הרהורים אובססיביים על מוות אכזרי, מחשבות תדירות ולא נשלטות על דקירת אדם קרוב, סצינות חיות של סקס עם אלוהים שעולות בראש בניגוד להשקפת העולם ולרצון של הילד - ככה, בין השאר, עשויה להיראות הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים.
אישית עשיתי היכרות עם ההפרעה הזו כשחברה טובה התקשרה אלי בפאניקה מוחלטת וסיפרה לי שלבת שלה, נערה דתייה בת עשרה, יש מחשבות אובססיביות בלתי נשלטות על סקס עם אלוהים. מדובר היה בנערה צנועה ועדינה, שחונכה להאמין שאלוהים הוא כוח קדוש וכל יכול. המחשבות היו צפות ועולות שוב ושוב באופן אובססיבי, בלי בקשת רשות או הזמנה, ומביאות איתן תחושות בושה, אשמה ופחד איומות.
איך מתנהגת ההפרעה האובססיבית כפייתית?
המחשבות האובססיביות מעוררות החרדה עשויות להיות במגוון רחב של נושאים - החל ממוות, סקס, שקרים, חטאים, וכלה במחלות - ניקיון והיגיינה. אין שום טעם לומר לילד 'אז פשוט תפסיק לחשוב על זה...' כי המחשבות האלה מגיעות ללא הזמנה וללא שליטה.
לעומת המחשבות האובססיבית שמגיעות ללא שליטה - החלק השני של ההפרעה הוא הפעולות הכפייתיות שמטרתן להרגיע את המחשבות האובססיביות. הפעולות האלה, בניגוד למה שמקובל לחשוב, הן נשלטות במידה מסוימת.
הפעולות הללו יכולות, גם הן, לנוע במגוון רחב של אפשרויות כגון לעיסת חפצים או ניירות, הקפדה חולנית על סדר מסוים של חפצים, ליקוק של חפצים, הקפדה ללכת "רק על הקווים", טיקים פיזיים כגון מצמוצים או קולות מוזרים, הקפדה על טקסים דתיים או היגייניים ועוד. אז למה חשוב לשים לב? הן המחשבות האובססיביות והן הפעולות הכפייתיות, הן חלק בלתי נפרד מאותה הפרעה, ועם זאת בדרך כלל הפרעה טורדנית כפייתית תיחשף בעקבות הפעולות הכפייתיות, כיוון שהן בולטות וגלויות לעין בניגוד למחשבות הסמויות בנפש הילד.
חשיבות הטיפול:
לעתים קרובות הפחד והדאגה מפני מה שיחשוף אבחון מסודר - גורמים לנו ההורים דווקא לשבת על הגדר ולבחור שלא לפעול. ההפרעה פוגעת רבות באיכות החיים של הילד שסובל ממנה, ולכן כל כך חשוב לא לפחד, לאבחן ולטפל במידת הצורך. באופן כללי כדאי לפעול לפי שיטת ארבעת הלמ"דים: לא לדאוג לא להזניח.
מי את - הפרעה טורדנית כפייתית?
הפרעה טורדנית כפייתית מורכבת משני חלקים: החלק הראשון הוא מחשבות שחוזרות שוב ושוב ללא כל שליטה (דוג': סצנות סקס מפורטות שמשולב בהן אלוהים - כאלו שמשדרות את עצמן שוב ושוב בראש של הנערה המבועתת מבלי שתוכל להפטר מהן),
והחלק השני הוא הקומפולסיות, פעולות שההפרעה גורמת לנו להרגיש שאנחנו חייבים לעשות, אשר מטרתן להרגיע את החרדה והבושה שמעוררות המחשבות. בדוגמה שהבאתי מדובר באמירת וידוי (חטאתי, עוויתי, פשעתי) באופן כפייתי שוב ושוב.
מכשולים בדרך אל ההחלמה:
כרבע מהמקרים של OCD בקרב ילדים מתגלים לפני גיל 14, ובניגוד למבוגרים שיש להם כלים להבין מה קורה להם - הילדים מוצאים את עצמם לכודים במלכודת אכזרית של מחשבות מעוררות חרדה, שגוררות אחריהן ביצוע פעולות שלעתים עשויות להיראות לא מובנות לאחר, דבר שסוחף אותם למערבולת של בושה, אשמה והסתרה. לכן תפקידנו כהורים הוא להיות ערניים. משפט כמו: 'אמא, אבא - יש לי מחשבות אובססיביות על סקס עם אלוהים', סביר שלא יגיע מצד הילד או הילדה, ולכן מחובתנו לשים לב ולהיות ערים לדקויות בהתנהגות הילד, שכן לעתים קרובות הילד המבויש יעשה ניסיון להסתיר מאתנו גם את הפעולות הכפייתיות שקשורות להפרעה שלו.
היקף הפגיעה באיכות חייו של הילד הסובל מן ההפרעה:
הפגיעה באיכות החיים של הילד הסובל מן ההפרעה באה לידי ביטוי בשלושה מישורים. המישור הראשון הוא המישור המנטלי - הראש של הילד עסוק במידה ניכרת במחשבות הטורדניות, או במחשבה על המחשבות הטורדניות, ולכן לא נשארת לו מספיק אנרגיה מנטלית כדי להתעסק בתחביבים, להשקיע בלימודים ולחיות את חייו כמו שילד צעיר אמור לחיות. כמובן שדבר זה פוגע בהתפתחות הטבעית והנורמלית של הילד או הנער.
פגיעה נוספת היא הפגיעה במישור הפרקטי - עם התגברות ההפרעה, הטקסים והפעולות הכפייתיות הולכים ותופסים נפח גדול יותר מזמנו של הילד. וכך גם ברמה הפרקטית לא נשאר לו זמן לחיות את חייו.
רובד נוסף שנפגע הוא המישור הרגשי - הבושה, האשמה וההסתרה שנובעים מההפרעה גובים מחיר רגשי כבד מהילד.
אי אפשר לסיים בלי לדבר על העניין המטריד של הרצף:
ככל שתקראו ותעמיקו, תגלו מן הסתם שגם לכם יש מאפיין אחד או שניים של OCD. זה לא אומר שאתם או הילד שלכם סובלים מההפרעה הזו, אלא יש איזו נקודה שבה התסמינים הופכים מאנקדוטה משעשעת או מוזרה להפרעה משמעותית לחיים, וזה הרגע שבו מומלץ ללכת לאבחון מקצועי ולטפל בבעיה.
חשוב ביותר לדעת שבטיפול נכון, ניתן במידה רבה לעזור לילד להשתחרר מההפרעה המעיקה, לחזור לתפקוד מלא, ולגדול כילד שמח משוחרר מאשמה ובושה.
נכתב בשיתוף עם ריקי מרקביץ יעקבס, פסיכולוגית קלינית לילדים ומבוגרים.