שבוע אחרי מותה הטרגי של אושר דרעי זכרונה לברכה בעקבות אלרגיה חמורה, החשיבות של מזרק אפיפן זמין לשעת צרה הולכת ומתבהרת, כשעוד מקרים שבהם המזרק יכול היה להציל חיים נחשפים.
הראל חסין בן ה-13 השתתף במשחק פיינטבול עם האחים שלו, כשלפתע החל לחוש ברע. לא הראל ולא הוריו ידעו כי הוא אלרגי לפריחת עצי הפקאן, שככל הנראה נמצאו בשדה שבו נערך משחק הפיינטבול.
"נכנסתי למתחם הפיינטבול כדי לצלם את הילדים משחקים ובני אמר לי, 'אבא, אני לא נושם'", תיאר אביו של הראל, יגאל, בשיחה עם נסלי ברדה ב"חדשות הבוקר", "אף פעם לא קרה לנו דבר כזה, אז חשבתי שהוא קיבל מכה. הוא אמר, 'לא, אני לא נושם'. הסתכלתי עליו וראיתי שהוא מתחיל להתנפח ויוצאים לו פצעים בכל הגוף. קירבתי את האוזן שלי לאף שלו ושמעתי חרחורים. הבנתי שהילד לא נושם. זה הבהיל אותי מאוד והחזיר אותי עשרה חודשים אחורה, כשאבא שלי נפטר בגלל סטורציה נמוכה. אמרתי - זה לא יקרה לי פעם שנייה".
יגאל החליט לפנות את בנו לבית החולים - ומיד: "השארתי את שאר הילדים במתחם, אמרתי להם שאבא הולך ושניפגש בהמשך הדרך. טסתי עם הילד לרכב, עלינו לכביש וקיבלתי חושך בעיניים. כל עם ישראל היה בצפון, זה כביש של נתיב אחד ויש מעקה בטיחות מימין ומשמאל. לא יכולתי לעקוף מאף צד. הרמתי את העיניים לשמיים ואמרתי - תעזור לי, אנחנו צריכים עזרה".
יגאל צילצל למד"א והפרמדיקית על הקו, תמר יהב, הבינה כי לא מדובר בהתקף אסתמה - אלא בהתקף אלרגי. היא הודיעה לאבא המבוהל שעליו להשיג מזרק אפיפן ולהזריק אותו לבנו - ובדחיפות. "בהתחלה הם אמרו שיש לו התקף אסתמה, אבל בהמשך הבנו, לפי כל התסמינים, שזאת אלרגיה", תיארה יהב, "לפי הפריחה והנפיחות הבנתי שהראל חייב כמה שיותר מהר לקבל מזרק אפיפן - שלא היה ברשותו".
בתושייה של רגע, יגאל שינה כיוון ונסע לבסיס צבאי סמוך, בתקווה ששם יימצא מזרק אפיפן. בזכות המזרק שאכן נמצא במהרה בבסיס, יגאל הזריק אותו לבנו וחייו ניצלו. הבוקר הוא פנה ליהב וביקש להודות לה: "הצלת את הבן שלי ממוות. כשיצאנו מבית החולים הלכתי לברך על הנס שנעשה לי ואת שותפה לברכה. תודה מכל הלב, לא אשכח אותך כל החיים שלי".