אנחנו כבר שנתיים בתוך מציאות הקורונה, יכולים להיפגש אבל לא להתחבק, מגיעים למסגרת אבל פתאום מבודדים לשבוע. הדבר הקבוע היחיד בחיינו – הוא ששום דבר לא קבוע. תקופה זו בלבלה ומבלבלת את הילדים מאוד, במיוחד את אלה הנמצאים בשיא התפתחותם החברתית. זה עלול לגרום לקשיים חברתיים, תחושות מצוקה, בדידות, הצמדות למסכים, רגרסיה חברתית, חרם ובעיקר תסכול גדול של ההורים והמורים.
הדבר המשמעותי ביותר בכל הבלאגן הזה, הוא חוסר הידע המשווע של ההורים ושל צוותי ההוראה והחינוך בזיהוי הקושי החברתי וההבדל בינו לבין בעיות התנהגות. כמה פעמים אני שומעת מורים שאומרים לי "הילד הזה כל כך עקשן, לא משנה מה עושים איתו - הוא בשלו", "הילד לא מפסיק להרביץ ואני כל הזמן עושה לו שיחות, כלום לא עוזר", "הילד מתבודד, פשוט לא בא לו לשחק עם אף אחד" והכי הרבה "אי אפשר איתו, הוא כל כך רגיש, מכל פיפס הוא בוכה ומתפרץ". האם אלו ילדים עם קשיים התנהגותיים? רגשיים? האם ישנו קושי חברתי? חשוב מאוד להבין מה ההבדל ביניהם כדי לתת מענה נכון ויעיל לילדים!
ביניים
ישנם ילדים שנראים כמו ילדים עקשנים, שרוצים להחליט לבד, אלימים לפעמים ואפילו מתבודדים. צריך לשים לב טוב-טוב לילדים האלו, יכול להיות שאלו ילדים שיש להם קושי בפתרון בעיות חברתיות.
פתרון בעיות הוא תהליך מורכב מאוד וכולל תהליכים אחרים כמו: זיהוי הסיטואציה, ניתוח הסיטואציה, חשיבה רחבה ועמוקה על פתרונות אפשריים, בחירת הפתרון המתאים ביותר וכן יישומו בהצלחה. הרבה ילדים, גם בחינוך המיוחד וגם בהתפתחות תקינה, חווים קשיים במיומנות של פתרון בעיות. לפעמים הם לא מצליחים לזהות נכון את הבעיה, לא יודעים לבטא נכון את הרגשות שלהם או לא מצליחים למצוא פתרון מתאים לבעיה. הקושי הזה לרוב גורם להם בסופו של דבר לבחור בפתרונות לא מותאמים, כמו התקפי זעם, בכי, צעקות או שימוש באלימות.
קושי בפתרון בעיות עלול ליצור תסכול גדול גם אצל הילדים וגם בסביבתם. לכן, חשוב לעזור לילדים לפתח את מיומנות פתרון בעיות שלהם מוקדם ככל האפשר. למידה של פתרון בעיות עוזרת לילדים לפתח ביטחון עצמי גבוה יותר, לתקשר טוב יותר עם הסביבה, להבין ולנתח טוב יותר מצבים חברתיים, להיות עצמאיים יותר ואפילו להפחית חרדה. ילדים שרכשו את מיומנות פתרון הבעיות, יצליחו לנהל את עצמם בצורה טובה, עצמאית ויעילה יותר לאורך כל חייהם ויוכלו ליישם תהליכי פתרון בעיות בסביבות חדשות ובלתי מוכרות. בנינו עבורכם תכנית תרגול עם הילד, המאפשרת לו ללמוד את מיומנות פתרון הבעיות ב-3 שלבים בלבד.
שלב ראשון
כשאנחנו, כבני אדם בוגרים ומנוסים, ניגשים לפתור בעיה כלשהי, יש כמה שאלות שאנחנו עונים עליהן אצלנו בראש "על אוטומט". תוכלו ללמד ולתרגל עם הילד שלכם את השאלות שמובילות לפתרון בעיה, שלא נענות על ידו עדיין בצורה מהירה וטבעית:
- מה הבעיה?
- איך אני מרגיש בבעיה זו? אם יש עוד מישהו בסיטואציה, איך הוא מרגיש?
- איך אני יכול לפתור את הבעיה? (2-3 פתרונות רלוונטיים ומותאמים)
- למה הפתרון הזה נכון ויעיל?
- מה ההשלכות שאני מקבל מבחירה בפתרון מתאים?
- משא ומתן (במידת הצורך)
תוכלו, בהתחלה, להיעזר בתמונות מהאינטרנט, מספרים, עיתונים או מגזינים. אתם יכולים למצוא תמונות המתאימות לבעיות שרלוונטיות לילדכם כרגע, או בעיות שאתם צופים שייתקלו בעתיד בגן או בבית הספר. למשל, תמונה של ילד שמנסה להגיע לחפץ שנמצא על מדף גבוה או תמונה של ילד שמתוסכל משיעור בכיתה. דברו עם ילדכם על הסיטואציה שמתרחשת בתמונה, תשאלו אותו מי הדמויות השותפות בסיטואציה? מה לדעתו הבעיה בתמונה? מה לדעתו אפשר לעשות, איזה פתרונות הוא יכול להעלות לפתרון הבעיה? לאט לאט תוכל להשתמש בתמונות המתארות בעיות מורכבות יותר ותוכלו לבקש מילדכם לבחור פתרונות מתאימים.
שימו לב! בהתחלה יכול מאוד להיות שיהיה קשה לו לענות על השאלות האלה, אז הקפידו לעזור להם: הצביעו על הדמויות, או תנו להם את התשובות, שאלו אותם שאלות מכוונות, כמו: האם אתה חושב שהילד עצוב או שמח? האם לדעתך הילדה כועסת או צוחקת? האם יכול להיות שהיה עוזר אם הילד היה הולך ומבקש עזרה מהמורה? במידה ויש קושי גדול, אתם גם יכולים ממש לתת לו את התשובות הנכונות.
טיפ חשוב: בשלב הזה לא כדאי להעביר את הקושי שרואים בתמונה, למה שקורה בחייו של הילד. ילדים רבים לא מוכנים עדיין לדבר על הקשיים שלהם ולהציף אותם ולכן מומלץ לדבר על מצבים שאולי דומים למה שהילדים חווים בחייהם, אבל "לא קשורים אליהם".
שלב שני
בשלב השני אתם יכולים להשתמש בסיפורים שמתארים בעיות כלשהן, אפשר להשתמש בבעיות מהיומיום של ילדכם למשל: לחכות בתור לנדנדה, חוסר רצון ללכת לבית הספר, חוסר רצון להתחלק עם אחותו בצעצוע. נסו לדבר עם ילדכם על הסיפור, גם כאן חשוב להקפיד לשאול שאלות כמו: מי הדמויות בסיפור? מה כל אחת מרגישה? מה לדעתו הבעיה? מה אפשר לעשות? איזה פתרון הוא היה מציע לדמויות?
גם בשלב השני רצוי לענות של השאלות ששאלנו בשלב הראשון.
- זיהוי דמויות ורגשות: בקשו מהילד לזהות את הדמויות באמצעות הצבעה עליהן למשל: "יעל תראי לי למי בתמונה יש בעיה?", "איך את חושבת שהילד הזה מרגיש?" ולחזק על בחירת תמונה נכונה: "נכון, אני גם חושבת שהוא עצוב".
- הבנת הבעיה: היעזרו בתמונות שמתאימים לבעיות אפשריות,כמו אלימות, המתנה בתור, חוסר רצון לעשות משהו, חוסר רצון לחלוק (בצעצוע, במשחק בגן שעשועים וכו'). תוכלו לשאול שאלות כמו "יעל, מה את חושבת שהילד רוצה?" או "ירון, למה לדעתך הילד עצוב?".
- בחירת פתרונות לבעיה: בהתאם לבעיה שאתם עובדים עליה, בחרו לילדכם כמה פתרונות אפשריים (אפשר להתחיל מ-2 ומשם להתקדם). לדוגמה: לבקש עזרה, להתאפק, ללכת לחדר אחר, לקרוא למורה ועוד. בקשו מהם לבחור את הפתרון המתאים ביותר ואז דאגו לחזק אותם: "נהדר, עמית! ללכת לחדר להירגע זה פתרון מצוין, אתה אלוף". חשוב מאוד לתת סיוע בהתחלה להצלחה, כי יכול להיות להם מאוד קשה לחשוב על פתרונות לבד.
שלב שלישי
בשלב זה, תוכלו להתחיל לתרגל עם הילד את מיומנות פתרון הבעיות. ילדים רבים יודעים בתיאוריה מה צריך לעשות במקרה של בעיה, אבל יש להם קושי לבצע את הפתרון במצבי אמת. בנוסף, עלול להיות להם קושי בכלל להבין שהם נתקלים בבעיה כלשהי. לכן, כדאי להתחיל ביצירת סיפור שדומה מאוד לקושי שילדכם חווה, אבל לקשר אותו לעצמכם.
לדוגמה: לילד שמאוד מתקשה בדחיית סיפוקים, תוכלו לספר לו על היום שלכם בעבודה. תוכלו להגיד שאמרו לכם שמחר בצהריים יביאו לכל העובדים מתנות ותגידו לו שאתם חושבים שיהיה לכם מאוד קשה מחר לחכות מהבוקר עד הצהריים כדי לקבל את המתנה שלכם. תשאלו אותו מה לדעתו אתם יכולים לעשות? איך תוכלו להעביר את הזמן עד לצהריים? אחרי שילדכם יציע רעיונות ופתרונות, תוכלו ממש לתרגל אותם כמו הצגה. אחרי תרגול מצבים ש"לא קשורים" לילד. השלב הבא הוא לדבר על מצבים שבהחלט חלק מהיום יום שלו, לבקש ממנו לעלות את הקשיים שנתקל בהם, לחשוב יחד על פתרונות ולעשות סימולציות – זה בעצם ההקשר בין התיאוריה למעשה.
אחרי שתתרגלו כמה דוגמאות כאלה בבית, תוכלו לתרגל אותם במצבי אמת עם הכנה מראש: "אני מזכירה לך שאתה צריך עכשיו לחכות לתור שלך על המגלשה, אתה זוכר מה אתה יכול לעשות תוך כדי" ולהציע לו להשתמש בפתרונות שתרגלתם. אל תשכחו לחזק אותו על הפתרון שבחר: "יופי, כל הכבוד, זאת בחירה נהדרת" וכמובן לחזק מאוד אחרי שמצליח ליישם את הפתרון, בנוסף לחיזוק הטבעי שהוא יקבל מהשימוש במגלשה.
חזקו אותו על מציאת פתרון ובחירה, גם אם אתם מצאתם או בחרתם בשבילו. אם במהלך היום יום, אתם שמים לב שהוא מתחיל להשתמש באסטרטגיה הזו, תמיד תחזקו ותעצימו אותו: "כל הכבוד שמצאת פתרון!! אלוף, אני גאה בך!" מיומנות פתרון בעיות היא מיומנות חשובה מאוד שמעלה את הביטחון העצמי, את היכולת לתקשר טוב יותר עם הסביבה, להבין ולנתח טוב יותר מצבים חברתיים, ועוזרת לילדים להיות עצמאיים יותר! אפשר להגיע לשיפור אדיר בפיתוח מיומנויות חברתיות כמו פתרון בעיות בכל גיל ובכל רמת תפקוד! תהליך דורש עבודה נכונה עם הילד ויכול לקחת זמן, אך הכישורים החברתיים שתעזרו לו לרכוש, ילוו אותו לכל החיים ויעזרו לו לחיות חיים טובים, איכותיים ועצמאיים יותר.
הכותבות הינן מייסדות ומטפלות לפי מודל גפן.