על שם איזו ילדה נקראה ברבי, מי חשב שמר תפוח אדמה מעודד זלזול באוכל, איזה צעצוע נוצר בזכות משבר האנרגיה העולמי, והייתם מאמינים שלגו התחיל בכלל בלבנים מעץ? סיפוריהם של שישה צעצועים שהיו כאן עוד לפנינו, וכנראה יישארו כאן גם אחרי הנכדים שלנו
ענת לוין-יעקבי | mako | פורסם 15:26 07.03.13
הילדים של היום שונים לגמרי מאלו שאנחנו היינו. הכל אצלם מהיר יותר, עדכני יותר, צבעוני יותר וגדול יותר. כך גם המשחקים שלהם. אבל למרבה הפלא, לצד כל הגאדג'טים והמשחקים הרועשים והזוהרים שיש להם, בהרבה מאוד בתים אפשר גם למצוא צעצועים שדומים בדיוק לאלו שהיו לנו: מונופול, ברבי, לגו, פליימוביל ועוד. כנראה שיש במשחקים האלו קסם מיוחד. מהו אותו הקסם, איך הם נראו פעם כשעוד רק המציאו אותם, ומי הם אותם אנשים שהפכו רעיון קטן למשהו נצחי? יצאנו למסע בעקבות הנוסטלגיה.
ברבי: רעיון שכמעט פוספס
עד אז ילדות שיחקו בבובות שעוצבו כילדות. הברבי הברונטית הראשונה שיוצרה ב-1959|צילום: וויקיפדיהאת הבובה האהובה בעולם (לפני הבראץ) המציאה האמריקאית רות הנדלר בזמן שצפתה בבתה ברברה משחקת בבובות הנייר שלה. בשנת 1959 רוב בובות הילדים עוצבו כדמויות של תינוקות, ואילו רות הבחינה שבתה נותנת לבובות תפקידים של מבוגרים, ומכאן נולד הרעיון. כל העניין כמעט פוספס כאשר בעלה של רות, אליוט, מייסד חברת צעצועים בעצמו, חשב שבובה המדמה גוף של אישה בוגרת לא תזכה להצלחה מסחרית. למזלה ולמזלנו, רות נתקלה בטיולה באירופה בבובה בוגרת וראתה שהיא זוכה שם להצלחה רבה. בהשראת הבובה הזו ולאחר עבודת שידרוג עם צוות מפתחים, נולדה בובת הברבי, שנקראה כך על שם בתם, ברברה. שיערה של הבובה היה בלונדיני או חום והיא שווקה עם סט בגדים שיוצר במיוחד עבורה על ידי מעצבי אופנה. מאז הפכה הברבי לסמל תרבות, היא זכתה לפרסים רבים ואפילו האומן אנדי וורהל יצר ציור בדמותה.
לגו: התחיל כאבני משחק מעץ
המשחק המפורסם התחיל את דרכו בבית מלאכה של נגר מדנמרק בשם אולה קירק קריסטיאנסן, שיצר צעצועים מעץ. בשנת 1934 הוא נתן לחברה שלו את השם לגו, קיצור של ביטוי בדנית " "leg godt, שפרושו "לשחק היטב". באותן שנים הוא החל לייצר את אבני המשחק שהיו עשויות מעץ תחילה, ובשנת 1949, כשנתיים לאחר שהחל ייצור המוני של צעצועים מפלסטיק, נוצרו הלבנים המפורסמות והצבעוניות של הלגו כפי שאנו מכירים אותן. כוחו של הלגו הוא בדיוק בפשטות שלו, הוא נחשב לכלי המפתח יצירתיות הן בילדים והן במבוגרים, ומשמש בין היתר ככלי אבחוני במרכזי הערכה של ארגוני עבודה שונים.
פליימוביל: בזכות משבר האנרגיה
דמויות גמישות, אך לא מדי. הדמויות הראשונות של פליימוביל|צילום: וויקיפדיההיריב הנצחי של לגו הומצא אף הוא על ידי נגר. הפעם היה זה בחור גרמני בשם הנס בק, שהיה גם חובב נלהב של דגמי מטוסים וטיסנים, אותם שיווק לחברת צעצועים. בעלי החברה הציעו לו לנסות ולבנות דמות משחק לילדים והוא נענה לאתגר. זה אמנם לקח לו שלוש שנות מחקר, אך לבסוף, בשנת 1974, הוא יצר דמות קטנה אותה תכנן כך שחלקיה יהיו גמישים לתזוזה, אך לא גמישים מדי. הדמות עוצבה בגודל כזה שיתאים לכף יד של ילד, והעיצוב קיבל השראה מציורי ילדים. מה שדחף את הצעצוע לייצור מסחרי, היה דווקא משבר האנרגיה העולמי שהחל ב-1973, וגרם לכך שייצור שאר מוצרי החברה הקיימים (ביניהם חישוקי ה"הולה-הופ"), יהיה הרבה פחות רווחי לעומת הצעצוע החדש. עולמות המשחק הראשונים שיצאו בשנת 1974 היו "המערב הפרוע", "פועלי בניין", ו"אבירים". עד היום, דגמים חדשים של פליימוביל יוצאים רק אחת לשנתיים.
מר תפוח אדמה: פרסומת ששינתה את העולם
התחיל כחלקי פנים שנועדו להתחבר לירקות ופירות. ערכת משחק מ-1952|צילום: וויקיפדיה
עשו קאמבק. בסרט "צעצוע של סיפור"|צילום: וויקיפדיהתפוח האדמה ה"אנושי", אותו ניתן לפרק ולחבר שוב ושוב, הומצא בארה"ב ב-1950 על ידי ממציא הצעצועים ג'ורג' לרנר. הרעיון המקורי עליו חשב היה ערכת אביזרים וחלקי פנים מפלסטיק, אותם ניתן לחבר עם נעצים לכל ירק ופרי. הרעיון שלו לא זכה תחילה לאהדה גדולה, בגלל זכרונות המלחמה והשפל הכלכלי של אותה תקופה. האנשים שראו את הצעצועים אמרו שהם יוצרים מסר של בזבוז וחוסר אחריות ולא מתאימים לתקופה שכזו, אך לרנר התעקש והאמין ברעיון שלו ולבסוף שכנע חברת מזון לחלק את הצעצועים שלו כתוספת בדגני הבוקר.
מהר מאוד נתגלה כי האביזרים ננעצים בצורה הטובה ביותר בתפוחי אדמה, ושקית החלקים שווקה תחת המותג "מר תפוח אדמה". את גוף הפלסטיק המוכר לנו כיום קיבל הצעצוע רק בשנת 1964, הוא הכפיל את גודלו כעשור מאוחר יותר, אך לפני מספר שנים צמצם היקפים ועשה דיאטה, ברוח התקופה. עובדה מעניינת על "מר תפוח אדמה", היא השינוי שהוא הוביל בענף הפרסום: עד שנת 1952 פרסומות לצעצועים כוונו למבוגרים, ואילו לראשונה, בחוש אפריל של אותה שנה, פרסומת של הצעצוע החביב פנתה ישירות לילדים. אלה כמובן עטו על הוריהם בבקשה שיקנו להם אותו, ומאז כולנו כבר יודעים איך העניינים עובדים כמעט בכל בית. אחרי שאנחנו שיחקנו בו כילדים וחשבנו שהוא כמעט נשכח, עשה הצעצוע קאמבק רציני כאשר בשנת 1995 זכה למעמד של סלב אמיתי לאחר שכיכב בסרט "צעצוע של סיפור".
מונופול: לא התחיל כמשחק ילדים
יצא בגרסאות שונות עד שקיבל את השם "מונופול". פרסומת למשחק מ-1936|צילום: וויקיפדיה
רצתה להסביר תאוריה בכלכלה. השרטוט הראשון של מונופול שציירה אליזבת מגי פיליפס|צילום: וויקיפדיהגרסה ראשונה של המשחק האהוב והמפורסם הומצאה בשנת 1903 על ידי אישה אמריקאית בשם אליזבת מגי פיליפס. את הרעיון הגתה במטרה להסביר באמצעותו תיאוריה בתחום המיסים של הכלכלן הנרי ג'ורג'. הקוריוז הוא שבעוד אנחנו רואים בהטלת דמי שכירות גבוהים וניסיון לגבור על היריבים שלנו חלק חשוב מהמשחק, כוונתה המקורית של פיליפס היתה להראות באמצעותו את הצד השלילי של ריכוז האדמות בידיים פרטיות והמונופולים. במהלך השנים המשחק שווק בשמות שונים ובגרסאות שונות, עד אשר בשנת 1934 חברת "האחים פרקר" נתנה לו את השם "מונופול". הם הוסיפו למשחק נקודות ציון מפורסמות בעיר לונדון, והשאר היסטוריה.
פלסטלינה: התחילה בצבע אפור
הדמות שהביאה לתחייה מחודשת. דמות האנימציה Morph|צילום: וויקיפדיהאת המשחק שהילדות שלנו לא היתה שלמה בלעדיו, המציא ממש במקרה מורה בריטי לאומנות בשם וויליאם הרבוט, בשנת 1897. החומר שרקח נועד לעזור לתלמידיו לפסל מבלי שהחומר שהם עובדים איתו יתייבש מהר מדי. רק כאשר ילדיו החלו לשחק עם החומר החדש, הוא הבין שזה יכול לשמש ילדים למשחק בשעות הפנאי. הפלסטלינה המקורית נמכרה בצבע אפור, אך מהר מאוד שודרגה לצבעים נוספים שיצרו עניין רב יותר. את הפרסום ברחבי העולם חייבת הפלסטלינה למפיקי הטלוויזיה שיצרו בשנת 1977 דמות מצויירת בשם Morph וגרמו להורים ולילדים לנסות ליצור דמויות משלהם. מעבר לכך שמדובר במשחק כיפי לילדים, הפלסטלינה גם מפתחת יצירתיות ומחזקת שרירים חשובים בכף היד.
