חופשת הקיץ כבר כאן. ברוב הבתים מתכננים בשמחה את יעד החופשה ואיך להעביר את הזמן עם הילדים בדרך הכי נעימה שתיזכר להם לעד כחוויה בלתי נשכחת. אולם, כשאחד מילדי המשפחה הינו על הרצף האוטיסטי או בעל צרכים שיקומיים, חופשה שכזאת עלולה להיות מאתגרת ומצריכה הכנות והתאמות על מנת שכל המשפחה תוכל להנות יחד.

כמובן שכל סוג מוגבלות מצריכה התייחסות והכנה אחרת ולכל ילד יש להתאים את הפעילות לפי יכולותיו והעדפותיו. לפניכם עצות כלליות ופרקטיות המחולקות לפי נושאים: מוגבלות תקשורתית ומוגבלות שיקומית. ראש תחום אוטיזם בפרח, שרית בינט, מציגה 4 תחומים עיקריים עליהם כדאי לתת את הדעת:

התאמה

טרם היציאה לחופשה, מומלץ לקחת דף ולערוך רשימה של ציפיות, מקומות שאתם מתכננים לקחת את הילדים ופעילויות שאתם רוצים לעשות, בצד שני של הדף תכתבו מה גורם הנאה ל"ילד המיוחד" שלכם, כך תוכלו להצליב בין הנתונים ולבנות את הפעילויות המושלמות עבורו שיגרמו גם הנאה לשאר בני המשפחה.

לדוגמה: אתם חולמים לטוס לחוף אקזוטי ואתם יודעים שהילד שלכם אוהב מאד מים ומרחבים, אולם שהייה ממושכת במקום סגור כמו מטוס מעיקה על הילד וגורמת לו לחוסר נוחות-אז ייתכן וכדאי לוותר. במקום זאת אפשר לבחור בנסיעה של כמה ימים, לישוב שקט בארץ השוכן בסמיכות לחוף הים. כך תוכלו ליהנות ממרחבים וים וגם לחסוך את השהות הממושכת במטוס.

הטרמה

אחד הכלים החשובים בהכנה של ילד על הספקטרום לקראת שבירת שגרה זהו "הטרמה", מלשון המילה טרם. לאחר שבחרתם את הפעילות האידאלית, יש להכין את הילד לקראת הבאות. ניתן להכין את הילד בכמה אופנים ואף רצוי לשלב ביניהם:

מילולית: להסביר במילים ברורות ופשוטות לאן אתם עתידים ללכת, איך יראה המקום, מי יהיה שם, מה יהיה רצף הפעולות וכדומה.

חזותית: להראות ציור או תמונה של המקום אליו הולכים או האנשים אותם תפגשו.

תחושתית: אם הפעילות כוללת שימוש בחומרים או מרקמים שאינם מוכרים לילד רצוי לתת לו להתנסות בהם קודם. לדוגמא, אם הפעילות דורשת שימוש בקרם הגנה- תעשו תרגולים של מריחת קרם בבית. תנו לו להריח, למשש ולטעום כך ששום דבר חדש לא יפתיע אותו יתר על המידה.

חשיפה

לאחר כל ההתאמות והתכנונים המוקדמים, אני ממליצה לתת אמון בילד, להרגיש מתי הוא רגוע ונינוח ולאפשר לו גם חשיפה לפעילויות או מקומות שלא בהכרח יסבו לו רק הנאה.

כלומר לפעמים חשוב כן לאתגר את הילד, ולאפשר לו להתנסות גם במקומות שפחות מותאמים לצרכים שלו במאה אחוז כמובן מתוך רגישות וערנות לצרכים של הילד ומתוך מקום מאמין ומאפשר בחירה. למשל, ניתן ללכת למקום הומה אדם, יותר ממה שהילד רגיל ובמידה ותרגישו שהילד לא נינוח תסיימו את הפעילות לאחר פרק זמן קצר. כך תדעו כי אפשרתם לילד להתמודד עם הקושי, ובפעם הבאה תנסו להאריך מעט את פרק זמן השהות במקום כזה.

תקשורת

עצה נכונה בכלל ליחסים עם הילד ובפרט בזמנים מאתגרים, לשמור על ערוץ תקשורת מכיל ומאפשר בין הילד להוריו ו/או המבוגרים שמלווים אותו. חשוב גם ללמד אסטרטגיות להרגעה והתגברות במצבים מתסכלים.

לדוגמה: כשיש רעש חזק מידי סביבה - "אני יכול לבקש להרכיב אוזניות על האוזניים".

כשיש הרבה מידי אנשים ואני מתקשה לדבר- "יעזור שיהיה לי מוכן מראש לוח תקשורת שאוכל להתבטא בעזרתו ללא דיבור".

דינה סגל, מנהלת המעון השיקומי של פרח בבית"ר עילית, מומחית בתחום השיקום,
מצטרפת להמלצות של בינט בדבר הצורך בהכנה והטרמה לפני החופשה ומבקשת להוסיף מספר נקודות שיועילו במידה ומחליטים לצאת לחופשה עם ילד שיקומי:

  1. שגרה- כדאי לשמור על סדר יום שגרה קבועה, עד כמה שניתן. כגון : שמירה על זמני ארוחות, זמן שינה קבוע וסביר, טקס קבוע של מקלחת, צחצוח שיניים וכדומה.
  2. חופשה היא סוג של שחרור- תקופת החופש נועדה לתקופה שחרור מהתרגולים היומיים שהילדים מקבלים במסגרת החינוכית. מניסיון השנים הרבות רואים הרבה מאד התקדמויות דווקא אחרי חופשה. הילד מעבד ומעכל את מה שלמד ועובר תהליך של הפנמה. כמובן שיש מקרים שחובה לשמור על טווחים ולא מוותרים על תרגילים מתאימים. 
  3. היכרות עם המשחקים במעון/ בגן- אנו ממליצים להורים להגיע למעון השיקומי, כדי לקבל רעיונות ומידע על המשחקים שילדם אוהב ומתרגל בגן כדי שיוכל להמשיך בהם גם בבית ובחופשה. וכן מעניקים המלצות אם יש בכך רצון על חומרי יצירה מתאימים לעבודות ביתיות. 
  4. תפריט קבוע- אנו ממליצים לשמור על תפריט דומה לתפריט שמוענק במסגרת החינוכית , כדאי לשאול את האחראית של ילדכם ולהתאים זאת גם בבית, אין ספק שהיא תשמח להעביר את התפריט.
  5. פשוט ליהנות- פשוט ליהנות מהתקופה, לא לדרוש ולהלחיץ את הילד ולא לצפות ממנו מעבר למה שהוא מסוגל.