המצב הכלכלי שלכם בבית השתנה. אחד ההורים פוטר וכל הבית צריך לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להוצאות הכלכליות. מעבר לקושי הטכני בו צריך להבין איך עומדים בהוצאות היומיומיות של משק הבית והשאלות שעולות כמו "האם צריך לקחת הלוואה?" ו- "איך סוגרים את החודש?" - ישנו גם הקושי הרגשי בו צריך להתרגל למציאות חדשה ובנוסף גם להסביר ולתווך אותה לילדים. אז איך מתווכים כאלה חדשות לילדים?
אני תמיד אומרת שהפתרון הכי יעיל הוא מניעה. כשאנחנו מחנכים את הילדים שלנו לשמור על עצמם, לשמור על גופם, מפגינים נוכחות פיזית ורגשית בחייהם ומלמדים אותם מגיל צעיר מיומנויות חיים כגון התנהלות חברתית וכלכלית - אנחנו בעצם מונעים הרבה מהבעיות שעלולות לצוף. כמובן שאף פעם לא נדע מה מנענו ולצערנו לפעמים לא נצליח למנוע בעיות מסוימות.
לגבי התנהלות כלכלית חשוב שנסביר לילדים כבר מגיל ממש צעיר את ערכו של הכסף, מה המקום של הכסף בחיינו, למה הוא משמש אותנו בחיי היומיום (בגדים, חוגים ואפילו מים וחשמל), איך אפשר לחסוך, מה זה אומר להיות "עשיר", מה זה אומר להיות "עני", מה זה אומר "לחסוך" וכדומה. כדאי גם שניתן להם להתנסות בכך על ידי מתן דמי כיס שיסייעו להם להבין ולהרגיש על בשרם מהי המשמעות של חיסכון. בנוסף, אפשר לתת להם לבצע עבודות קטנות בתשלום וגם לא לוותר על שיח פתוח ולגיטימי, בהקשר לתחום הכלכלי בפרט ולחיים בכלל. ככל שנדבר עם הילדים יותר על הכל מגיל קטן, הם לא יופתעו לשמוע על הנושאים האלה בהמשך.
אז איך מתווכים מציאות של פיטורים לילדים?
חשוב מאוד שהתיווך לילדים יהיה תואם למצב הפיזי והרגשי. הכוונה היא שיש לקחת בחשבון את גילו של הילד, יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות להכיל סיטואציות ומסרים מכל סוג. ההסבר יהיה שונה לגמרי אם נסביר את המצב לילדים בגיל הרך 2-6, לילדים בגיל 6-11 או בגיל ההתבגרות 11-16 או 16 ומעלה. אז כדי לעשות קצת סדר בנושא, לפניכם השלבים המומלצים לתהליך:
הקדמה לשיחה
ההקדמה לשיחה לא פחות חשובה מהשיחה עצמה. בהקדמה נעצים את הילד ונשבח אותו על כך שאנחנו משתפים אותו במשהו חשוב. בהמשך, נספר לו בצורה רגועה ונעימה וכמובן תואמת גיל על הבעיה שצצה. כשנדבר עם ילד בגיל הרך נוודא שהוא בכלל יודע מהו כסף ומה בדיוק עושים איתו.
העברת המסר
גם את המסר עצמו נתאים כמובן לגיל הילד ונעביר את המסר שבתקופה הקרובה ההורה לא ילך לעבודה ויהיה לנו קצת פחות כסף. בגלל שיהיה לנו קצת פחות כ,סף אנחנו נצטרך לוותר על כל מיני דברים שקונים בכסף. בנקודה הזאת, הוויתורים הם תלויי משפחה ויכולת כלכלית. יש משפחה שתצטרך רק לוותר על החופשה השנתית ויש שיצטרכו גם להגביל את קניית הארטיק בקיוסק לפעם בשבוע או אפילו לעבור דירה.
ההבדל בתיווך לפי גיל
כשנדבר עם ילד בגיל 10 כבר נוכל בדרך כלל לדלג על ההסבר על מהו כסף ולקפוץ ישר למצב הנתון של הפיטורים וההשלכות. בגיל 16 גם נוכל במידת הצורך לפעמים לגייס את הילד לקצת עזרה בבית. העזרה היא לאו דווקא לצאת לעבוד אלא יכולה גם להיות לשמור על האחים הקטנים על מנת לחסוך בייביסיטר ולאפשר להורים לעבוד יותר. בכל מקרה, חשוב שהילדים יבינו שכרגע אנחנו נאלצים להמעיט בהוצאות ונכין אותם שאולי אפילו נצטרך לוותר על דברים ובילויים שאנחנו רגילים אליהם.
להרגיע
חשוב גם להרגיע את הילדים, להסביר להם שהכול בסדר עכשיו ושהכול גם יהיה בסדר בהמשך. אנחנו יודעים מה לעשות, אנחנו גם מתייעצים עם האנשים הכי טובים ודואגים שהכול יסתדר במהרה.
לענות לילדים על השאלות שהם לא יודעים לשאול
באופן טבעי ילדים דואגים. בכל גיל. הם שומעים דברים, רואים טלוויזיה וגם נותנים את הפרשנות שלהם לסיטואציות מסוימות. חשוב שנדע לענות להם על מה שהם לא יודעים או מפחדים לשאול. לדוגמה: חשוב שנסביר להם שאנחנו לא עניים (מבחינתם עני = הומלס), חשוב שנרגיע אותם שאנחנו לא הולכים לגור ברחוב, שאנחנו רגועים, שעדיין יהיה להם מה לאכול ולשתות ושנדאג שימשיך להיות להם כיף.
כמובן שיחד עם כל מה שהשתנה, יש הרבה דברים שלא השתנו בכלל, כמו האהבה והדאגה שלנו אליהם, הבית שלנו, הבילויים המשפחתיים האינטימיים שלנו ועוד. חשוב תמיד שהמסר יעבור בצורה עדינה, מרגיעה ואופטימית. במידה והמצב ממש קשה ומצריך למשל מכירה של הבית, מעבר דירה או שינוי משמעותי כלשהו באורח החיים - פה זה כבר מצב מורכב יותר שממש מומלץ להתייעץ וללוות אותו עם איש מקצוע.
לזכור שמדובר בילדים
חשוב שנזכור: ילד בגיל הרך כנראה מבין הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, בעוד שמתבגר (גדול וחסון ככל שיהיה) צריך את החיבוק וההכלה שלנו גם כשכבר נראה לנו שהוא בכלל לא מעוניין בזה. בנוסף, כדאי שמידי פעם נדבר על הנושא ונתקשר אותו מול הילדים, היות ולפעמים אחרי שאנחנו מעבירים מסר, לדברים לוקח זמן לשקוע וחשוב שהילדים ירגישו שלא הטלנו עליהם פצצה וברחנו. אנחנו ממש פה כל הזמן בשבילם.
לאפשר מקום לפחדים, לשאלות ולשיח
בסוף ההסבר חשוב לשאול את הילד או המתבגר האם יש לו שאלות ולהגיד לו שהוא תמיד יכול לשאול מה שהוא רוצה. וכמובן - תמיד לשדר שהכול בסדר, אנחנו ההורים לגמרי שולטים במצב.
הכותבת היא מדריכת הורים ומשפחות