ועכשיו ילדים, תנוחת נחש

האם הייתם רוצים שבמקום משחק מחניים או ריצת מאה מטר, הילד שלכם יתפתל על מזרון ויתרגל נשימות? שיעורי יוגה בבתי הספר בישראל נשמעים עדיין כמו חלום רחוק, אבל בהודו זה כבר קורה; שר הבריאות ההודי הודיע בסוף השבוע שבכוונתו לחייב בתי ספר במדינה לכלול שיעורי יוגה במערכת הלימודים, במטרה להפחית בעתיד התפתחות של מחלות כמו סוכרת ולחץ דם גבוה.
"אמורים להתקיים דיונים מדעיים רציניים בנושא היוגה", אמר שר הבריאות אנבומאני ראמאדוס, בכנס בנושא הסוכרת בדרום הודו. "בכוונתי להפוך את היוגה למקצוע חובה בבתי הספר החל מהשנה הקרובה".

מחזקת את מערכת החיסון?

על פי דיווחי הפדרציה הבינלאומית לסוכרת, שיעור המחלה בהודו הוא הגבוה ביותר בעולם, כשבשנת 2007 דווח על 41 מיליון חולים, והצפי הוא שבשנת 2025 יהיו בהודו כ-70 מיליון חולים. ההידרדרות הגדולה ביותר נצפית באזורים הכפריים של המדינה. "פעם אנשים היו הולכים לשדות, ושואבים מים מהבאר", אמר ראמאדוס. "היום הם משתמשים בטרקטור, וכשהם חוזרים הביתה הם יושבים מול הטלוויזיה".

האם כדאי לנו ללמוד מההודים? טל רביד, מורה ליוגה שמתמחה בהדרכת ילדים ומלמד יוגה גם בגני ילדים, הוא חסיד גדול של יוגה לילדים. בין היתרונות שהוא מונה – דרך נוספת להביע רגשות, אמצעי לחיזוק הגוף, והזדמנות להשתלבות בקבוצה. "לילדים לא תמיד קל להביע רגשות ותחושות בכלים הוורבליים הרגילים", הוא אומר. "דווקא באמצעות הבעה לא מילולית קל להם הרבה יותר, ובשיעורי יוגה עולים הרבה נושאים שאפשר לעבוד איתם".

הערך הפסיכולוגי ברור, אבל האם יוגה אכן פותרת בעיות בריאותיות?
רביד: "ביוגה עובדים על אזורי גוף שלא עובדים עליהם בספורט רגיל. מדובר במפרקים מסוימים, שרירים, עבודה על איברים פנימיים, וחיזוק מערכת החיסון. היוגה טובה לילדים שסובלים ממחלות כרוניות כמו קשיי התפתחות וגדילה. יש גם עבודה רבה עם נשימה שיש לה חשיבות רבה בחברה שלנו, כשאנחנו לא מבינים כיצד לנשום נכון. כמובן שיוגה מקלה מאוד על מתח פנימי.

יש גם יתרונות חינוכיים

לדברי ד"ר אילני שמואל, מומחה ברפואת משפחה המתמחה במחלת הסוכרת ובשיפור איזון מחלות כרוניות, בכל העולם יש עדויות לכך שהשתתפות בפעילות גופנית, לרבות יוגה, יכולה לדחות ואפילו למנוע הופעת של סוכרת, אם כי לא ידוע על מחקרים בנושא. "כל פעילות גופנית היא טובה, והיא לא חייבת להיות אינטנסיבית, כך שיוגה נשמעת מתאימה בהחלט", אומר ד"ר שמואל. "ידוע גם על קשר בין רוגע נפשי והתפתחות מחלות לב וסוכרת. היוגה גם מומלצת למי שחולה כבר בסוכרת, אז יש לו בעיה לבצע פעילויות כמו ריצה או אימונים בחדר כושר, וכדאי לבחור בפעילות שלא מעלה את הלחץ בבית החזה".

צחי נטר, פסיכולוג התפתחותי ומומחה לגיל הרך, מסכים: "במיוחד במדינה לחוצה כמו שלנו, לימוד שיטות הרגעה הוא מבורך. לאו דווקא שיטות מהמזרח אלא כל תכנית מדיטטיבית ללימוד הרפיה ונשימות. ידוע שהפרעות חרדה והתקפי פאניקה אצל ילדים צעירים – נמצאים בעלייה, והשיטות הללו ידועות ככלי טיפולי מוצלח.
"מחקרים מראים ששיטות להרגעה עצמית עובדות גם מבחינה פיזית; בזכות התפתחות הפסיכו-ביולוגיה (מדע המשלב אלמנטים פסיכולוגיים ונמדד בכלים רפואיים), הלחץ והסטרס הפכו למדידים, והשפעת החרדה על לחץ הדם ידועה. מערכות הגוף נחלשות כשאנחנו בלחץ; המערכת החיסונית, הלבבית ומערכת העיכול - כולן מגיבות לסטרס. כך שכל תכניות ההתערבות בצפון כוללות שיטות נשימה כאלה או אחרות להרגעה עצמית".

ליוגה גם יתרונות חינוכיים. רביד מונה אותם: "התרגול מאפשר קבלת האחר, עבודה בסביבה לא תחרותית, וגם מלמדת על קבלת המגבלות שלנו. למשל, ילד מנסה לעשות תנוחה כלשהי ביוגה ולא כל כך מצליח, אז מדברים איתו איך להתמודד עם זה – האם הוא יחליט להקטין אותה או להיכנס אליה לאט יותר או להתמיד ובסוף יצליח? בנוסף, ישנו חיבור גדול לעולם החי, כי תנוחות רבות קשורות לחיות כמו תנוחת הנחש. לפני שמלמדים את הילדים את התנוחה גם נדבר על הנחש, איך הוא נראה ומה הוא אוכל.
"הילדים רגילים לאטרקציות, ופעילויות רועשות וצבעוניות, והיוגה נוגעת במקומות אחרים כי יש צעדים או תנוחות שחוזרות על עצמם או מרגיעות. יש ילדים שזה מעורר אצלם חוסר נחת, אבל יש כאלה שמתאכזבים כשהשיעור נגמר".

ומה אצלנו? לדברי אברהם זוכמן, מפקח מרכז מקצוע ספורט משרד החינוך, נושא היוגה כבר שולב בתוכנית הלימודים החדשה שפורסמה לפני כשנה וחצי כחלק מהחינוך הגופני, כך שבהחלט יש לכך מקום בבתי הספר, אם כי במסגרת מצומצמת מאוד. "מי שיכול ללמד את זה בבתי ספר אלה רק מורים לחינוך גופני שעברו השתלמות בנושא במסגרת השיעורים שלהם. אנחנו לא מאפשרים למורים מבחוץ להיכנס למערכת. עם זאת, זה צריך להיות באחוז סביר כי יש נושאים רבים שצריך ללמד".
נכון לעכשיו, לא סביר שהיוגה תהפוך לשיעור חובה במערכת. "אם היו לנו שישה-שבעה שיעורי ספורט בשבוע אולי היינו חושבים על זה", אומר זוכמן. "אבל יש גם המון פעילויות אחרות שרבים סבורים שצריכים להיות חלק מהמערכת, ואי אפשר לכל דבר להקציב שיעור שבועי. בנוסף, בשעתיים של חינוך גופני בשבוע ל-40 תלמידים זה יהיה קשה מאוד. כל אחד מוציא אנרגיה בצורה אחרת. למרות זאת, בסיורים בבתי הספר רואים שיש מורים שכן משלבים את היוגה בשיעורים שלהם, ואין צורך לבקש עבור זה אישור מיוחד.
"קיבלנו אפילו דיווחים על מורים שנוהגים לשלב אלמנטים מיוגה בכיתות הלימוד שלהם".