"הסכנות הרבות בשינוי האקלים מזעזעות אותי עד עמקי נשמתי", אומר טל מתתיהו בן ה-17, פעיל למען איכות הסביבה מתל מונד. "אבל הדבר שקומם אותי יותר מכל הוא חוסר הפעולה המשווע שלנו לעצירתו. אנחנו מכירים את הנזקים שאנחנו גורמים אבל עד היום לא נעשתה אף פעולה ראויה לשמה לתיקון דרכינו. בתור בן נוער, אני מבין שמוטלת עליי האחריות להילחם. המבוגרים שתפקידם כביכול ליצור עולם טוב ומתוקן, נכשלו".
ביום ראשון תיפתח ועידת האקלים הישראלית במוזיאון תל אביב. בועידה, שמתכנסת זו השנה הרביעית מאז חתימת הסכם פריז ב-2015, ישתתפו ארגונים כמו גרינפיס, החברה להגנת הטבע, איגוד המתכננים בישראל ומגמה ירוקה. כבר בשנה הבאה, 2020, המדינות החתומות יתבקשו לתת דין וחשבון על פעילותן לעצירת ההתחממות - אבל בשביל בני הנוער שנלחמים למען האקלים, זה כלל לא מספיק.
מחאת הנוער למען האקלים היא תנועת שטח שצמחה מתוך הנוער ומובלת מתוך הנוער. התלמידים והתלמידות, שקולם לא נשמע בעולם המבוגרים, מרגישים שהם לא יכולים להמשיך עם "עסקים כרגיל" וללכת לבית הספר כשמשבר כה חריף מאיים על העתיד והחלומות שלהם. המפגש בועידה הוא הזדמנות עבורם לגייס לשורותיהם כוחות חדשים ורעננים.
"זה די מביש שבני נוער צריכים להתעסק במשבר האקלים, רק כי פוליטיקאים בורחים מנושאים כמו איכות הסביבה", אומרת מייסאן מאדי, בת 15 וחצי מסכנין. "אני פוחדת ממה שעתיד לקרות. אם העבודה לא תיעשה, אנחנו, בני הנוער, נאלץ לעשות אותה בעצמנו. אצלנו במגזר הערבי אין הרבה מודעות. אנשים לא מודעים למשבר, יש לנו פחות עניין במחזור ואנחנו לא חשופים למידע. נחשפתי לנושא דרך חברה שפגשתי בשחיות על דו קיום בתל אביב. היום אני והמשפחה שלי מנסים לנהל חיים ירוקים יותר ולצמצם את השימוש בפלסטיק".
מהי לדעתך הסכנה הכי גדולה?
"יש בעיה אחת גלובלית שאנחנו מרגישים את הנזק שלה כבר היום. אנחנו בסוף נובמבר ועדיין חם, והתחממות הגלובלית רק מתעצמת משנה לשנה. המדינה חייבת להגביר את המודעות של האזרחים. באופן אישי, הייתי רוצה לקדם מערכות מחזור ביתיות, ואני עובדת על זה ממש עכשיו בתוכנית יזמים צעירים. אני עובדת על פרויקט של מחזור בגדים במסגרת תחרות "תעשיידע", ומנסה כמה שיותר להגביר את המודעות אצל נוער מהמגזר הערבי על ידי מצגות וסדנאות במתנ"ס האזורי ובבית הספר שלי".
טל ומייסאן לא לבד. אביה גליק, בת 13 וחצי ממזכרת בתיה, הרגישה שאין מספיק פעילות של בני נוער דתיים בנושא - והחליטה להקים ולגייס קהילת אקטיביסטים דרך קבוצות וואטסאפ. "כשהתחלתי לפעול, לא כל כך הבנתי למען מי אני נלחמת. אחת המשימות הראשונות שלי הייתה להעביר שיעורים בכיתות. שם הבנתי כמה לאנשים לא אכפת. אחרי המחאות הראשונות שמתי לב שכמעט ולא מגיעים דתיים, אז התחלתי לפעול.
"פתחתי קבוצה של דתיים, העברתי שיעור בבית הכנסת ויחד עם אקטיביסטים אחרים מבית הספר, העלנו את המודעות לצריכת הפלסטיק בקידוש, למשל. כיום יש כבר למעלה מחמישים פעילים דתיים. חשוב לי לקדם צמצום בשימוש בפלסטיק. אם כל אחד יעשה שינוי קטן, השינוי יהפוך לגדול. אני באופן אישי התחלתי לקנות פחות מותגים, יותר יד שניה".
>> האם גרטה תעשה היסטוריה ותהיה הזוכה הצעירה ביותר בפרס נובל לשלום?