"מי צריך את אראלה? כבר זכיתי", אומרת בהכרת תודה עדי אדרי, 34, אמא למיקה דיסקין, בת שנה וחצי שמתמודדת כבר ארבעה חודשים עם סרטן אלים וטיפולים קשים. "ילדתי את מיקה בשיא הקורונה, זאת הייתה חוויה מטורפת, מורכבת, מלאה בפחדים, היא מספרת, "אבל שום דבר לא הכין אותי להתמודדות שאנחנו עוברים בחודשים האחרונים".
החל מיום ראשון התמלאו הרשתות החברתיות בפרסומים שונים. #עד_השמיים_בשבילה הוא ההאשטג שבחרו הוריה, עדי ותומר מתל אביב, לקמפיין למימון הטיפולים והשהייה של המשפחה בארצות הברית.
"גם הדרך לניצחון תהיה טובה"
הכול התחיל כשמיקה חזרה חולה מהגן, קצת חום, קצת שיעול, לא משהו דרמטי. "אני לא יודעת אפילו למה התעקשתי שתומר ייקח אותה לרופאה", מספרת עדי, "הרופאה בדקה אותה ומיד אמרה שהיא מרגישה משהו בבטן שלה ושצריך ללכת למיון. בדיעבד, זה היה הרגע שבו השתנו לנו החיים. עשו למיקה את כל הבדיקות בעולם. אני זוכרת שהסתכלתי על הגורה הקטנה שלי כשאני מלאה בפחד ובעצב ובדאגה מכל הצינורות שמחוברים אליה, והיא – היא מיקה. צוחקת, מחייכת, משחקת, אומרת שלום ותודה לכל מי שנכנס לחדר לטפל בה. תינוקת בת שנה וחצי. מה היא יודעת שאני לא? וזה היה הרגע שבו החלטתי שאני לא בוכה יותר. היא מחייכת וככה גם אני. והבטחתי לעצמי ולה באותה השנייה להמשיך לעשות הכול כדי לרפא אותה אבל לשמוח ולצחוק תוך כדי וגם לגרום לה להישאר כמו שהיא, שמחה וחייכנית, לא משנה כמה תלאות עוד מחכות לנו בדרך. אני יודעת שננצח! אבל גם הדרך לניצחון תהיה טובה".
מה בדיוק גילו בבדיקות?
"מהר מאוד הבינו שלמיקה יש גוש בגודל של 13 סנטימטרים. בבטן הקטנה של ילדה ששוקלת 9 קילו, למצוא דבר כזה זה באמת מאוד מפחיד ודרמטי. ואני מודה שגם אז לא חשבתי לרגע שמדובר בסרטן. אחרי הביופסיה כבר לא היה ספק. ומאז אנחנו במלחמה מול הסרטן האלים והעקשן הזה. עוד לא הצלחתי להבין בכלל איך כל המילים הגדולות והמפחידות האלה קשורות לתינוקת שלי, אבל אנחנו חייבים להציל אותה".
"אני זוכרת שהסתכלתי על הגורה הקטנה שלי כשאני מלאה בפחד ובעצב ובדאגה מכל הצינורות שמחוברים אליה, והיא – היא מיקה. צוחקת, מחייכת, משחקת, אומרת שלום ותודה לכל מי שנכנס לחדר לטפל בה. תינוקת בת שנה וחצי. מה היא יודעת שאני לא?"
"מאז שהתגלה הסרטן אני במצב מלחמה"
הקורונה העניקה למשפחה את הילדה המתוקה, אך גם גרמה לכך שתומר נאלץ לסגור את העסק שלו. "כבר ארבעה חודשים אני מרגיש שאני ממנכל את המשרה הכי חשובה שלי בחיים – להציל את מיקה, התינוקת המתוקה שלי", הוא אומר, "ועכשיו אנחנו יוצאים למסע של חיינו, ואנחנו בטוחים שנחזור ממנו מנצחים. כשמיקה נולדה לא ידעתי איך אצליח גם להתמודד עם העסק שלי וגם לגדל תינוקת קטנה. לא עזבתי אותה לרגע, 24/7 – מיקה ואני. מאז שהתגלה הסרטן אני במצב מלחמה. מגייס את גדודי הכוחות וכל תעצומות הנפש שאני יכול ונלחם איתה ביחד. כבר עברנו שמונה סבבים של טיפולים כימותרפיים. מי היה יכול להאמין שתינוקת בת שנה וחצי היא החיילת הכי גיבורה בצבא שלנו. אבל הסרטן הארור שגדל בגוף הקטן שלה עקשן. אז אנחנו יוצאים עכשיו למסע הגדול של החיים".
עכשיו, אחרי שהבדיקות האחרונות הראו שהסרטן עיקש משחשבו, לאחר התייעצות עם רופאים הוחלט בלית ברירה כי הטיפול היחיד שיעזור לה הוא טיפול יקר בארצות הברית. "אנחנו נוסעים עכשיו לניו יורק, למרכז רפואי שמתמחה בסוג הסרטן שיש למיקה. זה הסיכוי הכי טוב שלה לנצח", אומרת עדי, "מיקה עברה כימותרפיה כאן בסוף מרץ, אבל הגוף לא הגיב טוב ולכן שלחנו מסמכים לארצות הברית. הרופאים ביקשו שנגיע מיד. בהתחלה חשבנו אחרי החג, אבל ממש לא – הם ביקשו שנגיע היום. תומר ומיקה כבר שם ואני מצטרפת. אנחנו רק זקוקים לקצת עזרה ואנחנו ננצח".
כדי לתרום למיקה מוזמנים לעמוד "עד השמיים בשבילה"