זה לא סוד שבעשורים האחרונים חלה עליה חדה במספר הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ילדים רבים לוקחים ריטלין שאומנם מקל עליהם ומאפשר תפקוד טוב יותר בבית הספר, אך כמו לכל תרופה כימית, לריטלין ודומיו יש תופעות לוואי.
מחקרים רבים מראים שלאורח החיים יש קשר ישיר להתפתחות של הפרעת קשב וריכוז, לפני שממהרים לקחת תרופות כדאי לשקול קודם כל כמה שינויים באורח החיים, תתפלאו לגלות שאפשר להחזיר את יכולת ההקשבה והריכוז.
המוח שלנו הוא איבר גמיש, אפשר לחולל בו שינוי בכל גיל, על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים. הורים רבים מרגישים צורך מידי לתקן את הפרעת הקשב, החיים האינטנסיביים כופים על כולם "ליישר קו", אבל עם סבלנות והתמדה הם יוכלו לעזור לילדים ועל הדרך גם לחזק את הקשר ביניהם, מכיוון שנדרשת לשם כך עבודת צוות של ההורים עם הילדים.
מה עושים? מלמדים את הילדים לקחת נשימה עמוקה, הכוונה לנשימה שממלאת את הריאות, אפילו במאמץ מסוים, להבדיל מהנשימה הרדודה שכולנו מורגלים בה ביום יום. ממלאים את הריאות גם מהבטן וגם מבית החזה.
האפקט של הנשימות העמוקות מגובה בהסבר מדעי: הנשימות העמוקות האלה גורמות באופן אוטומטי להפעלה של מערכת העצבים האחראית על הרוגע, ובמצב הזה יכולת הלמידה, החשיבה, והזיכרון משתפרים בהרבה.
חשוב להקפיד על תרגול יומיומי של הנשימות, מכיוון שהתרגול היומיומי יביא להתחזקות מערכת העצבים המרגיעה. אפשר בהחלט להסתכל על זה כעל חדר כושר למערכת העצבית המרגיעה. ככל שתתמידו כך הרוגע ילך ויתחזק, וכך גם היכולת של הילד להתרכז וללמוד יגדל.
איך לתרגל: לשבת על כיסא נוח, בעיניים עצומות, ופשוט לנשום נשימות עמוקות ומלאות בהן ממלאים את הריאות הכי הרבה שניתן. חשוב להרגיש את בית החזה מתרומם ומתרחב. מומלץ לשים טיימר לזמן התרגול, כדי לשחרר אתכם מהפיקוח על הזמן. כך תוכלו להיות עם מלוא תשומת הלב לתרגול הנשימות.
תרגול יומיומי של הנשימות העמוקות-מלאות, 20-30 דקות ביום, ישפר את יכולות הלמידה והזיכרון הן שלכם והן של הילד שלכם. ניתן לחלק את התרגול לפעמיים של 10-15 דקות, או לעשות אותו בפעם אחת. גם אם תתרגלו את הנשימות רק כמה דקות ביום, עדיין יתחולל שיפור, אך השיפור יהיה איטי וקטן יותר. וכמובן שאפשר ומומלץ לנשום עמוק במהלך היום תוך כדי הפעילות היומיות שלכם.
ואם תתרגלו את הנשימות ביחד עם הילד שלכם, אז הרווח כפול: גם תשפרו את הרוגע ויכולת הלמידה של הילד (ושלכם), וגם הדבר יתרום לקשר שלכם עם ילדכם וייצור קירבה בינכם. מחקרים מראים שבין אנשים שמתרגלים יחד מדיטציה נוצרת קירבה רגשית עמוקה.
כהורים, יש לכם השפעה עצומה על הילדים שלכם. אתם יכולים להכניס את תרגול הנשימות כבר מגיל צעיר, והדבר יהפוך לחלק מאורח החיים של ילדכם, בדיוק כמו צחצוח השיניים. בכך תעניקו מתנה גדולה לילד שלכם שתשמש אותו לאורך חייו.
הנשימה היא דבר מאוד ראשוני ועוצמתי. ללמד את ילדכם לנשום נכון ישנה את החיים שלהם בהרבה מובנים. לצד תרגול הנשימות חשוב לתת דגש על היבטים נוספים באורח החיים:
תזונה: חומרים רבים הנמצאים במזון מתועש הוכחו כקשורים להפרעות קשב וריכוז. מבין חומרים אלה נמצאים חומרי שימור כגון פוספטים, סולפיטים וחומצה בנזואית, וצבעי מאכל. החומרים האלה נמצאים בכל המזונות המעובדים הנמצאים על המדפים בסופרים. סוכר לבן, הנמצא אף הוא במרבית המזונות המעובדים, תורם אף הוא לאי שקט וקושי במיקוד. חלב ומוצריו נמצאו אף הם כקשורים ומגבירים הפרעות קשב וריכוז. בנוסף, נמצא כי חסרים בוויטמינים ומינרלים מסוימים תורם אף הוא ליצירת קשיי קשב וריכוז.
מה עושים: עוברים לתזונה המבוססת על מזון טבעי יותר ובלתי מעובד, עם הרבה ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות, כמו כן מוסיפים באופן יומיומי מולטי-ויטמין ממקור טבעי.
פעילות גופנית: הגוף שלנו נועד להיות בתנועה, אך בעולמנו המודרני, הילדים עשויים לבלות את מרבית היום בישיבה – בבית הספר, ואחר כך בבית מול מסכים. פעילות גופנית גורמת לשחרור של חומרים בגוף ובמוח, למשל דופמין וסרוטונין, אשר מסייעים ליצירת רוגע ותחושה טובה, ואף משפרים את יכולת הלמידה במוח. מחקרים הראו שפעילות גופנית קבועה משפרת דרמטית את מצבם של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.
מה עושים: פעילות גופנית יומיומית עשויה לחולל שינוי ומהפך בחיי הילדים. מומלץ לרשום את הילדים לחוג ספורט כלשהו, לעודד אותם לשחק בחוץ עם החברים, או לעשות איתם פעילות גופנית כלשהי, וזה עשוי גם לשפר את הקשר שלכם עם הילדים.
מסכי מחשב, סלולרי, טלוויזיה: בשנים האחרונות, עם העלייה הגדולה בכמות וזמינות הטלפונים החכמים, המסך הולך איתנו לכל מקום, וחלק מהילדים מבלה שעות רבות מהיום צמוד למסך. מחקרים מצביעים שצפייה מרובה במסכים מעלה את הסיכון להתפתחות הפרעת קשב וריכוז.
מה עושים: שמים גבולות ומצמצמים את שעות המסך אצל הילדים וגם אצלכם ההורים. זה דורש להיות אסרטיביים, במיוחד לאחר שכבר נוצר ההרגל, אך המאמץ ישתלם הרבה מעבר לשיפור יכולת הריכוז של הילד.
כל השינויים האלו ישפיעו לטובה לא רק על הילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז, אלא ישפרו את התפקוד של כל בני המשפחה ואת הקשר ביניכם.
הכותב הוא פסיכולוג קליני וד"ר לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן. בימים אלה רואה אור ספרו הרביעי: "לחיות מתוך רוגע – המדריך המלא לשחרור מלחץ וחרדה"