מחקר חדש של איגוד הרופאים הקנדי מצא כי הורים רבים נותנים תרופות על מנת לייצר שנת לילה רציפה לילדיהם ולעצמם: מתרופה משככת כאבים ועד תוסף הורמון. בישראל, אנחנו שמחים לדווח, המצב מעודד יותר
נטעלי גבירץ | mako | פורסם 06:05 06.01.16
נעשה הכול למען שינה טובה? תלוי את מי שואלים|צילום: jupiter imagesשינה היא פחות או יותר הדבר הכי נחשק וחמקמק בשנים הראשונות של גידול ילדים, ולהורים יש תחושה מתמדת שאילו רק היו ישנים בלילה הכל היה נראה אחרת. הורים מוכנים לעשות כמעט הכל על מנת שהילדים ילכו לישון, ומנסים שיטות שונות ומשונות, מתייעצים עם מומחים ויועצות שינה, ועדיין מוצאים את עצמם לא מעט פעמים ישנים על השטיח, עם יד אחת בתוך העריסה. מחקר חדש של איגוד הרופאים הקנדי מגלה שלמרות תחושת הבדידות שבלהיות ער בארבע בבוקר לצד ילד סרבן, שבעים אחוזים מהילדים מתקשים לישון, וכשליש מההורים של הילדים האלה מודים כי על מנת להתמודד עם הנושא, הם נותנים להם תוספים ותרופות מסוגים שונים.
הסימום הקל הזה של ילדים למען יתנמנמו נעשה פופולרי יותר ויותר, ומתחלק לשתי קבוצות עיקריות: הראשונים הם אלה הנותנים לילדיהם מלטונין, תוסף של הורמון המופרש בגוף מהבלוטה האחראית על בקרת מחזורי השינה. התוסף אפקטיבי למדי, ונהוג לתת אותו לסובלים מאינסומניה וגם לילדים עם בעיות כמו אפילפסיה, אבל אין מחקרים ארוכי טווח על השפעותיו על ילדים, כך שמדובר בסיכון משמעותי, והרפואה מזהירה משימוש כזה מצד הורים. בארה״ב וקנדה התוסף נמכר ללא מרשם בעוד שבישראל הוא מחייב מרשם . הקבוצה השנייה היא זו שנותנת לילדים תרופות משככות כאבים על בסיס פרצטמול כמו אקמול.
וונדי הול, חוקרת מאוניברסיטת קולומביה הבריטי ומומחית בשנת ילדים שעמדה בראש צוות החוקרים, אינה מופתעת מהתוצאות. ״אני חושבת שזהו רק קצה הקרחון״, היא אומרת. ״יש לנו הרבה מחקרים שקושרים בין מחסור בשינה לבין בעיות התנהגות, קשיי למידה ועליה בהשמנה. במסגרת המחקר החדש בדקנו 350 ילדים שהגיעו למיון ילדים מסיבות אחרות, שאינן מחסור בשינה. התוצאות מראות ש-80 אחוזים מהילדים בעלי מחלות הרקע סובלים מבעיות שינה, ו-70 אחוז מהילדים הבריאים. שליש בערך מהילדים המתקשים לישון מקבלים מההורים מלטונין, אנטיהיסטמינים או משככי כאבים. מחקרים חדשים טוענים שהחשיפה הגדולה למסכים היא שמשבשת את השינה כי היא יוצרת מחסור במלטונין, שאמור להיות מופרש בלילה, כשהאורות כבים. אני מבינה למה ההורים מסיקים שצריך לתת לילדיהם תוספת של ההורמון".
בישראל, אנחנו שמחים לבשר, היד קשה בהרבה על ההדק|צילום: אימג'בנק / Thinkstock, מערכת מאקו הורים״הורים מחפשים פתרונות קסם", אומרת הול. ״שום דבר בחיים לא מגיע בחינם, אם נותנים לילד תרופה באופן קבוע יהיו לכך תופעות לוואי. ה-FDA לא ממליץ על אף אחת מהתרופות האלה עבור ילדים, ואין כאן שליטה במינונים, ההורים נותנים כמה שעולה על דעתם. הורים לא יזדקקו לחפש פתרונות קסם חיצוניים אם ידבקו בכללי שינה פשוטים. יש כמה טעויות שהורים עושים. למשל: להשכיב את הילד לישון במקום אחד ואז להעביר אותו, לא לייצר טקס שינה ושיגרת שינה קבועה בבית, להשכיב את הילד לישון אחרי תשע בערב ולתת לילד בקבוק לפני השינה, מה שמחבר בין אוכל לשינה, ויגרום להתעוררויות באמצע הלילה, שהילד לא יוכל לחזור לישון מהן בעצמו, אלא רק בעזרת הבקבוק״.
ומה בישראל? בשורה טובה. יועצת השינה זהר פורת מדווחת שהמצב אצלנו נראה אחרת. ״מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו באופן ישיר, בקרב הורים שאני מלווה או בקרב מכריי. להפך, התחושה שלי היא שהאצבע בכלל לא קלה על ההדק כששוקלים אם לתת משככי כאבים גם במקרים של חום או כאבי שיניים, אז על אחת כמה וכמה לא נתקלתי במקרים בהם הורים יתנו תרופה לצורך הקלה על השינה, שלא לצורך. לגבי מלטונין, זו תרופת מרשם שצריכה להינתן ע"י רופא במקרים בהם אובחנה הפרעת שינה, ולא במקרה של קושי על בסיס התנהגותי״.
