אז איך בכל זאת מטפלים בהשמנת ילדינו? להשמנה ייתכנו סיבות רבות ומגוונות. רק כאשר נבין מהי הסיבה שהביאה מלכתחילה לעלייה במשקל, נוכל לטפל בה בדרך הנכונה ביותר. הנה 9 הסיבות העיקריות:
1. תורשה - כ-70% מפיזור השומן בגוף נקבע על ידי התורשה. לעתים קרובות השמנה היא מאפיין משפחתי. ילדים הנולדים להורים שמנים יטו לעודף משקל, שכן הם בעלי מרכיב גנטי שגורם להם להשמין ביתר קלות מאשר ילדים שאין להם את אותו מרכיב. יחד עם זאת, יש לזכור כי במשפחה חולקים גם דפוסי בישול, קנייה, פעילות גופנית והרגלי אכילה. ילדים מגיל צעיר חשופים לאוכל של המשפחה. כשההורים מעדיפים מאכלים עתירי קלוריות, לא מרבים באכילת ירקות ולא מקדישים תשומת לב להיבט הבריאותי של המזון, הסיכוי שילדם יאכל באופן לא בריא ויעלה במשקל, גבוה יותר.
טיפ להורים: מאחר ומדובר בבעיה גנטית, סביר שההורה מתמודד עם בעיה דומה. זכרו שאתם מהווים מודל לחיקוי – הקפידו על ארוחות משותפות בהן תזונת הילד זהה לזו שבצלחתכם.
2. אירועי חיים מלחיצים - לאירועי חיים יוצאי דופן יש השפעה על איך ילדינו אוכלים ובחירת המזונות שלהם, וכתוצאה מכך גם על משקלם. אירועים עם אלמנט של לחץ, חרדה, פחד קיומי או בדידות, כמו למשל גירושין, מלחמה, מעבר דירה, ניצול מיני, התעללות רגשית או פיסית, עלולים ליצור אצל הילד צורך בשימוש באוכל כ"אמצעי עזר" להתמודדות עם מצבי הדחק.
טיפ להורים: לפעמים, אירועי חיים מלחיצים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. ולכן, תפקידנו ללמד את הילד להתמודד עימם. דבר זה ניתן על ידי נוכחות הורית מוגברת, שיחה, הקשבה, חיבוק חם ואוהב. אלה יפחיתו את הצורך בפיצוי באמצעות מזון ויאפשרו התמודדות בריאה יותר.
3. מצב סוציו-אקונומי – למצב הסוציו-אקונומי והדמוגרפי של הילד ושל משפחתו יש השפעה ניכרת. ידוע שמשפחות ממצב סוציו-אקונומי נמוך או משפחות בהן ההורים אינם עובדים יטו לבעיות משקל רבות יותר. האם הדבר נובע מכך שהם אוכלים מזון שמן יותר ועתיר קלוריות, או בגלל רמת ההשכלה והמודעות הנמוכות יותר של ההורים, או דחיקת קידום בריאות וניהול אורח חיים בריא הצידה על ידי בעיות קיומיות? ככל הנראה, מדובר בשילוב בין הדברים.
טיפ להורים: על ההורה לקחת אחריות על תוכן צלחת הילד בכל מצב סוציו-אקונומי נתון. דווקא האוכל הבסיסי והזול הינו מאוד בריא ומומלץ – תפוחי אדמה, קטניות, פחמימות מלאות, אורז, ירקות ופירות עונתיים. מידע אודות סוגי המזון זמין ומצוי באינטרט ובמקורות מידע זמין. על ההורה לקחת אחריות וללמוד את הנושא לטובת בריאותו ובריאות ילדו ומשפחתו.
4. לחץ ההורים - אין ספק כי לעריצות הרזון בחברה שלנו, ישנה השפעה על התנהגויות האכילה שלנו ושל ילדינו. ילדים רבים גדלים להורים המוטרדים ממשקלם ועוסקים תדירות בשאלות מה עליהם לאכול, כמה עליהם לאכול, האם עלו במשקל וכמה ק"ג נותר להם לרדת. הורים אלו מנסים לשלוט על אכילתם תוך ניסיון לרזות וניסיונותיהם משדרים מסר לילדיהם שאין טעם לסמוך על תחושות גופם וכך נפגעת יכולתם הטבעית לאכול בצורה אינטואיטיבית. ילדים לומדים כך שרצוי להקשיב לחוקי הדיאטה ולא להקשיב לאותות הרעב והשובע הטבעיים של הגוף. ניסיונות השליטה באכילה מביאים דווקא להתקפי זלילה, אכילה מתוך חסך ומרחיקים מאכילה מאוזנת ובריאה.
טיפ להורים: זכרו, הילד צופה בכם ומעתיק אתכם. מה שאתם מחוללים לגופכם גם הוא יעשה. מומלץ לכם להפנים שאורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, וספורט, מסייעים לשמור על משקל תקין, יותר מדיאטות אין סופיות.
5. מודל היופי - מודל היופי החברתי הוא מודל אפשרי רק לאחוז מזערי של האוכלוסייה. מרבית הילדים הגדלים בתרבותנו חווים דה-לגיטימציה כמעט תמידית לגופם שפוגעת בדימוי הגוף ובדימוי העצמי שלהם. תחושות אלו משבשות את האכילה ומשפיעות על ההשמנה.
טיפ להורים: נצלו את הזמן עם ילדיכם כדי להקנות להם עיניים ביקורתיות על המדיה ועל האידאלים הפוגעים אותם היא משווקת. הביטו עימם בתוכניות ובתכנים להם הם נחשפים ונהלו עימם שיחה על הדמויות המהוות להם מודלים.
6. תרבות הצריכה – מצד אחד, התקשורת מעודדת את ערך הרזון כמודל היופי, אך מצד שני תעשיית המזון דרך המדיה מפתה אותנו לצריכה חסרת גבולות - מזון מהיר, שפע אינסופי של מגוון מאכלים טעימים ומפתים. מסרים סותרים אלו מבלבלים את הילדים.
טיפ להורים: אין ספק שהשפע מפתה, אבל גם אין ספק שאוכל המתויג אסור הופך מיד לאוכל נחשק. צרו אווירה מאפשרת בבית ועם זאת ביקורתית על האוכל הטעים והלא בריא. זה יאפשר לילד לאכול תזונה מגוונת יותר ולאו דווקא לחשוק תמיד במאכלים הלא בריאים.
7. הערכה עצמית נמוכה - קשה לדעת אם זו סיבה להשמנה או דווקא תוצאה שלה. במצבים של דימוי עצמי נמוך אנחנו נוטים להשתמש באוכל כאמצעי למילוי רגשי. בנוסף, ירידה במשקל באופן זמני ממלא אותנו בתחושה של כוח ושליטה, אך כאשר הדיאטה אינה מחזיקה ומתחיל שלב העלייה במשקל (כמו ב-95% מן המקרים) תחושת הכישלון צורבת והערכה העצמית שוב קורסת. בשלב זה ישנה נטייה להתקפי אכילה.
טיפ להורים: הקנו לילד בטחון במי שהוא ובמה שהוא. הימנעו מביקורת נוקבת המערערת את הביטחון העצמי שלו. הקפידו לדבר עם הילד מתוך הערכה וכבוד, לשבחו ולהקנות לו חיזוקים, דווקא על ההתנהגויות שלו, הערכים שלו הבחירות שלו.
8. עיסוק במשקל – אצל ילדים, ובמיוחד ילדות, העיסוק במשקל והדאגה למימדי הגוף הולכת בדרך כלל בד בבד עם הפרעות אכילה, ועלולה להשפיע על ויסות נכון וטבעי של צריכת מזון. העיסוק האובססיבי במשקל ובגוף נמצא כמעצים את ההשמנה.
טיפ להורים: בבקשה אל תיכנסו לילדים לצלחת. הימנעו מהערות פוגעות כלפי גופם ואכילתם ומהתניות בכל הקשור למזון בסגנון "אם תרדי כמה ק"ג תהיי כל כך יפה".
9. אורח חיים פסיבי - רבות כבר נכתב על ילדי המחשב והטלוויזיה: זזים פחות, פעילים פחות ומוציאים פחות אנרגיה. הוסיפו לכך נשנוש בהיסח הדעת מול המסכים והתוצאה ידועה מראש.
טיפ להורים: כל פעילות גופנית היא שווה וראויה. אל תקשרו אותה להרזיה אלא רק להנאה וכיף אמיתי, תזמו פעילות משפחתית או עודדו אותם להתנסות במגוון פעילויות עד שימצאו את המתאימה להם ביותר. בנוסף, ישנן הרבה תוכנות משחק המעודדות פעילות פיזית (קינקט) שאולי ימצא בהן עניין.
* הכותבת, טלי לביא, היא דיאטנית קלינית המתמחה בטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה, מטפלת במרכז שפת האכילה.