אנו שומעים בתקשורת עוד ועוד על סוגיית גירוש הפליטים. מדובר בנושא חם שלא יורד מהכותרות, ומשפיע, מן הסתם, בעיקר על הקהילה הזו. אלו ימים סוערים בדרום תל אביב, ומי שחשים בכך יותר מכל הם הפגיעים והחלשים ביותר: הילדים. 17 תינוקות מתו במחסני הילדים בשש השנים האחרונות כתוצאה מהתנאים הקשים והתזונה הלא מספקת, אך המצב הוחרף לאחרונה. אליפלט, עמותת מתנדבים המסייעת ליותר מ-1,000 תינוקות וילדים רכים מקהילת מבקשי המקלט, מגייסת בימים אלה כספים מאזרחים דואגים על מנת למנוע את המוות הבא.
מאז נחקק חוק הפיקדון המאלץ את ההורים להפקיד 20 אחוזים ממשכורתם הדלה, רבים מהם אינם מסוגלים עוד לספק מזון בסיסי לילדיהם. כבר שלושה חודשים שמתנדבי אליפלט מספקים מדי שבוע מזון חיוני לאלף תינוקות וילדים ולעשרות משפחות במצוקה, ובעיקר תחליפי חלב אם וחיתולים, אורז ופסטה ומוצרים בסיסיים. המזון נרכש בעזרת תרומות כספיות המגיעות מהציבור או נתרם מחברות, מיישובים ברחבי הארץ, מגנים ובתי ספר אשר התגייסו לסייע.
אליפלט, עמותה א-פוליטית שזכתה על פעילותה הענפה לסיוע הומניטרי ורפואי באות הנשיא למתנדב, בפרס זכויות האדם של הרפובליקה הצרפתית ובפרס יגאל אלון למעשה מופת אזרחי-חלוצי, העלתה בעקבות המשבר קמפיין לגיוס תרומות חירום. האווירה בגנים, כך מספרת מנכ״לית העמותה, יעל גבירץ, קשה. ״הצוותים החינוכיים בגנים ובבתי הספר מדווחים על עלייה דרמטית של ביטויי חרדה ולחץ בקרב הילדים: סיוטים והשתנה במיטה, גילויי אלימות, אילמות סלקטיבית ועוד. הילדים חשופים מאוד לפשיטות ולמעצרים שמבצעת משטרת ההגירה, לקרובי משפחה שנעצרים, לפעמים מדובר בבן זוג של האם שלמעשה מגדל את הילדים כבר שנים, גם אבות נעצרים מכיוון שלא הצליחו להירשם כאבות בגלל הקשיים שמערים משרד הפנים,״ היא מספרת. ״במטרה לספק יותר הגנה להורים צייד קמפוס ביאליק רוגוזין את תלמידי ביה"ס והגנים במכתבים עם שמות הוריהם. הקטנים הגיעו עם המכתבים למועדוניות שלנו מאוד מבוהלים ועם שאלות קשות האם יגרשו אותם והאם יהרגו אותם. הם מאוד חשופים בקהילה לסרטוני זוועה של מה שמתרחש באפריקה לפליטים. ילדים קטנים נאלצים ׳לבלות׳ שעות ארוכות מאישון לילה, בגשם ובקור עם האמהות בתורים האינסופיים לחידוש הויזות, הם חשופים מאוד להטרדות מאיימות ולקללות ברחוב ובגינה הציבורית מצד פעילים התומכים בגירוש, המצביעים גם על אוטובוסים שעוברים ברחוב ואומרים להם שאלה אוטובוסים שבאו לקחת אותם לכלא ולגירוש. המתח ואי הוודאות במשפחות עצום והילדים סופגים אותו. המצוקה שלהם גלויה ומאוד כואב לצפות בה.״
״במועדוניות הטיפוליות שלנו שוהים הילדים הפגיעים ביותר,״ מוסיפה גבירץ. ״ילדים שאובחנו בבייביסיטרים כסובלים מעיכוב התפתחותי, מצוקות רגשיות וכלכליות זוכים בחינם במסגרת מגוננת ומפתחת ומטופלים רגשית בחדר טיפולים של העמותה על ידי פסיכולוגיות מתנדבות. לאחרונה נאלצנו להתקין במועדוניות מערכת מצלמות, תאורה ונעילה חשמלית בשל ההתנכלויות הרבות: שפיכת דבק במנעולים, שפיכת אשפה, צעקות מעליבות. מרבית הילדים נולדו בת"א ודוברים רק עברית. זה העולם היחיד שהם מכירים. הם מלאי חרדה ממה שיקרה להם אם יגורשו. בת"א יש 4,500 תינוקות ועד גיל 6 בני קהילת מבקשי המקלט. חלק מהילדים מגיל 6 ומעלה חוו את מחנות העינויים בסיני, הרג ואונס של בני משפחה קרובים, כלא בלוב ועוד. יש במועדונית ילד בן 8 שכף רגלו רוסקה במחנה עינויים בסיני כשהיה בן שנתיים ועד היום כל מגע בכף הרגל המעוותת גורם לו כאבים קשים. אנחנו רואים ילדים שלא זכו לילדות, וכעת מתמודדים גם עם רעב ורדיפה ואיום הגירוש.״
גבירץ מדווחת על התגייסות עצומה ומרגשת למען הילדים בחודשים האחרונים. ״ההתגייסות באה מכל רחבי הארץ, מכל הגילאים, מבודדים וגם מחברות. יש עליה חדה במספר הפניות להתנדבות בעמותה, יש התגייסות גדולה לסיוע בתרומות כסף למזון ובאיסוף מוצרי המזון הדרושים לנו,״ היא אומרת. ״קמפיין החירום שלנו זוכה לא רק לתרומות אלא גם לדברים מחזקים שהתורמים כותבים לנו. אנחנו רואים את הישראליות במיטבה: אחריות, אהבה, מסירות, יצירתיות. מאוד בולטת ונוגעת ללב ההתגייסות הגדולה של ילדים ובני נוער למען הילדים שלנו.״