בואו נגיד שפלוני אלמוני נולד באפריל 2001. עד גיל 19 הוא הספיק לעמוד מול הקלפי כבר ארבע פעמים.
ומה יודע פלוני אלמוני על האנשים להם הוא מצביע? האם פלוני אלמוני יודע מה הם הסכמי אוסלו? האם הוא מכיר את הסכם וואי שעליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שייתכן שבו הוא בחר ? האם הוא מכיר את ''תורת השלבים''? תוכנית ההתנתקות? סוציאליזם וקפיטליזם? עקרון הפריטטיות?
והכי חשוב, מה הציעו לו כל אחת מהמפלגות, למען השם? הרי קמפיין ''גוועאלד'' ו-''רק לא ביבי'' או מנגד קמפיין ''הערבים נוהרים לקלפיות'' ו-''שמאל חלש'' הן רק סיסמאות שהבוחר הממוצע ניזון מהם כשבמקרה הרע הבחירה שלו מתבססת עליהם ובמקרה הקצת פחות רע הוא נתקל בטור של עמית סגל, שבעזרתו הוא מסביר למה הצביע למפלגה הזו ולא למפלגה אחרת.
אבל עזבו, מה אני מאשים את פלוני אלמוני? הנה עובדה מעניינת: שיעור בני 17-6 מתוך כלל האוכלוסייה בישראל הוא בין הגבוהים ב-OECD - כ-20%.
בהערכה גסה, על פי כמות האוכלוסייה בישראל כיום (2021) בעוד כעשר שנים יצטרפו לבעלי זכות הבחירה כ-1.8 מיליון מצביעים חדשים ובהתאמה לאחוז ההצבעה בבחירות האחרונות כ-1.2 מיליון מצביעים בפועל. קצת יותר ממספר המצביעים לליכוד בבחירות האחרונות.
האם כחלק מחוק חינוך חובה שאם להיות כנים תופס להם את מרבית היום (היי, הם ילדים יש להם גם דברים אחרים לעשות), הם ילמדו על הסכם אוסלו? או הסכם וואי? או תוכנית ההתנתקות? או שוב למען השם עקרון הפריטטיות?
תחזיקו חזק... לא, הם לא ילמדו על הנושאים האלה, וגם בעשור האחרון לא למדו את הנושאים האלה. ספק אם הנושאים האלה נלמדו גם בעשור שלפניו. והנה, בלי בעיה, זורמים אל הקלפיות מיליוני מצביעים שהבנתם בנושאים שמעצבים את חיינו דלה והצבעתם על פי רוב נובעת מבורות וחוסר ידע.
אם לומר את האמת ברור לכולנו שחלק גדול מ-36 המנדטים של נבחרת החלומות של ''כחול לבן'' בבחירות הקודמות הם לא אלא גימיק שהתפוצץ לבוחרים בפנים עם ''התרגיל המסריח'' של גנץ ללפיד ומהגדה השנייה חלק גדול מ-30 המנדטים של בנימין נתניהו נשענים על ציבור פריפריאלי כנוע מראש.
אז אני אבקש סליחה מראש ממתתיהו ויהודה המכבי שכבודים במקומם מנוח אבל מה שווה למידה של אלו אם נשכחת ברגע שנשפכת על הדף והסכמי אוסלו (שלנוכח ההיסטוריה שווים מקום בבחינת הבגרות בישראל 2021) נותרים במרחבי הרשת בלבד?
כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ישכילו להכשיר את דור העתיד לממש את זכות הבחירה מתוך ערכים ואידיאולוגיה. כי כשתכנית הלימודים נכתבת, וודאי שהיא צריכה לכלול את האזרח הישראלי שאנחנו רוצים בעתיד, אחד שיקבל את הידע הבסיסי הדרוש לו כדי שיוכל לבחור בעצמו, את עתידו, לפי הערכים שייבחר לעצמו ולא יהיה תלוי בגחמותיו של כתב כזה או אחר או של ''לכאורה'' ראש ממשלה ומו''ל למיניהם.
הרשתות החברתיות מספקות לנו פלטפורמה נהדרת ''להפיץ את הבשורה'' אבל לא די בהן, מערכת החינוך צריכה לשקול ולמדוד את צעדיה בימים הקרובים במספר נושאים ואין ספק שהנושא הזה צריך להיות בראש הרשימה.
לו השכלנו לעשות את זה בעשור האחרון, ייתכן, וזאת היא רק דעה שהיינו נמנעים ממערכת בחירות רביעית בואכה חמישית. מערכת החינוך חייבת להתמקד בעתיד בהמון תחומים וזה ללא צל של ספק אחד שצריך להיות שם על השולחן.
ההשלכות של מערכת בחירות אחר מערכת בחירות הן הרסניות, הן מפלגות ומשסעות, הן מקום למחלוקת לעם שיקום וייפול על אחדותו, הן אי של אי יציבות למדינה צעירה שנמצאת בעשור השמיני (והמפוקפק היסטורית) בתולדותיה וזה צריך להיעצר כאן.
''עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל'', אומר הציטוט של יגאל אלון. היום יותר מתמיד המשפט הזה תופס משמעות, וכל עוד לא יחול שינוי משמעותי בתכנית הלימודים של דור ה- Z / טיקטוק, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה בסצנה כזאת שוב ושוב.