אילת עומדת להתפוצץ ממבקרים בקיץ הקרוב. כולנו צריכים קצת להתאוורר אחרי הסגר, ונסיעות לחו"ל הן לא אפשרות. ולצד המשפחות שבאות לבריכה ולחדר אוכל יש עוד קבוצה שמציפה את אילת כל שנה: בני נוער.
חופש של חבורות מתבגרים באילת בקיץ זה לא סיפור חדש, חלק מאתנו אולי עשו את המסע הזה בעצמנו. אם נהיה כנים לרגע: אילת היא עיר עם מעט אטרקציות. בני נוער מחפשים ריגושים ואילת יכולה להציע בעיקר ים, אלכוהול, סמים ולהיות רחוק מההורים. אילת מציעה להם תחושה של חופש ושהכל מותר.
רוב ההורים מתקשים עם ההחלטה – להרשות להם לנסוע או לשמור אותם בבית? אנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו חוויות מיוחדות, חופש עם חברים, והתנסויות בעצמאות. מצד שני, הנסיעה הזאת מעוררת את החרדות העמוקות ביותר, את החשש שהגבולות יטשטשו, שהלחץ החברתי יגבר על שיקול הדעת. זאת הדילמה הקבועה שלנו, להגן או לאפשר? לא משנה מה נבחר, נרגיש חרטה קלה או אשמה, לא נהיה בטוחים שעשינו את הבחירה הנכונה. אבל יש כמה שיקולים שיכולים לעזור לנו לכוון אל בחירה נכונה יותר.
>> לחץ, חרדה ואכזבה: מה פורנו עושה למתבגרים?
>> זה רק הסוף: כך תעזרו למתבגרים שלכם להיפרד
- גיל – בן כמה המתבגר שלנו?
ככל שהם יותר קרובים לסיום תיכון, יותר קרובים לצבא, הנסיעה היא הזדמנות לחוויה מבגרת, התנסות של עצמאות בשטח. יש הבדל משמעותי בין נערה בת 17 שמבקשת לנסוע לאילת, לבין נערה בת 15 שמבקשת לנסוע. בגילאים האלו לכל שנה יש משמעות והשפעה על מידת הניסיון, שיקול הדעת והבגרות. נרצה לאפשר לגילאים מבוגרים יותר לנסוע, ואת הגילאים הצעירים לשמור בבית. - כמה בחבורה – לאילת לא נוסעים לבד, נוסעים ביחד
הסיכוי שדברים יצאו משליטה, והמהירות שבה זה יקרה, עולים ככל שיש יותר בני נוער בחבורה. לנסוע בקבוצה קטנה של שלושה-ארבעה חברים קרובים זאת חוויה בטוחה יותר. כדאי לבדוק עם מי הם נוסעים, אם אנחנו מכירים את החברים האלו, אם פגשנו אותם בעבר, ואם לא – להתעקש לפגוש, ולדבר גם עם ההורים שלהם.
שיהיו ביחד|צילום: shutterstock - כמה זמן
השעמום עולה ומתגבר ככל שהימים באילת מתארכים. מתחזק הצורך למצוא משהו חדש ומעניין לעשות, להתחבר עם בני נוער שאנחנו לא מכירים, ללכת למסיבה חדשה שאנחנו לא בטוחים לגמרי אם היא מתאימה לנו. נסיעה קצרה יותר, של שלושה ימים (לדוגמה), שומרת על גבולות יותר ברורים, במיוחד אם מדובר בנסיעה ראשונה. - בגרות ואחריות
אתם מכירים את המתבגר/ת שלכם. עמוק בבטן אתם יודעים אם הם מגיבים ברוגע או בכעס לאירועים לא צפויים, אם יש להם נטייה להילחץ מאחרים ולהסכים לפעילות גם אם לא בא להם. ככל שנער/ה מפגינים יותר בגרות ואחריות, יותר קור רוח ושליטה עצמית, כך סביר שהנסיעה תהיה עבורם חוויה חיובית.
ההחלטה אם להרשות למתבגר/ת לנסוע היא לא פשוטה, וכדאי ללכת עם תחושת הבטן שלנו. אם החלטנו להרשות את הנסיעה - כדאי לקבוע עם המתבגרים שלנו כללים, כמו שיחת טלפון יומית ולמי מתקשרים אם צריך עזרה. נרצה להזכיר להם שאנחנו רוצים שייהנו, וסומכים עליהם לעשות בחירות נכונות: לשתות במידה ולא להתנסות בסמים. חשוב לשמור פרטים מלאים של מקום הלינה, וכדאי להיות בקשר עם ההורים של המתבגרים האחרים שנסעו ביחד. חלק גדול מבני הנוער יזכרו את הנסיעה הזאת לכל החיים – נרצה לעזור להם להפוך את הנסיעה לזיכרון מתוק.
אלפי גלברד הוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה (MA), מנחה סדנאות והרצאות למיניות והתבגרות בריאה.