ילד שמשחק במשחקי מלחמה במחשב יכול "להיהרג" שוב ושוב וזה לא יגרום לו להפסיק ליהנות או לתפוס את עצמו ככישלון ולצאת מהמשחק. הוא מבין שכשהוא לא מצליח הוא יכול פשוט להתחיל מחדש. מבחינתו, אין כישלון במשחק אלא אינסוף אפשרויות להצליח.
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Mind, Brain and Education, מראה כי למידה מתוך תגמול חיובי באמצעות משחק, מפעילה במוח מנגנון שיוצר זיכרון משמעותי ואסוציאטיבי. ולעומת זאת, למידה מתוך פחד להיכשל במבחן, מפעילה מנגנון אחר במוח שלא כולל ייצוגים עשירים בזיכרון.
לפי המחקר, שנערך על ידי חוקר המוח והזיכרון פרופ' דניאל לוי, מומחה לחקר המוח ודיקן בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ועמיתותיו ד"ר אלה לוריא וד"ר מיה שלום ממכללת לוינסקי לחינוך, תלמיד שלומד כדי לזכות בתגמול חיובי ותלמיד שלומד כדי להימנע מכישלון מפעילים שני מנגנוני למידה שונים במוח. כך נוצר הבדל איכותי בין למידה מתוך תגמול חיובי ולמידה מתוך פחד מכישלון.
משיגים יותר תוך כדי משחק
השימוש במשחק במערכות למידה יכול לא רק להפוך את הלמידה למהנה יותר. המרכיב הכי חשוב במישחוק היא היכולת של התלמידים ללמוד בצורה מוגנת מכישלון, ולקבל עוד הזדמנויות להתקדם בקצב שלהם. הלמידה עצמה משמעותית יותר, אסוציאטיבית וכוללת ייצוגים מורכבים.
לדעת החוקרים, מערכת החינוך צריכה לעבור למתכונת של מישחוק שמדגיש את היכולת להתמיד בלמידה עד להצלחה מלאה.
לכן מישחוק מובנה עם הזדמנויות הצלחה רבות יוצר הזדמנות ללמידה אפקטיבית מרחוק. בוודאי בתקופת הקורונה, צורת הלמידה הזו לא רק מספקת תחליף ראוי לשיעורי זום, אלא גם יכולה לתרום להקטנת פערים בין המרכז והפריפריה.
ידע או ציון: הבחירה של מערכת החינוך
בשיטת הלמידה הנהוגה כיום בבתי הספר מהגיל הצעיר ועד האוניברסיטה, המבוססת על מתן ציונים, התלמיד נדרש ללמוד ולאחר מכן להיבחן. כלומר, כל תלמיד מקבל מעין הזדמנות חד פעמית להצלחה וכך למעשה נוצרת למידה מתוך פחד מכישלון.
לדעת החוקרים השאלה שמערכת החינוך צריכה לשאול את עצמה היא האם אנחנו מעוניינים שהתלמידים ילמדו או האם אנחנו מעוניינים למיין אותם. מאחר שתהליך המיון מקריב למעשה את הלמידה האמיתית והאיכותית של התלמידים, ראוי היה להציב רף של ידע ולא של ציון.
לפי הגישה המקובלת כיום בחינוך, הדרך הטובה ביותר לעודד ילדים ללמוד היא מתוך מוטיבציה פנימית להצלחה. תקופת הקורונה ומחקרים שונים מהשנים האחרונות הוכיחו שדרך זו לא תמיד נכונה ותלמידים רבים לא רואים בה כל תועלת.
"ברור שעדיף שתלמידים ילמדו מתוך עניין רב בנלמד ומוטיבציה פנימית", אומר פרופ' לוי. "אך מערכת הלמידה והבחינות כפי שנהוגה היום מפעילה לחץ על תלמידים להצליח בבחינות חד-פעמיות, ויוצרת מוטיבציה להימלט בכישלון, במקום מוטיבציה חיובית לזכות בתגמול בתהליך המאפשר הזדמנויות רבות להצליח".
"אחד הדברים שהורים מתלוננים עליו הוא חוסר המוטיבציה של הילד או הילדה שלהם", אומרת ריקי מרקביץ יעקבס, פסיכולוגית קלינית, "וכאן המשחוק פשוט יוצר את המוטיבציה ורצון לקחת חלק שאחר כך גם מאפשר לרתום ולהעביר ידע יותר בקלות".
במסגרת המחקר פרופ' לוי, ד"ר לוריא, וד"ר שלום מסבירים איך ניתן להשתמש במישחוק וחיבור לסוגי תגמול מגוונים, כדי להפחית לחץ ולעודד הצלחה גם בתחומי לימוד מעבר לאלו שבהם לתלמידות ותלמידים עניין אישי מידי.
"הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לנו כיום ליצור לכל תלמיד מרחב למידה אישי", מסכם לוי. "הבנת השפעת סוגי המוטיבציה שישאירו את התלמידים מחוברים להזדמנויות ללמוד, יכול להצעיד אותם הלאה להצלחה אמיתית בלימודים ובחיים".
המידע בכתבה ניתן באדיבות Experts ייעוצי אונליין עם פסיכולוגים לילדים.