בין 15-5 אחוזים מהילדים סובלים מ"הפרעות קשב וריכוז" - הפרעה נוירו-התפתחותית שעלולה לפגוע בתפקוד שלהם במגוון תחומים. לרוב הטיפול כולל בתוכו שימוש בריטלין.האם טיפול בריטלין הוא באמת הפתרון הטוב והיעיל ביותר לבעיה? מה היתרונות, החסרונות והאם קיימים תחליפים ראויים?
ובכן, לפני שנדבר על הטיפול, בואו ננסה להבין מעט יותר על התופעה. ד"ר עידית פוזנר, מומחית בנוירולוגית ילדים ב"כללית", מחוז שרון שומרון, מציעה לנסות ולדמיין מערכת בקרת רמזורים שאינה מתפקדת: "במצב כזה התנועה יכולה לזרום באופן בלתי מבוקר או להאט באופן משמעותי. וזה בדיוק מה שקורה אצל ילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז - מערכת הבקרה שלהם, האמונה על הפעולות המוחיות, אינה פועלת כראוי, מה שגורם להם לפעול באימפולסיביות יתר, בהיפראקטיביות, או לחלופין – להאט ולעצור". לדבריה, בפועל, העניין עשוי להתבטא במגוון תסמינים בתחום הקשב, ההיפראקטיביות או האימפולסיביות: "ילד שהקשב שלו נמוך למשל, יכול להתקשות בריכוז לאורך זמן, וגם יוסח בקלות ע"י רעש או יתקשה בארגון ובמעקב אחר מטלות. לעומת זאת, ילדים היפראקטיביים שרויים באי שקט תמידי ובתנועה בלתי פוסקת. ילד אימפולסיבי עשוי להתפרץ באמצע שיחה או 'לפלוט' תשובות לשאלה לפני שהספיק לחשוב על עליה".
כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
"באופן כללי, ההפרעה מאובחנת כבר מגיל 4, אך לעיתים מבחינים בסימפטומים רק לקראת בית הספר, ולפעמים אף בגיל מאוחר יותר. האבחון מתבצע על פי קריטריונים שונים שאנשי מקצוע כגון נוירולוגים, פסיכיאטרים או פסיכולוגים יודעים לאתר ולזהות.
מתי כדאי לשקול טיפול תרופתי?
"ראשית, חשוב לציין כי לא כל מקרה של קשיי קשב וריכוז אכן מחייב טיפול. ילדים רבים שסובלים מקשיים אלה מסוגלים להסתדר ולהתנהל בחיים ללא סיוע תרופתי. הבעיה מוגדרת כהפרעה כאשר נגרמת פגיעה בתפקוד בתחום הרגשי, הלימודי או החברתי – ובמקרה כזה בהחלט כדאי לשקול טיפול. לעומת זאת, אם המורה מתלוננת על כך שהילד מפטפט, זו לא סיבה מספיק טובה להתחיל בטיפול".
ד"ר פוזנר מציינת שהתרופה היא רק היבט אחד שעליו מתבסס הטיפול. היבט נוסף כולל התערבויות טיפוליות, כגון הדרכות מתאימות להורים, ריפוי בעיסוק וסיוע לילד בקשיים אחרים המלווים אותו.
לדבריה, ריטלין היא למעשה רק אחת מתוך קבוצה של מספר תרופות סימולטניות, שמשפיעות על תפקוד המוח בקרב ילדים. תרופות אלה אמנם אינן "מרפאות", אך הן יעילות מאוד בהשפעתן על אזור הבקרה הלא מתפקד במוח, באמצעות תגבור של דופמין – נוירוטרנסמיטר המשפיע על הפעולות המוחיות. לעיתים רבות תרופות אלה משפרות באורח פלא את תפקוד הילד, כל עוד הוא ממשיך ליטול אותן. "אמנם ריטלין היא תרופה שמשפיעה למשך 4-5 שעות אבל תרופות חדשניות יותר מאפשרות טיפול אפקטיבי למשך 12 שעות. כיוון שתרופה זו מלווה כאמור בתופעות לוואי, לא לכל ילד יתאים טיפול למספר רב של שעות", היא מציינת.
אילו תופעות לוואי עלולות להופיע עקב טיפול תרופתי?
"תופעות הלוואי בגין שימוש בתרופות כמו ריטלין כלל אינן נדירות. אמנם לתרופות אלה אין כל השפעה מזיקה ישירה על הגוף, אך הן בהחלט עשויות להיות לא נעימות. בין הבולטות והמוכרות שבהן: תיאבון ירוד, קשיים בהירדמות ובשינה והיעדר שמחת חיים. כמו כן הילד עשוי לחוות בחילות, כאבי בטן ו'טיקים' – כל אלה חולפים. לפיכך, חשוב לבדוק בזהירות כיצד הילד מגיב לטיפול ולבצע מעקב רציף".
הברירה הטבעית
היות שטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז לעיתים רבות מלווה בתופעות לוואי כאמור, תמיד אפשר לשקול טיפול מסוג טבעי. "טיפול כזה מותאם באופן אישי להפרעות הקשב והריכוז והוא עשוי להפחית את מינון התרופות אצל חלק מהילדים, ולעיתים אף לחסוך אותו לחלוטין", מציינת אורטל ברובין-חן, רכזת תחום הנטורופתיה ב"כללית רפואה משלימה".
עם זאת היא מבהירה: "חשוב להבין שאף פתרון טבעי לא מעניק אפקט מדויק ומיידי כמו ריטלין או תרופות דומות אחרות. לכן, אני חושבת שקל יותר להתחיל מפתרון טבעי, ואם הוא לא עובד – לשקול טיפול תרופתי. כמובן שאפשר לנסות לעבור לטיפול טבעי גם אחרי שמתנסים בטיפול תרופתי, אך לרוב הדבר מאתגר יותר ודורש התאמת תוכנית טיפול הדרגתית ומובנית מאוד".
ברובין-חן מציינת שמחקרים רבים מעידים על הקשר בין תזונה עתירת סוכרים ופחמימות ריקות לבין עלייה בשכיחות הפרעות קשב וריכוז. "בשלב הראשון אני ממליצה לבנות תוכנית טיפול הדרגתית שהילד יכול לעמוד בה, לפיה הוא ייפרד או לפחות יפחית באופן משמעותי את צריכת הסוכרים הפשוטים והפחמימות הריקות. לצד שינוי זה, מומלץ להגביר את צריכת הירקות, הפירות, האגוזים ובמקביל להגביר את העיסוק בפעילות גופנית, דבר שהוכח כמשפר את יכולות הריכוז ומפחית תזזיתיות".
"בנוסף, חשוב לציין כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שצרכו אומגה 3, הראו שיפור ניכר בתפקוד ובאיכות החיים במחקרים שנערכו בנושא. כמו כן אפשר גם ליטול תוסף 'פוספודיל סרין', שעוזר בבניית קרום התאים במוח ונמצא כיעיל בשיפור תסמיני קשב וריכוז.
לצד כל אלה, סביבת למידה חוקרת, המאפשרת תזוזה נמצאה כאפקטיביים בטיפול בהפרעות קשב וריכוז. לדוגמה - כיתות שמשולבים בהן שולחנות עמידה שמאפשרים לתלמידים לעמוד, או דוושות אופניים המאפשרות להם לפדל ללא הפרעה למהלך השיעור".
"אין תחליף לגישה הורית מכילה וסבלנית"
"טיפול תרופתי בהחלט יכול לסייע לילד שסובל מבעיות קשב וריכוז ומתקשה לתפקד בתחומים שונים בחייו. עם זאת, יש להביא בחשבון שטיפול כזה לעיתים כרוך בתופעות לוואי. לכן, אם אכן נראה שהבעיה מפריעה לילד ופוגעת בתפקודו, יש לפנות לאבחון כדי לנסות למצוא את הטיפול הטוב והמומלץ ביותר עבורו בהתאם לשיקולי עלות מול תועלת", ממליצה ד"ר פוזנר לסיום. בהזדמנות, היא פונה במסר חשוב להורים: "כדאי להבין שטיפול תרופתי, טוב ויעיל ככל שיהיה, אינו יכול להחליף את גישה הורית סבלנית, חמה ומקבלת כלפי הילד. הורים צריכים להבין את הקשי של הילד ולנסות לעזור לו. פעמים רבות בעיית קשב וריכוז מתלווה לבעיה אחרת כמו לקות למידה, בעיות רגשיות או קשיים בתקשורת. ילד שלא יזכה לתמיכה יתקשה מאוד להתמודד עם העומס הנפשי המוטל עליו".