בדצמבר 2009 הושק "מיקמק", עולם וירטואלי (ישראלי למהדרין) שמיועד לילדים. העיקרון הבסיסי הוא אתר שמאפשר לילדים לבנות עולם שלם סביב דמות שהם בוחרים – אבל מעבר לשלד המקורי יש עולם שלם של סרטים, מוצרי חזרה לבית הספר, אפליקציה, בובות ואפילו בתי קולנוע ורשת בתי קפה שיוחדה לנושא. אנשי האתר מספרים כי בשנה שלאחר ההשקה הייתה "מיקמק" מילת החיפוש שעלתה בשיעור הגבוה ביותר לפי נתוני גוגל, ומאז התופעה רק מתרחבת. רק לאחרונה הוקמו ארבעה סניפים של "מיקפה" (בית קפה מיוחד לילדים שהוא גם מתחם משחקים, המהווה דגם מציאותי של מתחם זהה באתר) בפתח-תקוה, רחובות, באר-שבע וחיפה, שהצטרפו לסניף הבכור ברעננה. סדרת הטלוויזיה היא המוזמנת ביותר ב-VOD של HOT ו-YES, וכמו כל קונספט ישראלי מצליח, בימים אלו עובדים אנשי מיקמק במרץ על הקרוס-אובר הגדול, ומתכננים בקפידה איך לכבוש את אמריקה.
"לא מפתח את הילד"
כדי לתפוס את היקף התופעה, להלן כמה נתונים: באתר 4.4 מיליון דמויות רשומות (למען ההגינות, יצויין כי לכל ילד יכולה כמובן להיות יותר מדמות אחת), ובאתר נרשמות 900,000 כניסות מדי חודש בממוצע (ביום נכנסים למיקמק כ-95,000 משתמשים). מדי חודש מצטרפים לאתר 40,000 משתמשים, וזמן השהייה הממוצע באתר הוא 90 דקות למשתמש. אפליקציית מיקמק הגיעה למקום הראשון בדירוג ההורדות הישראלי שלושה ימים בלבד לאחר ששוחררה, והובילה את מצעד ההורדות במשך שלושה חודשים רצופים. לפני פתיחת הסניף הראשון של מיקפה נמכרו 15,000 כרטיסי כניסה למתחם - בהחלט תופעה חסרת תקדים במונחים מקומיים, שהולכת ומתעצמת ללא דעיכה נראית באופק.
"העובדה שהעולם הזה מקיף מאוד וממש עוטף את היומיום של הילד גורם לו להיות מאוד אטרקטיבי, אבל מאידך בא על חשבון משחקים אחרים, וזה לא בהכרח משהו חיובי. המשחק מיועד לילדים מגיל צעיר מאוד, ולמרות שיש בו אלמנטים חשיבתיים ומפתחים, זה כמובן לא מספיק. כמובן שלא כל משחק צריך לחנך, ואפשר וצריך לשחק רק לשם המשחק, אבל חשוב לא לבנות על משחקים כאלו, גם אם הם מושקעים וארוזים היטב, שילמדו את הילד ויפתחו לו את החשיבה. אם שואלים אותי, המשחק הזה טוב בנוסף למשחקי מחשבה, משחקים מוחשיים (כמו לגו, למשל) ומשחקים חברתיים, ולא במקומם. ואם לסיים באנקדוטה, לקראת הראיון ביקרתי אצל השכנים שלי, שיש להם שלושה ילדים בגיל בית ספר יסודי, כדי לראות אותם משחקים. ראיתי שם גם הרבה לגו, וכששאלתי אותם מה הם מעדיפים הם ענו פה אחד: 'לגו!', כך שלא צריך למהר להספיד את המשחקים של פעם, ולא צריך לקטול כל מה שחדש – רק לדעת לשלב במינונים נכונים".
"אפשר להכיר חברים חדשים"
אדם אמינוב (12) הוא מיקמקיסט ותיק, שמעיד על עצמו כי הוא מבלה מדי יום באתר. "אני אוהב שזה לא משחק שמשחקים לבד, אלא אפשר לשחק עם חברים שלך, וגם להכיר חברים חדשים. כל הזמן האתר משתנה, יש משחקים חדשים, שדרוגים – לא משעמם שם, אתה לא מספיק להגיע לשעמום. חוץ מהדמות שלך, כשקונים מנוי מקבלים חיית מחמד שקוראים לה מיני-מיק, שאפשר להסתובב איתה באתר. לרוב החברים שלי יש, למרות שלא לכולם – יש ילדים שמעדיפים ללכת לחוגים או שסתם לא אוהבים מחשבים, אבל לרוב הילדים יש, וזה משהו שאנחנו מדברים עליו הרבה בינינו".
הלן רומנו-אמינוב, אמו של אדם, די מרוצה מהתחביב שבנה אימץ. "קודם כל, מוצא חן בעיניי שמיק-מק הוא אתר ישראלי, שיש בו אינטראקציה עם חיי היומיום בארץ. למשל, בזמן מבצע עמוד ענן הייתה באתר התייחסות לפחדים של הילדים, צוות האתר ביקש מהילדים לספר מה הם עוברים והציע להם דרכים להתמודד עם המצב המורכב הזה. העובדה שהאתר בעברית מאפשרת לילדים לשחק גם בלי שההורים יעזרו להם, ורמת המעורבות שלהם עולה כתוצאה מהעובדה שהם עצמאיים. נוח לי גם שהאתר מאובטח ומפוקח, מה שלא קיים באתרים אחרים. יש שם מסרים חינוכיים, כמו משחק טריוויה, וגם חינוך להתנהלות נכונה עם כסף – הילדים לומדים להתעסק עם כסף וירטואלי באתר. למרות שזה לא תוכן בעייתי בעיניי, אני כן מגבילה את זמן השימוש שלו, אבל זה לא קל".
ומה לגבי העלות? "חוץ מהמנוי לאתר (37.90 שקל לחודש, או 299.90 למינוי שנתי; רש"ז) יש לו גם בובות, יומן וספר (שאפילו קראתי בעצמי). מבחינתי, מנוי שנתי הוא שווה ערך למתנת יום הולדת או מתנה לחג, וההשקעה משתלמת בעיניי: זה יותר שווה ממשחק קופסה, כי זה ממלא הרבה זמן בתוכן איכותי ומתחדש שלא נמאס עליו מהר כמו צעצוע או משהו דומה".
גם אוריה כהן, בן 7 וחצי, נכנס לאתר מדי יום ומפגין שליטה מרשימה בעולם המיקמקי. "אני מעריכה שהוא נמצא באתר בערך שעה ביום, אבל אני לא עומדת מעליו עם סטופר", אומרת שרון אפשטיין-כהן, אמו. "אני יכולה להעיד על עצמי שאני אמא חרדתית למדי, ומבחינתי אחד היתרונות במיקמק הוא שאני לא צריכה להיות ממש לידו כל זמן שהוא באתר, בגלל שיש שם פיקוח ואין אפשרות שיסתובבו שם מבוגרים מפוקפקים או שהוא ייחשף לתכנים שהוא לא אמור לראות. נכון שמדובר בעסק לא זול, במיוחד עם המוצרים הנלווים, אבל בעיניי לשלם על חוויה כוללת זה הרבה יותר סביר מלקנות פלסטיק שיישבר או סתם יתפוס מקום בחדר אחרי כמה ימים של התלהבות, יש כאן ערכים חיוביים וחינוכיים ואם כבר להוציא כסף – אז על משהו כזה".
"חוויית ילדות אמיתית"
לדברי האנשים שעומדים מאחורי המותג עניין הערכים אכן תופס נפח משמעותי בתכנון ויצירת המשחק. "אנחנו לא באים מהמקום של 'לחנך', אבל בקהילה הווירטואלית של מיקמק שולטים ערכים חשובים מאוד של דרך ארץ, עזרה לזולת, נתינה וכל זה תוך כדי ערך חשוב לא פחות לילד- כיף והנאה", מסביר יניב חממי, מנכ"ל IDC טכנולוגיות, יוצרי מיקמק. "בנוסף, רוב המשחקים בעולם של מיקמק דורשים שיתוף פעולה ובחלקם הכוח של חוויית היחד הוא שמקדם אותם בתוך המשחק".
העולם של מיקמק מאוד מקיף. אתם לא מרגישים שיש איזו מגמה של הדבקת הילדים למסך?
"בדיוק להיפך - הילדים כבר שם, במסך, אנחנו מציעים להם את האופציה הטובה ביותר ברשת: להיות בעולם וירטואלי מוגן יותר מכל רשת חברתית אחרת. יש לנו מערכת כללים ברורה מה מותר ומה אסור להגיד, איך מתנהגים, בדיוק כמו שמצפים מהם בעולם האמיתי. יתרה מזאת, אנחנו מציעים לילדים חווית ילדות אמיתית, כי מאפשרים להם לעזוב את המחשב ולצאת לפגוש חברים ולשחק בסניפי מיקפה במציאות".
במה מיקמק שונה מתכנים אחרים לילדים?
"בעיקר בעצם העובדה שמאתגרים את הילד במשימות, בחשיבה יצירתית, ובנוסף, הילדים בעצמם יוצרים (ציורים, קומיקיסים ועוד). מדי יום נשלחים למערכת האתר מאות שירים, סיפורים וציורים. בעולם הווירטואלי יש קומת ספרייה שבה אנחנו מעלים ספרים של ממש עם כריכה ואיור של סיפורים זוכים בתחרויות, כך שהילדים יוצרים ממש את התכנים. השוני העיקרי הוא בעובדה שהילד הוא המחולל של התוכן, הוא בוחר באיזה עיניים להסתכל על התכנים, במה לבחור מתוך מגוון רחב, ויש לו את האפשרות בכל הפעילויות להשאיר את החותם האישי שלו שיהיה שונה וייחודי משאר הילדים. אני חושב שהצלחנו ליצור במיקמק שפה חדשה וייחודית שמכבדת את הילד ומאפשרת לו להשפיע".