הפרעת קשב מאובחנת ברוב המקרים בהקשר של לימודים. מכאן באים הורים לידי מחשבה מוטעית כי החופש הגדול הוא גם חופש מטיפול. לעמדה שגויה זו מצטרפת ההנחה שבימי חופש מלימודים מוטב להפסיק את הטיפול התרופתי, וזאת כדי לאפשר לגוף "להתנקות". הוסיפו לכך את התקווה שאפשר להתמודד עם ההפרעה גם ללא תרופות, וקיבלתם מיתוס שראוי לנפצו.
הפרעת קשב מפריעה גם בחופש, וכן כמו טיפולים רבים אחרים, גם הטיפול בה צריך להיות רציף. הפרעת הקשב אינה רק הפרעה לרכישת ידע בבית הספר אלא גם הפרעה להתמדה בעיסוקים אחרים. ובחופש הגדול, כשהשעמום אורב, נידונים בעקבותיו חיי הבית למשבר אחר משבר. הילד משתעמם, מתרוצץ, לא מסתדר עם חברים או עם בני משפחה, אינו מסוגל להיענות לכללי המשחק והתור, נקלע לתגרות ידיים, נפגע ופוגע, חש דחוי. נוצרת לו תדמית של ילד בעייתי בעיני עצמו ובעיני אחרים והוא מפתח רגשי נחיתות.
תרופות הן החלק העיקרי בטיפול בהפרעת קשב, וכאמור, אין להפסיקן בחופש הגדול. כשהילד נוטל את תרופותיו הוא חש טוב יותר, הוא מבין כי הוא מסוגל לכוון את מעשיו ולהתמיד בהם, יחסיו עם החברים והמשפחה משתפרים – הוא נהנה מהם והם נהנים ממנו, וכך משתפר גם הדימוי העצמי שלו. אבל החופש הגדול מציב דרישות נוספות לטיפול וזאת עקב העדר שיגרה. בזמן הלימודים מתקיימת שיגרה, מה שאין כן בחופש. חשוב אפוא ליצור מעין שיגרה של החופש הגדול אשר מצד אחד תסמן גבולות ברורים בתחומים שונים של התנהלות הבית ומצד שני לא תחסום את האפשרויות החווייתיות הבולטות שהן בשר מבשרו של החופש הגדול.
את השגרה אפשר לעצב על ידי יצירת לוח זמנים ורשימת כללי התנהגות של עשה ואל תעשה. שני ה"מסמכים" הללו ייכתבו בשיתוף פעולה עם הילד ומתוך דאגה לכך שהוא יבין את כולם. רצוי לשבץ בלוחות פעילויות משפחתיות כגון משחקי מחשבה או תחפושות ופעילות ספורטיבית. מידי פעם כדאי לקרוא בצוותא את הלוחות ולציין הצלחות וחריגות. העקביות בשמירה על הגבולות חשובה במיוחד. בחופשת הקיץ הלילות והימים עלולים להתהפך, והילדים יכולים להישאר ערים עד השעות הקטנות של הלילה ולהתעורר רק לקראת שעות הצהריים, אך למעשה עבור ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז רצוי מאוד לשמור על זמני ההשכבה והשכמה. סטייה משעות אלו עלולה לגרום לתפקוד לקוי של הילדים.
לעיתים מתגלות, דווקא בימי החופש, תופעות לוואי לתרופות השוטפות. במקרה כזה מוטב להתייעץ עם הרופא המטפל. לרשותו מגוון אמצעים הוא יכול לכוון למינון אחר מאותה תרופה או להפנות לתרופה אחרת כמו ויואנס, קונצרטה, פוקלין או ריטלין. החופש הגדול הוא גם הזדמנות טובה לבחון את הצרכים המשתנים של הילד או הילדה המתבגרים ולהתאים להם את הטיפול הנכון ביותר עבורם ביותר טיפול קצר טווח או ארוך טווח.
חשוב לציין שיש ילדים עם הפרעת קשב שלא יזדקקו לטיפול תרופתי בחופשת הקיץ. מדובר בילדים ללא קשיים חברתיים וללא התנהגות מתריסה אשר עשויה לגרור תגובות שליליות ושוב פגיעה בדימוי העצמי.
הכותב הוא ד"ר אריה אשכנזי, מומחה לנוירולוגית ילדים ורפואת ילדים, לשעבר סגן מנהלת המכון להתפתחות הילד ע"ש ויינברג, בי"ח לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא. מנהל יחידה נוירו התפתחותית בקופ'ח לאומית. מנהל מרכז נועם לנוירולוגיה פסיכולוגיה ודידקטיקה ברעננה.