כהורים, בעיקר בתקופות בהן הילדים בבית כל הזמן, אנחנו לא פעם עוצרים ואומרים: מה יהיה? כל הזמן צריך להאכיל אותם! ההכרה המשעשעת הזאת נכונה מסביב לעולם, בתרבויות רבות, בחלקן יש שפע, באחרות מחסור, ובכל אחת התזונה ייחודית ושונה. הצלם גרג סיגל החליט לצאת למסע מסביב לגלובוס ולצלם ילדים כשהם מוקפים בכל המזונות שעומדים להכנס לגופם. השוני התרבותי, מייצר פסיפס מגוון, יפהפה ומעורר תאבון ומחשבה.
לפרוייקט של סיגל, שזוכה להדים בתקשורת, כצפוי, קוראים ה׳דיילי ברד׳. הלחם היומי בעברית, והוא נוגע בנושאים רבים, אחד מהם הוא קיימות. סיגל גילה מהר מאוד שמבחינה תזונתיתת אין קשר בין שפע לבריאות. לפעמים אפילו להפך. הוא מצטט מחקר שנערך לפני 3 שנים באוניברסיטת קיימברידג׳ ומצא כי 9 מתוך 10 המדינות בהן התזונה היא הבריאה ביותר בעולם, נמצאות באפריקה הנכשלת. שם המזון טבעי, מכיל המון ירקות, פירות, אגוזים וירקות שורש. בארה"ב, להבדיל, 60 אחוז מהקלוריות הנצרכות מגיעות ממזון מעובד ורק אחוז בודד מגיע מירקות של ממש.
"הגלובליזציה משנה את היחס שלנו למזון," אומר הצלם. "אני יצאתי למסע עולמי כדי ליצור תמונות של ילגים מוקפים באוכל שלהם, כדי להתמקד בכל ילד ובהרגלי האכילה שלו מגיל צעיר, כדי להראות כמה זה משמעותי. ההרגלים האלה משפיעים על כל החיים. אפשר למצוא בפרוייקט תמונות יפהפיות מסנגל, צרפת, ברזיל, מלזיה, דובאי ועוד, וגם תמונה של בנו הפרטי של סיגאל, האנק, את תזונתו שיפר משמעותית בעקבות הפרוייקט, ומאז הילד אוכל הרבה יותר מזון טבעי וירקות.
סיגל מבקש מכל אחד מהורי משתתפי הפרוייקט לתעד את המזון שהילד אכל במשך שבוע, במדוייק, ואז משחזר את האוכל על פי הכתובים ומסדר אותו יפה סביב הילד כמצע אסתטי וצבעוני. "לפני 40 שנה ילד אחד מכל 40 ילדים היה שמן באופן מסוכן. היום מדובר ב-10 ילדים מתוך 40," הוא מגלה. "מקרי הסוכרת שולשו. תוחלת החיים של האמריקניים יורדת, והכל באשמת קלוריות ריקות. יצאתי לחפש תרבויות בהן האוכל האמיתי עוד לא הוחלף בידי הביג מאק, מקומות בהם ארוחות ביתיות הן מקור לאהבה, תרבות, גאווה ובריאות. שאמא, אבא, סבא או סבתא מערבבים את המזון בסיר, הילדים בריאים יותר."