"בית חולים לדובים" הוא פרויקט שמטרתו להפיג חששות בקרב ילדי גן מפני טיפול רפואי בבית החולים. הפרויקט מתקיים בבית החולים סורוקה בבאר שבע כבר שבע שנים. כעת טוענים חוקרים מבית החולים כי מחקר שנערך מצביע על כך שהפרויקט אכן סייע בהפחתה של כ-33 אחוז ברמת החרדה מאשפוז, בקרב הילדים שהשתתפו בפרויקט.
הפרויקט הוא שיתוף פעולה של בית החולים סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, בארגונה של אסר"ן - אגודת הסטודנטים לרפואה בנגב.
במהלכו מוזמנים ילדים מאזור הדרום לבית החולים יחד עם הדובי האהוב אליהם. הם מתבקשים להמציא מחלה ממנה סובל הדובי, והסטודנטים, בחלוקים לבנים וסטטוסקופ בודקים את הדובי החולה, מדברים עם הילדים על החששות של הדובי מהצוות הרפואי, מניחים להם לקחת חלק פעיל בבדיקה וחושפים אותם לתהליך שאותו עובר מאושפז בבית החולים, כולל צילום רנטגן, חבישה וקבלת תרופות בבית המרקחת. בסוף הטיפול הרופא ממליץ על טיפול והדובי משתחרר עם ההורה שלו (הילד) הביתה.
סביבה לא מאיימת
יוזם הפרויקט הוא ד"ר יובל בלוך, מתמחה ראשי בחטיבת הילדים בסורוקה, שגילה מודל דומה בחו"ל והחליט להביאו לארץ בעודו סטודנט לפני כשבע שנים. "בדרך כלל כשילד מגיע לבית החולים הוא חולה, וזה מקום מפחיד, ומחזיקים אותו חזק, מכאיבים לו ודוקרים אותו וזו חוויה טראומטית", אומר ד"ר בלוך. "כאן, בפעם הראשונה שהילד מגיע לבית החולים, הוא פוגש סביבה לא מאיימת. הילד יכול לחוות את הביקור בצורה בטוחה ללא כאב, עם הסברים בשפה שמתאימה לגיל שלו".
ד"ר בלוך מספר כי הילדים נוהגים לעתים להמציא מחלות דמיוניות מצחיקות: "חלקם מביאים מחלות אמיתיות מהבית כמו נזלת או כאבי שיניים, אבל היו שהמציאו מחלות כמו 'מחלת צבעים' – הדובי מחליף צבעים או 'מחלת מיץ' – הדובי לא מוכן לשתות מיץ". בזמן הביקור, בנוסף לטיפול בדובים, הילדים מקבלים הסברים גם בנושאים אחרים כמו בטיחות בדרכים, ביקור באמבולנס, הסבר על היגיינה כללית והיגיינת שיניים, ובסוף הם יכולים לשבת בפינת יצירה ולבטא את תחושותיהם מהביקור.
המחקר שנערך לאחרונה, והתפרסם במגזין ההסתדרות הרפואית IMAJ נועד לבדוק אם אכן הפרויקט יעיל בהפחתת חרדה. השתתפו בו 41 ילדים בגילאי שלוש עד שש וחצי שנטלו חלק בפרויקט "בית חולים לדובים" ו-50 ילדים בגילאים דומים שימשו כקבוצת ביקורת לצורך השוואה. הילדים נתבקשו לתאר רגשותיהם בדרכים שונות, לו היו צריכים להגיע לטיפול בבית החולים. תהליך זה בוצע יום לפני ביקורם ב"בית חולים לדובים" וחזר על עצמו שבוע לאחר מכן.
תוצאות המחקר הראו כי בפעם השנייה שהחוקרים הגיעו לגני הילדים למעקב, הילדים שהשתתפו בפרויקט "בית חולים לדובים" דיווחו על רמת חרדה פחותה מהתחקיר הראשוני ומקבוצת הביקורת.
לדברי ד"ר בלוך, גם במחלקת הילדים עצמה מיושמות טכניקות להפחתת החרדה. "אם ילד צריך לעבור ניתוח אנחנו מסבירים לו על הפרוצדורה באמצעות משחק או הדגמה על דובי", הוא מסביר. "במרכז הרפואי לילדים כיתות לימוד לילדים מאושפזים, שם עושים הכנה לניתוח ולפרוצדורות אחרות, והמורים מיומנים גם בהתמודדות עם פחדים ושאלות".
ספרו לילד מה צפוי לו
"פחד מרופאים או מפרוצדורות רפואיות הוא בעיה שמרבית הילדים וגם המבוגרים סובלים ממנה ברמה מסוימת", אומרת שירי שדה שרביט, פסיכולוגית ילדים ודוקטורנטית בפסיכולוגיה קלינית. "אפילו תינוקות קטנים מגלים חרדה מפני מכשירים ואפילו מהמשקל בטיפת חלב. ככל שמתבגרים צוברים חרדות, הן עלולות להפוך לקשות יותר כי הן מתבססות על חוויות מציאותיות".
לדברי שדה שרביט, רוב הילדים מסוגלים להתמודד עם החרדה בצורה כזו שלא מונעת מהם לעבור את הטיפולים הנדרשים, אבל אצל קבוצה קטנה החרדה יכולה להיות משמעותית יותר. "לפעמים יש צורך בטיפול פסיכולוגי לפני הניתוח או טיפולי השיניים", היא אומרת. "הטיפול הנחשב יעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בו מלמדים את הילד שיטות הירגעות והתמודדות מחשבתית טובה יותר. אפשר לעזור לילדים שמתמודדים עם חרדה כבר בגיל מאוד צעיר, אפילו ארבע - באמצעות משחקים, הדמיה של תסריטים שונים והדרכה של ההורים".
איך יכולים הורים בעצמם להרגיע ילדים לפני פרוצדורות רפואיות כמו חיסון או בדיקת דם?
"כדאי להרגיע את הילדים באמצעות תכנון מראש, כולל הסברים לגבי מה שהולך לקרות; זה מרגיע ילדים משום שהם אוהבים לדעת מה צפוי להם. אפשר להשתמש גם בערכת משחק של רופא בבית וכמובן בשיטת קבלת הפרס אחרי הטיפול הרפואי".