנתי שאני עומדת להיות עוד מעט סבתא, החלטתי ללדת בעצמי, את הספר שלי".
את הספר מקדישה גלית לזכר אביה, שאול, שנפטר כשהיה בן 49 משבץ מוחי, ולא זכה לתואר "סבא שאול". "אבא שלי אהב בעלי חיים, והוא לא ידע לדבר אנגלית", מספרת גלית, "כשהילדים שלי היו קטנים, לקחתי אותם לספארי וחשבתי עליו, אם היה בא לבקר אותנו איך הוא היה מתקשר איתם. כשאימי הייתה באה לבקר אותנו, הילדים דיברו אנגלית, וניסו ללמד את אימא שלי שלא ידעה לדבר אנגלית. היא רצתה לקרוא להם סיפורים, ולא יכלה בגלל השפה, אז הם ניסו ללמד אותה. את הספר ייעדתי גם לילדים קטנים שיכולים ללמוד דרכו שמות של חיות באנגלית וגם למבוגרים שלא יודעים אנגלית אבל עדיין יכולים לקרוא את הספר לילדים וללמוד ביחד איתם".
לפני 19 שנים קיבל עודד, בעלה של גלית, הצעת עבודה בארה"ב, התכנון לחיות בניו יורק למשך 5 שנים הפך ל-19 שנים. גלית, שהייתה מורה בישראל, עשתה אדפטציה למקצוע שלה ולימדה עברית בבית ספר ישראלי בניו יורק. "מה שמייחד את הסיפור הוא שהוא כתוב בחרוזים, גם בעברית וגם באנגלית, ילדים שעדיין לא יודעים לקרוא אנגלית, יכולים לקרוא בעברית שאריה באנגלית זה 'ליון' וטווס זה 'פיקוק', כשלימדתי בבית הספר בניו יורק ראיתי שכשילדים היו רוצים לזכור איך לומר משהו בעברית, הם היו כותבים את המילה בעברית באותיות באנגלית, אז אני עשיתי אותו דבר בספר, רק הפוך".
יש לך עוד ספר במגירה?
"הספקתי לכתוב בינתיים עוד אחד, על חוויה בחוף הים וגם הוא באנגלית עם חרוזים, על סבא שאול וסבתא רחל שמגיעים לבקר את הנכדים והולכים איתם לביקור בחוף הים. עכשיו אני לא אצטרך להמתין עוד עשור, כבר יש לי אומץ".