איך מגלים אוטיזם אצל ילדים? מתברר שהדבר לא פשוט; ממש כמו בסדרה פלפלים צהובים, שהגיבור שעומד במרכזה - ילד מתוק בן חמש - אמנם מתנהג מעט מוזר לפעמים, אך להוריו אין מושג שהוא סובל מהתסמונת.
אוטיזם הוא אחד הדברים שהכי מפחידים הורים טריים משלוש סיבות: הראשונה היא שעל אף הבדיקות המרובות, אי אפשר לאבחן אותו בבדיקות מוקדמות בזמן ההריון. השניה היא שגם לאחר הלידה אין בעצם בדיקה רפואית מכריעה. והשלישית היא שרובנו לא ממש יודעים אלו סימנים יש לחפש. כך נוצר מצב בו ההורים המבוהלים עומדים מול ילדם הטרי, בוחנים אותו מכל כיוון ושואלים את עצמם: האם הוא בסדר? ולמה הוא לא כמו כולם?
ליקוי במוח שנגרם בסמוך ללידה
נתחיל מהתחלה: המספרים הרשמיים מדברים על כך שאחד מכל 250 תינוקות שנולדים יסבול מאוטיזם, אך על פי אלו"ט, האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים, מדובר כבר באחד לכל 150, כאשר בישראל כבר ישנם למעלה מ-4000 אוטיסטים בגילאים שונים.
מהו אוטיזם?
אוטיזם היא לקות התפתחותית חמורה הפוגעת בעיקר בתפקוד החברתי, בתקשורת ובהתנהגות. זהו ליקוי במוח שנגרם, כנראה, בסמוך ללידה, וההערכה היא שמדובר בשילוב בין סיבות גנטיות, תורשתיות לבין סיבות חיצוניות כמו בעיות בלידה או זיהום נגיפי.
במי פוגעת התסמונת?
התסמונת פוגעת שווה בשווה בילדים בכל העולם ללא קשר לגזע, מין או מצב סוציו אקונומי, והיא נפוצה בשכיחותה אפילו יותר מתסמונת דאון. הסיבה להופעת התסמונת אינה ידועה.
אין השפעה סביבתית פסיכולוגית או משפחתית שיכולה לגרום לאוטיזם, אך ידוע שהשכיחות להופעת התסמונת גבוהה יותר באחים, וכמעט ודאית בין תאומים זהים שהאחד מהם אובחן.
אחד האתגרים הוא שעל פניו, הלוקה בה נראה נורמלי לחלוטין, ולכן החברה מתקשה להפנים את הבעיה.
איך ומתי מאבחנים?
האבחון הסופי נעשה בגיל שלוש, אם כי כבר קודם לכן ניתן להבחין בנורות אזהרה, בציוני דרך שונים (פירוט בהמשך).
ישנם סוגים שונים, חמורים יותר ופחות, של הפרעות אוטיסטיות, בהם אוטיזם קלאסי, תסמונת הלר, תסמונת רט, אספרגר והפרעה התפתחותית נרחבת.
כאמור, אין בדיקה פיזית לגילוי התסמונת, ואיתורה נעשה על ידי אבחון קפדני ותשומת לב להתנהגויות מסוימות, או בעיקר להיעדרן.
אוטיזם: אל תפספסו את הסימנים
לפי ההגדרה המקצועית לאוטיזם, לפני גיל שלוש חייב להיות עיכוב כלשהו בהתפתחות, או תפקוד לא תקין בלפחות אחד מן התחומים הבאים.
1. היעדר קשר עם בני הגיל, זאת בהתאם לרמת ההתפתחות של יתר הילדים.
2. היעדר רצון בנחמה בשעת מצוקה.
3. היעדר רצון לשתף את הזולת בהנאה או הישגים.
4. היעדר רצון לשחק בקבוצה, העדפה לשחק לבד.
5. היעדר מודעות לזולת וחוסר הבחנה במצוקתו.
6. לקות בהתנהגות לא מילולית, כמו קשר עין והבעות פנים מתוך חוסר הבנה של משמעותם.
תקשורת מילולית ולא מילולית
1. איחור בהתחלת דיבור, או חוסר דיבור מוחלט.
2. חוסר יכולת ליזום שיחה.
3. שימוש בשפה אישית ייחודית, גובה הקול והאינטונציה, למשל, חריגים מהמקובל.
4. היעדר משחקים דמיוניים או משחקי חיקוי חברתי.
התנהגות ותחומי עניין
1. תחומי עניין מצומצמים מאוד והתעסקות מוגברת בהם, לדוגמה: סידור חלקי משחק בשורה.
2. היצמדות נוקשה לטקסים ושגרה, צורך כפייתי למשל להדליק ולכבות את האור בכניסה לכל חדר.
3. התנגדות ותגובה קשה לשינויים, אפילו קטנים, למשל הזזה של מיקום תמונה בבית.
4. חזרתיות בתנועות של הגוף, למשל נדנוד קדימה ואחורה או נפנוף בכפות הידיים.
5. התעסקות מוגברת בפרטים קטנים מתוך חפצים, כמו שרוכי נעליים או כפתורים.
6. התקשרות חזקה לחפצים דוממים כמו חתיכת חוט או מסרק, למשל.
7. שימוש בצעצועים בצורה לא "נכונה".
סימנים ששוללים אוטיזם:
הורים מודאגים ישמחו לשמוע שלא צריך לחכות עד גיל שלוש כדי לאבחן, ויש גם דברים שאפשר לבדוק גם בדרך לשם. ציוני הדרך החברתיים המרכזיים בהתפתחות תקינה, שישללו אוטיזם הם:
1. חיוך חברתי בגיל חמישה חודשים.
2. פטפוט חברתי וחזרה על הברות בגיל שבעה חודשים.
3. מילים כמו 'אמא' ו'אבא' באופן מכוון בין גיל תשעה חודשים לשנה.
4. לפחות מילה אחת נוספת בגיל שנה.
5. מילוי הוראות פשוטות בגיל שנה.
6. 4-6 מילים עד גיל שנה וחצי.
7. הכרה של חמישה איברי גוף בגיל שנה וחצי.
8. הבעה של 50 מילים מגיל 21 חודשים עד גיל שנתיים.
סימנים שמדליקים נורה אדומה:
ישנם מספר דברים שיכולים לעורר חשד לעיכוב בהתפתחות ובעיות תקשורת אצל הילד:
1. היעדר הגיית הברות כפולות בגיל שנה.
2. היעדר הצבעה או מחוות אחרות בגיל שנה.
3. היעדר הגיית מילים בודדות עד גיל 16 חודשים.
4. היעדר צירופים של שתי מילים יחד בגיל שנתיים.
5. אובדן פתאומי של שפה ויכולות חברתיות בכל גיל.
אבחון מוקדם הוא חשוב ביותר
במידה ואתם חושדים שהילד סובל מעיכוב התפתחותי כדאי מאוד לפנות איתו לאבחון באחד ממכוני האבחון הרבים הפזורים בכל הארץ, שם יבדקו גם אם הילד אינו סובל מבעיית שמיעה שיכולה לגרום לקשיים דומים בתקשורת.
אין תרופה לאוטיזם, אבל אבחון מוקדם עושה פלאים, ומביא לשיפור של בין 30 ל-40 אחוז במצב. ברגע שילד אחד במשפחה אובחן באוטיזם, חשוב לבדוק גם את יתר האחים, מאחר והתסמונת נוטה להופיע בתוך המשפחה באחוזים גבוהים.
"חשוב שההורים יפקחו עין וישימו לב לילדים", מסבירה קרן כץ-סגל, מנהלת מרכזי אלו"ט למשפחה. "יש להקפיד על ביקורים סדירים בטיפת חלב ואצל רופא הילדים, ושההורים יסבו את תשומת לב הצוות הרפואי לכל דבר שמעלה סימן שאלה. חשוב שההורים ידעו: לרוב החששות האלה מתבדים, והכל בסדר. לא כל ילד שלא מצביע בגיל חצי שנה הוא אוטיסט ומצד שני חשוב לא להתעלם, לבדוק ולעקוב.
"אם ההורים חושדים, יש ללכת סביב גיל שנה לרופא הילדים, ולהעלות בפניו את החששות. אם רופא הילדים ירגיש שיש צורך בבירור נוסף, הוא כבר יפנה אתכם למכון לאבחון. את האבחונים מתחילים מגיל שנה וחצי, אבל צריך לקחת בחשבון שלוקח זמן לקבוע תור, ולא מדובר בתהליך של מהיום להיום. ככלל, ככל שמקדימים טיפול אינטנסיבי, כך עוזרים לילד למצות את הפוטנציאל האישי שלו.
"אלו"ט מטפלת במשפחות שיש בהן אוטיזם בשישה סניפים בכל הארץ, שם ניתנות הרצאות, סדנאות, אינפורמציה ועזרה, כמו גם קבוצות תמיכה להורים, אחים וסבים ללוקים בתסמונת.
"בטל' 036709094 ישנו גם קו פתוח של הורים לילדים אוטיסטיים שעונים לטלפון בכל ערב בין השעות 20:00 ל-22:30 ובימי ו' בין 12:00 עד 15:00. באותו המספר, בשעות היום, יענו לכם אנשי מקצוע רלוונטיים. המסר החשוב ביותר שאנו מנסים להעביר להורים הוא מסר של תקווה. אל תתייאשו, ותהיו אופטימיים".