נסיך מצרים: גם חוצה את ים סוף, גם עושה את העבודה לילדים
על מה ההצגה: ההצגה מביאה את סיפורו של משה רבנו מהיום בו אחותו מרים (רינת גבאי) מצילה אותו מגזירת פרעה ומשיטה אותו בתיבה על פני היאור. הסיפור עובר דרך הצלתו על ידי בת פרעה (מירי בוהדנה/מאיה בוסקילה) וגידולו בבית הארמון תחת עינה הפקוחה של יועצת המלך, הפרעונית הוותיקה (מיקי קם/ניקי גולדשטיין), עד להפיכתו לנסיך מצרים לצד פרעה הצעיר (אודי גוטשלק). שיאו של הסיפור מגיע כשמשה, נסיך מצרים לוקח על עצמו את תפקיד המנהיג, מתעמת מול פרעה, ומוציא את אחיו, בני ישראל מעבדות לחירות.
בשורה התחתונה: ההצגה מהפנטת, מעבירה את המסר בצורה די בהירה ביחס למורכבות הסיפור ולא ארוכה מדי, פס הקול נפלא ובסך הכול, אחת ההצגות היותר מוצלחות שראיתי לאחרונה. מה שכן, דומה שלקראת הסוף קצת "תקתקו" בעלילה את חציית ים סוף, מצד שני – שמחתי שההצגה לא נמתחה כמו מסטיק, ונגמרה עם טעם של עוד.
קרדיטים: במאי - עידו רוזנברג, מפיק ראשי - דורון מור, מחזה ותמלילים - נועה ברנר, לחנים - רינת גבאי, הפקה מוסיקלית - רן אביב
דורותי/ להקת המחול "פרסקו"
על מה ההצגה: הסיפור האלמותי של הקוסם מארץ עוץ מקבל עיבוד חדש ומקסים, שבמרכזו עומדת דורותי, האחת והיחידה. יום הולדתה מתקרב, אך בשל המעבר לשכונה חדשה היא חוששת שאף אחד לא יגיע למסיבת יום ההולדת שלה. היא מרגישה בודדה וחולמת על מקום בו תהיה שמחה ומוקפת חברים. הנעליים האדומות שהיא מקבלת מאמה במתנה לוקחות אותה למסע קסום בארץ עוץ ויחד עם טוטו היא פוגשת שם את הדחליל, האריה ואיש הפח, שהופכים לחבריה. יחד הם נאבקים במכשפה האדומה הרעה, נעזרים בכוחותיה של גלינדה הקוסמת ומגיעים לקוסם מארץ עוץ על מנת שיעזור להם לקבל את מבוקשם, תוך שהם עוברים חוויות רבות שגורמות להם להאמין בעצמם.
מה חשבנו: המופע הינו מופע מחול מרהיב, כשהדמויות היחידות שמדברות במהלכו הן דורותי והמכשפה. הבחירה הזו אמנם הבליטה את הווירטואוזיות המדהימה של הרקדנים, אך העלתה פעם אחר פעם את השאלה ממקומות שונים בקהל: "אמא, למה הוא לא מדבר?" הבמה הייתה כמעט ריקה והשימוש המינימליסטי בתפאורה, יחד עם קטעי וידאו אינטראקטיביים יצרו אווירת קסם מיוחדת, שפינו את הבמה, הלכה למעשה, לרקדנים עצמם.
בשורה התחתונה: ההצגה מיועדת לגילאים 4-9. הקטנה בת ה-5 נהנתה מאד, התרגשה ועצמה עיניים ברגע העימות עם המכשפה. הגדולה נהנתה, אם כי היא ציינה שהעלילה, לעומת הריקודים, הייתה מעניינת פחות. ישנה מין תחושת תמימות מקסימה במופע הזה: הוא לא צועק, לא דיגיטלי, לא מהיר ועדיין מצליח להביא בהרבה יופי ונעימות לא מעט ערכים. המוזיקה נפלאה, הרקדנים כה מוכשרים וקריצות ההומור שהם מצליחים לבטא בגופם מצליחים לחמם את הלב ולהעלות חיוך על הפנים. בהחלט מופע שכיף לראות ביחד עם הילדים.
קרדיטים: כוריאוגרפיה: יורם כרמי. כתיבה: שירילי דשא. בימוי: רענן פררה, משה בן שושן. אנימציה:י וסי לגזיאל. תלבושות: שירה ויס. אביזרים: טליה אוטלנגי. עיצוב פס קול: שי אלון. רקדנים: להקת המחול פרסקו. שחקנים: טלי בן יוסף, מיטל דמארי.