כאילו שהיינו זקוקים לסיבות נוספות לכך שהרביצה של הילדים מול המסך בימי החופש לא תורמת להם יותר מדי, כעת מגיע מחקר נוסף שעשוי לדרבן לא מעט הורים שהתייאשו לנסות שוב, ולקלף את הישבנים העצלים של הילדים מהספה: מסתבר שילדים שמשחקים בחוץ באופן קבוע סובלים פחות מבעיות ראייה, ויש להם סיכוי נמוך יותר להזדקק למשקפיים בגיל ההתבגרות.
אל תשכחו משקפי שמש, כן?
המחקר הבריטי המקיף, שהתפרסם בכתב העת למדעי הראייה, איגד תוצאות בדיקות ראייה של 7,000 ילדים מדרום אנגליה, שנבדקו שוב ושוב בגילאים 7, 10, 11, 12 ו-15. צוות החוקרים, מאוניברסיטת בריסטול, עקב גם אחר כמות הפעילות הגופנית שעשה כל ילד במשך שבוע שלם סביב תקופת בדיקת העיניים. על פי ד"ר קאתי ויליאמס, העומדת בראש המחקר הזה, זוהי הפעם הראשונה בה מוכח כי אור טבעי מיטיב עם הראייה. "ישנו קשר הדוק בין הזמן בו מבלה הילד בחוץ לבין כושר הראייה שלו", הבהירו החוקרים. "אפילו כשמוציאים מהמשוואה את ההיסטוריה המשפחתית, זמן בו הילד מבלה בקריאה ופעילות גופנית. התוצאה כה מוחצת, ומתברר שהילדים שבילו הרבה מזמנם בחוץ בגילאי 8-9 הפגינו כמחצית מליקויי הראייה שהפגינה הקבוצה השנייה בגיל 15".
החוקרים עוד לא משוכנעים מהו הגורם הספציפי שמייצר את ההבדל הגדול, "אנו עוד לא יודעים אם זו הפעילות הגופנית, יתר היתרונות שבהימצאות בחוץ, האור הטבעי או החשיפה הפחותה למסכים, אבל התוצאות ברורות. כעת יש צורך לערוך מחקרים נוספים ולבדוק כמה זמן בדיוק דרוש על מנת להגן על הילדים מלקויות הראייה, ובעיקר מקוצר ראייה. אנו מעודדים את ההורים באופן רשמי לגרום לילדיהם לצאת החוצה כמה שיותר", אומרת ד"ר ויליאמס. "חשוב לזכור לקחת בחשבון את ההמלצות בקשר לקרני UV ולצייד את הילדים במשקפי שמש כשהם נמצאים בשמש".
המחקר אף מצא כי ישנו חלון הזדמנויות, כאמור בגיל 8-9, לגרום לילדים לראות טוב יותר באמצעות בילוי מחוץ לבית. אלה שבילו בחוץ שנתיים אחריו כבר לא הצליחו להשפיע על הראייה או לשפר אותה. "המחקר הזה מרגש במיוחד מאחר שהוא נותן עצות ישימות", אומר דר" פיטר אלן מבית הספר לאופטומטריסטים של אוניברסיטת רוסקין אנגליה. "מיטופיה, קוצר-ראייה, היא תופעה כל כך נפוצה המשפיעה כמעט על כל בית, וההמלצות עשויות להוריד את כמויות קצרי הראייה בציבור".
"יש טענה ידועה לפיה מי שיושב הרבה מול מסכים וספרים יש לו סיכוי גבוה יותר לפתח קוצר ראייה, אך הטענה ההפוכה, כמו זאת במחקר, אינה מוכרת", אומרת סיגל נתיב, אופטומטריסטית קלינית, MSC. "ישנן השפעות ידועות על קוצר ראייה, כמו ההשפעה הגנטית שהיא משמעותית, וההשפעה מהפעולות שהילד עושה, כמו קריאה מרובה. לא הייתי מציעה להורים לגרום לילד להפסיק לקרוא כדי לשפר את הראייה, אבל כן כדאי אחרי רבע שעה של קריאה לעשות הפסקה ולהביט לנקודה רחוקה בחלל כדי שהמערכת לא תיכנס לספאזם, לאובר-הפעלה.
"אנו ממליצים לבצע באופן פרטי בגיל שנה בדיקת ראייה באמצעות טיפות אצל רופא, כי בגיל זה ניתן למצוא נטייה לבעיות ראייה שאם לא יטופלו ויאובחנו יחריפו ויסתבכו. מפספסים כיום הרבה בעיות ראייה שלא מאובחנות ומטופלות בזמן, משום שהבדיקות של טיפת חלב אינן מספיקות. אני מציעה גם להתייחס לטלוויזיה ולמסכים כפעילות מוגבלת, לא לאכול או לעשות שיעורים מול המסך ולהשריש מגיל צעיר מאוד את ההרגל לצאת החוצה. פשוט לקחות את האחריות ולמצוא לילד פעילויות מעניינות ומגוונות יותר".