ארבע שנים לאחר שנחקק החוק לפיקוח על איכות המזון במוסדות החינוך, אישרה סופסוף ועדת החינוך את החוק והוא ייכנס לתוקפו בשנת הלימודים הקרובה. לא עוד בורקסים, נקניקיות, קרואסונים וחטיפים או משקאות ממותקים בין כותלי בית הספר. מה עשוי להיות האפקט של צעד כזה במגיפת ההשמנה?
בין המזונות שלא יאושרו למכירה או הגשה בבתי הספר אפשר למצוא מוצרי בשר מעובד כגון נקניקיות, נקניקים, המבורגרים, קבב ושניצלים, מוצרים המכילים בוטנים, מזונות שעברו טיגון ממושך, מאפים עתירי שומן כמו בורקסים, מלאווח, ג'חנון, מזון עתיר סוכר כמו רוגעלך, קרואסונים, עוגות, וופלים וסוכריות, ממרחים שיש בהם כמות גבוהה של חומצות שומן רווי, מזונות מתועשים להכנה מהירה כמו לדוגמא "מג'יק" או "מנה חמה", מוצרים שאינם מקמח מלא או דגנים שאינם מלאים וכאמור, משקאות ממותקים.
אישור החוק התעכב זמן כה רב משום שנתקבלה דרישה על ידי חבר-הכנסת יעקב אשר ממפלגת יהדות התורה, להחריג את הישיבות הקטנות, מכיוון שאין ביכולתן לממן אספקה של ארוחות בריאות ומפוקחות לתלמידים שלהן. בסופו של דבר הושגה פשרה שעל ארוחות קייטרינג לא יחול פיקוח במוסדות החינוך בארץ.
"אני חושבת שכל צעד שנעשה במטרה לשפר את בריאות הילדים הוא מבורך, אבל במקרה הזה כבשנו תל כשיכולנו לכבוש הר", אומרת רויטל אדמוני, מפתחת תוכנית הלימודים "אוכלים בריא" עבור משרד החינוך ומתמחה בשינוי הרגלי תזונה בקרב ילדים, "השקעת המאמץ במהלך הזה, כאשר יש כבר שנים ממצאים חד משמעתיים שמראים שיש לו השפעות מינוריות ולטווח הארוך, נראית לי כמו ניסיון לשים פלסטר במקום לטפל בבעיה מהשורש".
לדברי רויטל, מזה שנים שמתפרסמים מחקרים על ההשפעות של איסור מכירת מתוקים בבתי ספר בארה"ב ובקנדה, והתוצאות מדברות על ירידה מינורית במשקל אחרי שנים. בקנדה, לדוגמה, תלמידים בבתי ספר שבהם נאסרה מכירת ממתקים שקלו אחרי חמש שנים ויותר 900 גרם פחות מתלמידים בשאר בתי הספר במדינה. מחקרים אחרים הראו שאין בכלל השפעה בשטח, כי הילדים פיצו את עצמם בממתקים ומזון מסוכר אחרי שעות הלימודים, כיוון שלא נעשה חינוך והטמעה של הידע. הם רק ידעו להגיד שבבית הספר זה אסור. וכידוע, הפרי האסור מתוק יותר.
דרוש טיפול מיידי
לפני כשנה פרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על השמנה בקרב ילדי בית הספר. כ-21% מילדי כיתה א' בבתי הספר החילוניים סובלים מעודף משקל ומהשמנה, כ-19% בבתי ספר של המגזר הערבי, כ-17% בבתי הספר של המגזר הדתי, כ־13%בבתי־הספר החרדיים, ולמעלה מ־11% בבתי הספר של המגזר הבדואי. המצב אף חמור יותר בקרב כיתות ז', כ-36.5% מהתלמידים בבתי הספר במגזר הערבי סובלים מהשמנה וממשקל עודף. כ-29% בבתי הספר החילוניים, כ-27% בבתי הספר הדתיים והבדואים, וכ-25.5% בבתי הספר של המגזר החרדי.
"אני רואה את זה גם בשטח", אומרת רויטל, "משנת 2001 אני מלמדת בבתי הספר ורואה מדי יום ילדים שמנים יותר מבעבר, אשר מביאים כריכים, מלחם לבן כמובן, עתירי שוקולד וחמאה לארוחת עשר".
לדברי רויטל, ישראל נמצאת במקום הראשון באירופה מבחינת השמנה, כאשר 12.6 אחוז מהילדים מוגדרים כשמנים על פי המדד, ובמקום השני בעולם – בפער מאוד קטן מארה"ב, שם 12.9 אחוז מהילדים מוגדרים שמנים. הממוצע האירופי עומד על 7.4 אחוז מהילדים. "אין ספק שמדובר בנתון עגום במיוחד, אשר דורש טיפול מיידי".
התקנה בדבר איסור מכירת חטיפים ודברי מתיקה בבתי הספר אמנם מסמנת נקיטת עמדה מפורשת מצד הממסד אך על מנת ליצור שינוי חיובי בהרגלי האכילה של הילדים ולעודד אותם לקיים פעילות גופנית קבועה נדרש קצת יותר מזה. לדברי רויטל, יכול לנקוט משרד החינוך בצעדים נוספים כמו לדוגמא שיעורי תזונה מעשיים כשיעור ליבה.
"הידע חייב להיטמע בהבנה ההוליסטית של הילד - לא רק לומר לו 'לא' אלא מה כן, ופה נכנסים שיעורי התזונה המעשיים. אלו שיעורי בישול בריא בהם לומדים הילדים הלכה למעשה מה בריא, לומדים להכין את האוכל הבריא, נחשפים אליו באופן חווייתי ממקום חיובי, ובסופו של תהליך הם חוזרים הביתה ומבקשים מההורים שלהם להכין את המאכלים הבריאים שלמדו להכין בכיתה", אומרת רויטל ומציינת כי לאחר שהיא מעבירה שיעורי תזונה בבתי הספר, הילדים שהביאו עד אז כריכים עם שוקולד מתחילים להטמיע את הנלמד ומביאים כריכים בריאים ואף עורכים תחרויות בנושא, וההורים מדווחים על ירידה במשקל.
"השיעורים הללו קיימים במדינות רבות בעולם, ומועברים בכל מדינות האיחוד האירופי - בחלק מהמדינות הוא חובה, כמו למשל בבריטניה, צרפת, יוון, קרואטיה, פינלנד, שבדיה, ועוד ובחלקן לא. גם בארה"ב השיעורים האלו קיימים, וישנם אפילו אזורים בהם זהו מקצוע חובה לבגרות".
החינוך לאורח חיים פעיל ובריא והרגלי התזונה מתחילים בעיקר בבית, בארוחות המשפחתיות, בבחירת המזונות המוגשים על השולחן, והמסר שמועבר דרכם. "הרבה מהילדים לא מקבלים חינוך לאורח חיים בריא בבית כי ההורים מתקשים לעשות זאת", אומרת רויטל, "יש להם כוונות טובות, אבל ברגע שהילד אומר 'לא רוצה', ברוב הפעמים הם פשוט מוותרים, עניין שמובן משום שבסוף יום ארוך לרובנו לא נותר כוח להתחיל לריב על האוכל, אנחנו רק רוצים שהם יאכלו, ולא משנה מה. לעומת זאת, בכיתה עם החברים, הילד מקבל הזדמנות לטעום מזון חדש, או אפילו מוכר אבל כזה שבבית הוא לא רצה לטעום. בכיתה, עצם החוויה מגרה אותו לטעום, וכך להיפתח לטעמים חדשים ולמזון הבריא. כך למעשה הילד הוא זה שמכניס את אורח החיים הבריא הביתה כתוצאה מהלמידה בכיתה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "התקנות, שאושרו על ידי ועדת החינוך של הכנסת, מעניקות למשרד החינוך סמכויות פיקוח ואכיפה על מכירת מזון ושתייה שהוגדרו כאסורים למכירה בשטח בית הספר: משקאות מתוקים, מאפים, פיצות, חטיפים, מזון מעובד, מאכלים להכנה מהירה, מזונות עתירי סוכר או מלחים.
בהתאם לתקנות, כל ספק מזון מחויב לפרסם את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי, ובכלל זה במזנונים, בקיוסקים או במכונות למכירת מזון ושתייה.
החוק עצמו, חוק הפיקוח על איכות המזון במוסדות החינוך, נחקק בשנת 2014, והתקנות החדשות ייכנסו לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה, שלושה חודשים מיום פרסומן.
במסגרת התקנות:
מכירת מזון שלא לפי החוק: קנס בסך 6,000 שקלים.
אי פרסום הרכב המזון: קנס בסך 1,500 שקלים.
לתקנות החוק החדשות יש נחיצות מהמעלה הראשונה: בהתאם לנתונים, כל ילד שלישי במערכת החינוך סובל מעודף משקל, וישראל מהמובילות בעולם בהיעדר עיסוק בפעילות גופנית יומיומית.
כמו כן, לאור חשיבות הנושא, אנו מקדמים שורה של פעולות נוספות: הרחבת מספר בתי הספר מקדמי בריאות, תוספת של 90 דקות פעילות גופנית בשבוע, והכפלת זמן הפעילות הגופנית, נטו, בעת שיעורי הספורט".